"ההחלטה לא להכניס את התרופה שלי לסל חרצה את דיני. אני לא ישנה בלילות האחרונים מדאגה ומרגישה חסרת אונים ואני מדברת בשם כל החולות הגרורתיות", אומרת שרון כהן (46) אמא לשלושה ואשת שיווק מבנימינה שחולה בסרטן שד גרורתי. כהן זקוקה לתרופה אייברנס, שמיועדת לחולות בסרטן שד גרורתי.
"אובחנתי בינואר 2014 בדיוק לפני שלוש שנים. התחלתי לקבל תרופה ביולוגית בשם פמרה שאני לוקחת כבר שנתיים וחצי, ולאחרונה הומלץ לי לשלב את האיברנס, משום שפמרה עלולה להפסיק להגיב. זו תרופה פורצת דרך, עם מנגנון חדש שמעכב את הזמן עד להתקדמות המחלה וזה יכול מאד לסייע לי. קראתי במחקר לפיו ישנן נשים שכבר ארבע שנים אין להן התקדמות של המחלה וזה עובד. לא סתם אישרו אותה במסלול מהיר", היא אומרת.
אלא שחברי הוועדה שאישרו תרופות רבות לחולי סרטן השנה, אך לא התרשמו מהנתונים המחקריים שהוצגו לגבי התרופה פמרה. מהמחקרים עולה כי היא מאריכה את התקופה ללא התקדמות הגידול בעשרה חודשים (מעשרה חודשים ל-20 חודשים) ומאריכה את ההישרדות הכוללת של החולות בחמישה חודשים.
"יש אנשים שמזלם שפר עליהם והם אובחנו מוקדם. יש נשים כמוני שאובחנו כבר בשלב גרורתי. לא הייתה היסטוריה משפחתית ולא היסטריה. הייתי בת 43 בשיא החיים שלי עם שלושה ילדים, מתפקדת ועובדת. כחולה גרורתית זה אומר שאצטרך לקבל טיפול כל החיים. אני לא אגיע למצב שבו אני בריאה. מזלי שהרפואה מתפתחת ומתקדמת", אורמת שרון, אך האופטימיות והתקווה שבה המתינה להחלטת הוועדה התחלפו כעת באכזבה.
"עד שיש תרופה עם יעילות מוכחת וללא תופעות לוואי, לא נותנים לנו אותה. הילדה הקטנה שלי בת 12 ואני מרגישה שהשר ליצמן מנע ממני לראות את הילדים שלי מתגייסים, מולידים ילדים ומתחתנים. מונע ממני לחיות. לא לכל אחד יש אפשרות לעמוד בסכומים של 40 אלף שקל לחודש. יש בנות שיש להן ביטוחים משלימים אך לא כל ביטוח מאשר את זה. גם אם אני אמכור את הבית - לכמה טיפולים זה יספיק? אני צריכה את הטיפול לכל החיים" אמרה בייאוש.
