לא נאמרה המילה האחרונה - זו הגישה, המתגוננת אם תרצו, שאותה אימצה משפחתו של החייל המורשע בהריגה ובהתנהגות שאינה הולמת, אלאור אזריה. ההורים סחוטים מעייפות, האחות אתי מותשת אף היא, אבל אף אחד מבני המשפחה לא מוכן לשדר תבוסה. עם זאת, השבר גדול ומורגש היטב. מתוך ביתם, שבו בחרו להסתגר לאחר הקראת הדין, אומרת אתי אזריה ל"ישראל השבוע": "אנחנו רוצים עכשיו שקט. אנחנו רוצים להיות לבד".
צילום: רויטרס
מסר של ממש התקשתה המשפחתה לגבש. הם עדיין מעכלים את רוע הגזירה, המזעזעת מבחינתם. גם דברי התמיכה שהחלו לזרום, בשיחות טלפון אישיות או בכלי התקשורת, לא מנחמים איש - לא הביקורת שהשמיע שר הביטחון לשעבר, משה יעלון, על פוליטיקאים שניצלו את מצב המשפחה בשביל הון פוליטי ("הם שיקרו לכם, אני מתבייש באותם פוליטיקאים"), ולא הבטחת חברי הכנסת, הבולט שבהם הוא סגן השר איוב קרא, להוביל לחנינה מיידית של הבן המורשע.
למשפחת אזריה זה ברור כי בעוד הפוליטיקאים, תומכים ככל שיהיו, יחזרו בקרוב, כך סביר לחשוב, לעיסוקיהם האחרים, הם, הקרובים, יישארו עם הכרעת הדין הקשה מנשוא - הילד שלהם, שאת השעות שלפני הקראת הדין העביר איתם בפינוקים אחרונים של אהבה, יושב לבד, סגור ומדוכא מאחורי סורג ובריח.
המתח לקראת גזר הדין, שעלול לשלוח את אלאור לשנים ארוכות כאסיר, מפיל את כולם מהרגליים. האבא, צ'רלי, מרגיש "מפורק", וחבר המשפחה סיכם בקצרה: "כולם ממוטטים, אלאור משלם מחיר יקר". אך למרות שקול זה זהה לקול שנשמע בשטח על ידי התומכים, בני המשפחה השרויים בהלם לא עומדים מאחורי הקריאה "להפוך את המדינה" ושאר קריאות אלימות.
בעוד המשפחה חוששת לומר בפומבי את דעותיה, "כדי לא לחבל בהליך השחרור של אלאור", כך האחות אתי, יועץ התקשורת שלה, הח"כ לשעבר שרון גל, תקף את בית הדין בצורה חריפה: "בית הדין הרים את הסכין מהרצפה ותקע אותה בגבו של לוחם בצה"ל ובגב של כל הלוחמים. בית הדין, בהכרעה חד־צדדית, בחר בגירסת 'בצלם' על פני גירסת לוחם מצטיין בצה"ל".
גל, שתקף בדבריו, אישית, גם את ראשת הרכב השופטים הצבאיים, אל"מ מאיה הלר, ואף האשים אותה בעוינות וכאמור בתפיסת צד, בטוח שבערעור התוצאה תשתנה. הוא גם נתן לעצמו קרדיט על גיוסו של עוה"ד המנוסה והמוחצן יורם שפטל: "אני בטוח ששלושת עורכי הדין יביאו יחד לזיכוי בערעור. אי אפשר אחרת".
גל גם ביטא את תחושות המשפחה: "אלאור קר רוח וחזק. הוא יודע שננצח. המשפחה מאוכזבת מאוד. האם רותחת מזעם ומרגישה שהמשפט הזה היה קרקס". גל גם ידע לגנות את גילויי האלימות של תומכי החייל והוסיף: "אני חושב שדרך המשפחה היא אצילית ומכבדת, ואינה נגררת אחרי פרובוקציות של יחידים".
עצב, כעס, אכזבה
אך בעוד שרון גל הבטיח כי "אלאור אזריה לא יישב יום אחד בכלא", המשפחה שנתנה בו את אמונה לא מצליחה להירגע, מתקשה להאמין למצב הקשה שנקלע אליו הבן.
האחות אתי, שכאמור התאפקה מלומר את דעתה על המשפט לתקשורת, פרקה בשלב מסוים את שעל ליבה ועל לב הוריה בעמוד הפייסבוק שלה, עם פוסט מרגש שזכה לאלפי תגובות והבעות תמיכה. "לילות לבנים עברו עלינו במשך 10 החודשים האחרונים, אבל הלילה הזה היה הקשה מכולם. לילה של פחד, עצב, כעס ואכזבה. לילה שאפילו כדורי שינה לא עזרו לנו כדי לעצום עין...
שבורים, אבל מאמינים. אלאור אזריה ומשפחתו בבית הדין // צילום: אי.פי
"התחלנו את הבוקר מוקדם מאוד, אופטימיים ומחייכים, מבינים שהסוף נורא קרוב, שהאור שלנו חוזר הלילה הביתה, לישון במיטה שלו, וסוף־סוף נוכל לתת לנפש מנוחה... הגענו לקריה, נכנסנו לחדר מבודד ונתנו לנו זמן איכות עם אלאור שלנו. אמא חיבקה אותו ולא עזבה. אבא תפס בשכמו ואמר כמה שהוא גאה בו: 'בעזרת השם אתה תחזור איתנו הביתה היום, תקבל את חירותך מחדש'. אלאור חייך, אופטימי וחזק!".
לאחר שהמשיכה לתאר, בפוסט, את שאירע עד לתחילת המשפט, התמקדה אתי ברגע ששבר את המשפחה: "...אנחנו ממתינים במשך 33 שעות (כך במקור) של הקראת הכרעת הדין ולא מאבדים תקווה, אבל המילה זכאי לא נאמרה שם... מורשע בהריגה! לא הצלחתי לעכל זאת, גם לא עכשיו, ואני לא מאמינה שאצליח לעכל זאת אי פעם. חייל, שהתגייס להגן על המולדת שלנו, הציל חיים וירה במחבל שבא לרצוח אותנו - מואשם בהריגה!
"אני ומשפחתי כבר לא הצלחנו להחזיק את הדמעות והכל התפרץ החוצה. השמיים נפלו עלינו בפעם השנייה בתקופה הזו. לא ידעתי מה לעשות מרוב תסכול. את מי אני מחבקת קודם? את הוריי המרוסקים או את אחי הקטן שבזה הרגע הואשם בהריגה של מחבל! פינו אותנו מהאולם לאותו חדר מבודד שהיינו עם אלאור, מרוסקים ושבורים.
"ואז, במקום שאני אקום לחזק את כולם, אלאור הגיבור שלי קם ומחבק את אמא ואת אבא, מחייך את החיוך המלאכי שלו ואומר: 'הכל בסדר, אז לא היום אצא לחופשי, אבל בעזרת השם נמשיך להילחם עד שאצא...'
"באותה שנייה ממש הדמעות נעלמו. הגאווה עולה והתודות לקב"ה, על הכוחות שהוא נותן לאלאור להישאר חזק ואיתן, לא פוסקות!"
בסיום הפוסט פונה אתי אזריה ל"עם ישראל" ומודה לכולם על התמיכה ומסיימת בנימה אופטימית: "כמו שאלאור אמר, אנחנו לא נפסיק להילחם עד שהאמת תצא לאור והצדק ינצח".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
