פרסום ראשון: בעוד בבתי החולים שוב מדווחים כבכל חורף על העומס הבלתי נסבל, בביה"ח איכילוב הצליחו להפחית בכמעט 50 אחוזים את מספר המאושפזים במסדרונות - ללא תוספת של מיטות אשפוז, אלא בעזרת תוכנית מובנית לשיפור תהליכי עבודה בביה"ח.
בית החולים מציג נתונים מדהימים: יש מחלקות שדיווחו בחודש דצמבר על 16 מטופלים או אפילו אחד בלבד. כך, למשל, במחלקה פנימית ה' ירד מספר המטופלים המאושפזים בפרוזדור מ־108 מטופלים בדצמבר 2015 בפנימית ה' ל־59 בלבד בדצמבר 2016. בפנימית א' נרשמה ירידה מ־80 ל־37 ובפנימית ט' נרשמה ירידה מ־83 ל־19. רק בשתי מחלקות, פנימית ו' ופנימית ח', נרשמה עלייה במספר המאושפזים במסדרון.
איך הצליחו באיכילוב להקטין את האשפוז ללא תוספת מיטות? המחלקות התבקשו להקפיד על שחרור מטופלים עד השעה 11:00 בבוקר על מנת למנוע "פקק תנועה" בהמשך היום. כמו כן, ניתנה עדיפות בבדיקות נוספות למטופלים בפנימיות: פעמים רבות מטופלים נשארים באשפוז רק כדי לעבור ביום שלמחרת בדיקת הדמיה או בדיקה אחרת. מנהל איכילוב פרופ' רוני גמזו הינחה את כל מחלקות ביה"ח לתת קדימות במתן שירות למחלקות הפנימיות. כך, כאשר חולה בפנימית זקוק לתוצאות מהירות לבדיקה או לייעוץ, ניתנת לו עדיפות על פני חולה במחלקה אחרת.
גם במיון התבקשו להפחית ככל האפשר את מספר האשפוזים ולהיעזר בפתרונות כמו השהיה במיון (מקום שבו ממתינים מי שמחכים לעלות למחלקה או חולים שאינם זקוקים לטיפול דחוף) או שימוש במחלקה לאשפוז יום פנימי.
"יותר חולים הושהו במיון, והשהיה כזו עדיפה על אשפוז כאשר אפשר להסתדר בלעדיו", מסביר פרופ' גמזו, "ראינו שהקטנת שיעור האשפוז לא לוותה בחזרת מטופלים למיון".
באופן אבסורדי, בתי החולים דווקא מרוויחים כספית מאשפוז חולים במסדרונות: הם מגדילים את הכנסותיהם מאשפוז מבלי להגדיל את הצוות הרפואי. באיכילוב מציינים שבשל המהלך הפסידו 2 מיליון שקלים.
תוכנית נוספת להפחתת ימי האשפוז היתה לגבש עם קופות החולים תוכנית להעברת מטופלים בימי האשפוז האחרונים שלהם למעקב ביתי בקהילה. "זה לא צלח כי משרד הבריאות הכתיב לנו שהכיוון של אשפוז ביתי צריך להיות מובל על ידי קופות החולים. אני חושב שאפשר היה להיות יותר יצירתי", מציין פרופ' גמזו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו