כשהענקים ירדו מהבמה

חובבי מוסיקה יזכרו את 2016 כשנת הסתלקות הענקים. השנה שבה מחלקת האמנים של העולם הבא תבעה מחיר בלתי נסבל מהעולם הזה. 

גם מוסיקאים אדירים הולכים בדרך כל בשר, אבל כמות ההספדים במדורי המוסיקה של השנה החולפת שברה שיאים ולבבות בכל רחבי העולם.

זה התחיל מוקדם מאוד, ב־10 בינואר, עם המוות המפתיע של דיוויד בואי, שהגיע ימים ספורים אחרי ששיחרר אלבום חדש. בדיעבד משמש האלבום מכתב פרידה של החוצן האקסצנטרי, הצבעוני והסופר מוכשר הזה. את ההשפעה של בואי על עולם האמנות בכלל, ועולם המוסיקה בפרט, אי אפשר לתחום ב־25 האלבומים שיצר, ואפילו התזמור של מותו נראה כיצירת מופת של רב־אמן.

ב־22 במאי נקטף עוד מוסיקאי מהפכני ופורץ דרך, אבל מז'אנר אחר לחלוטין: פייף דוג, אחד האבות המייסדים של ההרכב A Tribe Called Quest, מת כתוצאה מסוכרת בגיל 45. פייף דוג היה אחד האמנים הבולטים בז'אנר ההיפ הופ והיה שותף לכל אלבומי הלהקה, ובהם שלושה אלבומי פלטינה הנחשבים אבני דרך אייקוניות בז'אנר. 

פחות מחודש לאחר מכן קהילת היוצרים השחורים בארה"ב איבדה חבר נוסף כשפרינס נפרד מהעולם בצריכת יתר של משככי כאבים. הכוכב הצבעוני, המופרע ומלא ההשראה הזה יצר חיבורים שלא נראו כמותם והצליח לבטא בדרך ייחודית שילוב של רוק, Fאנק, פסיכדליה, סול, פופ וסגנונות נוספים. המוסיקה שלו הביאה לו עשרות פרסים, ובהם פרס אוסקר על שיר הנושא שכתב לסרט "Purple Rain". 

הפוגה של כמה חודשים הפכה את הידיעה על מותו של לאונרד כהן, בתחילת נובמבר, לכואבת ומפתיעה אפילו יותר. המשורר והיוצר היהודי מקנדה היה אחד הכותבים הבולטים ביותר של העשורים האחרונים ושיריו הפכו להמנונים של דורות, למרות (ואולי דווקא בגלל) מורכבותם הלירית והמטאפורית. כהן שיחרר גם הוא אלבום חדש ימים ספורים לפני מותו, ובו קרא באחד השירים אל בוראו ואמר לו "הנני". 

את התרומה הישראלית לעולם הבא העניקה אהובה עוזרי, שהלכה לעולמה לפני שבועיים לאחר מאבק ממושך ומעורר השראה במחלת הסרטן. עוזרי, שזכתה להכרה ולהוקרה רק לקראת סוף המילניום הקודם, היתה אחד הכוחות המשמעותיים ביותר בהתפתחותה של המוסיקה המזרחית ובהתקבלותה אל המיינסטרים הישראלי. 

אבל אם כל זה לא הספיק כדי לזעזע ולהכאיב, בתחילת השבוע גם הזמר והיוצר הבריטי ג'ורג' מייקל עבר לעולם שכולו טוב, והוא בן 53 בלבד. מייקל, שהתחיל את דרכו בצמד הפופ המצליח Wham!, פצח בקריירת סולו לקראת סוף שנות ה־80 וניפק להיטי ענק בקנה מידה עולמי.

אלבומים של ותיקים

מה עוד אפיין את 2016 מלבד מותם של מוסיקאים גדולים? זו היתה שנה שבה מוסיקאים ותיקים ומוערכים הוציאו אלבומים מצוינים. פרט לאלבומים של לאונרד כהן ודיוויד בואי שהוזכרו קודם, היה גם האלבום החדש של רדיוהד, "A Moon Shaped Pool". הלהקה שיחררה את אלבומה החמישי עם קמפיין רשת שיצר באזז עצום  והוכיחה שהיא עדיין אחת מלהקות האולפן היצירתיות ביותר היום. "A Moon Shaped Pool" זינק מייד לראש המצעדים והציג שוב את הרבגוניות שמאפיינת את רדיוהד מתחילת דרכה. 

גם ניק קייב, ששכל בשנה שעברה את בנו, שיחרר השנה אלבום חדש וליווה את יציאתו בסרט דוקומנטרי המלווה את העבודה על האלבום. "Skeleton Tree" הוא אלבום הספד קורע לב של אב לבנו, כזה שהופך את קייב לקשוב, רגיש, מדויק, נוגע, מסעיר ולופת מאי פעם. 

האחות של ביונסה

2016 גם היתה השנה של סולאנג' נואלס, אחותה הצעירה של ביונסה. אחרי שהרביצה לג'יי זי, חתמה על חוזה להוצאת ספר שיחשוף סודות ורכבה על ההצלחה של אחותה בכל דרך אפשרית - סולאנג' הצליחה השנה לשגר מהלומה נוספת לכיוונה של ביונסה. אלבום הסולו השלישי שלה, "A Seat At The Table", זכה לתשומת לב משמעותית יותר מקודמיו, ובחלק מהמצעדים העפיל למקומות גבוהים יותר מ"Lemonade", שהוציאה ביונסה. אם משווים את ההכנסות של האחיות, אפשר להבין שסולאנג' לא באמת מאיימת על הזוג העשיר ביותר בשואו ביז, אבל שווה לשים אליה לב.

שנת הסטרימינג 

2016 גם היתה שנת הסטרימינג. שורה של שירותי סטרימינג נפתחו לקהל הישראלי, וזו הדרך שבה רבים מאיתנו החלו לצרוך את המוסיקה שלהם: אפל מיוזיק, ספוטיפיי, טיידל ואחרים.

מבול של הופעות

2016 גם היתה שנה של מבול הופעות מבורך מחו"ל עבור הישראלים: דה פול, גרג דולי, כריס קורנל, חוליו איגלסיאס, סטיבן ווילסון, אלטון ג'ון, דיפ פרפל, בריאן ווילסון, די אנטוורד, אליס קופר, סימפלי רד, וויז קאליפה, מגהדת', טיים אימפלה, באדי גאי, אביצ'י, סנטנה, סיה, מוריסי, איגלז אוף דת' מטאל, אלפאוויל, קווין ואדם למברט, מייג'ור לייזר, פיטר מרפי והכמיקל בראד'רז - כולם שימחו אותנו במהלך השנה. הידיעות על הגעתם של גאנז אנד רוזס, ג'סטין ביבר ואירוסמית' בשנה הקרובה מסמנות את המשך המגמה המבורכת הזו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו