מי מבין ההורים שקוראים את הכתבה הזו לא נתקל בסיטואציה הבאה: אתם בעיצומו של מסע קניות בקניון, מתגלגלים עם ילדכם בעגלה מחנות לחנות, ופתאום מבחינים בריח שממנו חששתם יותר מכל, ולא נותרת בידיכם שום ברירה אלא לכתת רגליים בתקווה גדולה למצוא מקום שבו יהיה לכם נוח להחליף חיתול. אם זה קרה לכם כאבות, סביר להניח שהחיפוש היה קשה יותר. ואם אתן אימהות שמקפידות להניק ומעדיפות לעשות זאת בפרטיות, ייתכן שגם אתן נתקלתן במסע דומה ובסופו לא תמיד הגעתן ליעד.
אף שחדרי החתלה והנקה נתפסים כשירות בסיסי לצרכן, לא בכל מקום אפשר למצוא אותם, וגם כשכן, הם לעיתים ממוקמים בשירותי הנשים. זאת למרות המגמה החיובית בתחום: בקניונים החדשים בעלי הקניון מבינים שמדובר בשירות נוח שימשוך את קהל המשפחות דווקא אליהם, ולכן מקצים מראש שטח לטובת חדרים אלה. בחלק מהקניונים אף אפשר למצוא חדרי החתלה ברמה גבוהה, ובהם כורסאות נוחות, טלוויזיות, משחקים לילדים, בר מים, מיקרוגל ושליטה במיזוג האוויר - וכל זאת תוך שמירה על עיצוב מוקפד ויפה.
אחד הגורמים לריבוי חדרי ההחתלה שאליהם יכולים להיכנס גם גברים הוא המחאה נגד המצב הקיים, מצד האבות. לדברי עמרי אימבר חלפין, הבעלים של "הכוורת - שירותי באזז ותוכן" ומקדם הורות שוויונית, "במהלך 2015 הרמנו אני ועוד תנועת נשים שרוצה שוויון מגדרי מאבק חיתולים בפייסבוק. ביקשנו להעלות תמונות של משטחי החתלה ולציין אם הם נגישים לגברים.

למעלה מימין לשמאל: אושילנד כפר סבא, אוניברסיטת ת"א, קניון שער הצפון קריית אתא, למטה מימין לשמאל: הקריון קריית ביאליק, איקאה, גרנד קניון חיפה, אוניברסיטת ת"א
"האפיזודה החלה בשלט שהיה בקניון הזהב בראשון לציון ב־2013, ששם היה כתוב 'הכניסה לגברים אסורה' לחדר שהיה בו משטח החתלה. יצרנו מאבק מתוקשר וברגע שהתקשרנו ואמרנו שזה חשוב לנו, הם הורידו את השלט והוסיפו משטח החתלה בחדר השירותים של הגברים. בעקבות המהלך קיבלנו פידבקים טובים מאוד, והיום אנחנו רואים שינוי בקניונים חדשים שנבנים וגם שינויים במקומות קיימים. זה הפך למשהו מקובל מאוד", מספר אימבר חלפין.
"אמירה מגדרית חשובה"
"מבחינתי", מוסיף אימבר חלפין, "המשמעות של משטח החתלה היא לא 'איזה מסכנים הגברים שאין להם מקום לחתל', אלא המשמעות האמיתית היא האמירה המגדרית ברמה הציבורית - את מי אנחנו שולחים לטפל בילד שלנו. אם האבא הוא גם הורה, או שרק האמא מטפלת".
כדי להאיץ את המגמה החיובית סובר עופר שחטר, מנכ"ל פרו־מול, כי "אם הרשויות המקומיות היו פוטרות את חדרי ההחתלה וההנקה מארנונה, הן היו יכולות לקדם את זה". לחיוב הוא מציין כי אף על פי שבעלי עסקים לא מחויבים בהקצאת חדרים אלה, בישראל זה קורה על בסיס התנדבותי, למשל בקניונים ובמרכזי הקניות של החברה שלו - שכמעט בכולם יש חדרי החתלה ובתוך כמה חודשים המהלך יושלם כליל. ועדיין, שחטר מביע תקווה שחדרים אלה יעוגנו מבחינה חוקית. באשר לעלות ההקמה של חדרי ההחתלה וההנקה מפרט שחטר כי מדובר בעשרות אלפי שקלים, והתפעול השוטף מוערך באלפי שקלים מדי חודש.
"היקף המכירות עלה"
בעופר הקניון הגדול בפתח תקווה יש שמונה חדרי החתלה והנקה, ולדברי מנכ"לית הקניון, נעמי סימן טוב, "אנחנו רוצים לתת ללקוח שלנו חוויה, ואנחנו חושבים שהחוויה מתחילה בשירותים שהם נקיים ומסודרים. כמו שמסדרים חניה, אז האמא צריכה לדעת שהיא תוכל להניק. אני רואה בזה שירות בלתי נפרד. בכל הקניונים של קבוצת עופר יש פינות החתלה". בקניון עזריאלי רמלה, למשל, מוצעת ללקוחות פינת משפחה הכוללת שירותים נמוכים לילדים, שאליהם יכולים להיכנס שני ההורים, ומקומות להחתלה ולהנקה. לדברי מנכ"ל הקניון, צביקה רוזנטל, "הניסיון לימד אותי שמה שהיום משפר את המכירות והפדיונות, מעבר לתמהיל ולמיקום, זה כל הנושא של שירות ונגישות - מחניה ועד שירותים לילדים, חדרי החתלה וכל מיני מרחבי שירות ואזורים שמשפרים ומשדרגים את חוויית הביקור בקניון".
צילומים: יהושע יוסף, אסף לוי, איילת גיטליס, מורן קדוש, שני דיאמנט, גדעון לויין, GettyImages ויח"צטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו