"כשאני עייפה או מרגישה חלשה, אני שואלת את עצמי: האם שונאים אותי כבר? ואולי בכלל אני מוערכת יתר על המידה? כי רואים אותי בכל מקום, וכל דבר קטן שאני אומרת בראיון מתפרסם מייד בכל מקום. זה יכול לשגע בן אדם. ברגעים מסוימים הדברים הללו ממש מפחידים ומדאיגים אותי", הודתה ג'ניפר לורנס לא מזמן.
ובאמת קשה להעריך עד לאן מסוגלת הכוכבת לטפס. ביום חמישי הבא, על פי ההערכות, תקבל לורנס את המועמדות החמישית שלה לאוסקר בתוך שש שנים.
אחרי "קר עד העצם", "חלום אמריקני", "ג'וי" ו"אופטימיות היא שם המשחק", שעליו גם זכתה בפסלון ב־2013, מגיע הסרט "הנוסעים", שתמורתו קיבלה צ'ק של 20 מיליון דולר - השכר הכי גבוה לשחקנית בהוליווד, שווה לשיא שקבעה בזמנה ג'וליה רוברטס עבור "ארין ברוקוביץ'". וזה לא כולל את ההבטחה לגרוף לכיסה גם 30 אחוז מהרווחים העתידיים של הסרט. רוברטס, אגב, עשתה את זה בגיל 32; לורנס רק בת 26.
אבל זה לא רק האוסקר ושלוש הזכיות בגלובוס הזהב. בתוך פחות מעשור לורנס כבר הספיקה לעמוד בפרונט של סידרת סרטים, שהכניסה קרוב ל־3 מיליארד דולר - "משחקי הרעב". בנוסף, היא מגלמת גיבורת על בסידרת "אקס־מן" - עוד מכונת מזומנים מפלצתית, שהניבה 4 מיליארד.
היא מדלגת בקלות בין שוברי קופות לסרטי אינדי מוערכים, עובדת אצל הבמאים הכי טרנדיים בתעשייה, ויכולותיה המקצועיות כבר סידרו לה את התואר "מריל סטריפ החדשה", בהבדל קטן: בעוד ש"הנוסעים" הוא כבר סרטה ה־20, מריל סטריפ כלל לא הופיעה על המסך לפני גיל 28.
כבר שנתיים ברציפות שלורנס היא השחקנית הכי מרוויחה בעולם. בשנה האחרונה השתכרה 46 מיליון דולר (13 מיליון יותר ממליסה מקארתי, השנייה בדירוג), ואף שמדובר בירידה לעומת 52 המיליון שקיבלה אשתקד, זה לא מפריע לה להתייצב במקום ה־12 בדירוג הסלבס מתחת לגיל 30 הכי מרוויחים בעולם של מגזין "פורבס".
מתוקף מעמדה, היא רכשה לעצמה לפני כשנתיים אחוזת סלב בבוורלי הילס ביותר מ־8 מיליון דולר, שבה היא מתגוררת עם כלבתה בילבי. את דירת הגן שהחזיקה בסנטה מוניקה מכרה ב־1.5 מיליון דולר. השכנים שלה הם ניקול קידמן וקית' אורבן, פנלופה קרוז וחוויאר בארדם, אשטון קוצ'ר ומילה קוניס, וגם קמרון דיאז.
"זה היה הבית הישן של אלן דג'נרס, וגם ג'סיקה סימפסון גרה שם לפני כמה שנים", סיפרה לורנס על האחוזה שלה, המעוצבת בסגנון צרפתי, משתרעת על פני 510 מ"ר וכוללת חמישה חדרי שינה ובריכה. "זו מעין שכונה 'זונה' של סלבס, כולם עוברים שם. פעם הסתובבתי ברחוב, ואיזו ילדה ניגשה אלי ואמרה בגאווה: 'אני גדלתי בבית הזה'. עיזבי אותך ילדונת, כולם גרו בבית הזה".
"הנוסעים", שיעלה בארץ בסוף השבוע הבא, הופק בתקציב של 150 מיליון דולר, ועלילתו מתרחשת בחללית המובילה נוסעים בתאי שינה מכדור הארץ אל מושבה בגלקסיה מרוחקת - עניין של 120 שנה בחלל.
עקב תקלת מחשב, מוצאות עצמן הדמויות של לורנס וכריס פראט ערות לבדן בחללית, 90 שנה לפני מועד ההגעה המתוכנן. את הסרט ביים הנורבגי מורטן טילדום, שקיבל מועמדות לאוסקר על "משחקי החיקוי".
"נדיר לחוות אינטימיות כזאת על סט", סיפרה לורנס החודש לעיתונאים, "מעולם לא עבדתי עם כמות מעטה כזו של שחקנים. הרבה זמן לא התלהבתי מעלילה מקורית כזאת.
"זאת החלטה עצומה לצאת למסע של 120 שנה. לבנות חיים חדשים לגמרי בכוכב זר. האמת, אני לא מסוגלת להעלות על דעתי להיפרד מכל אלו שאני מכירה ואוהבת, אבל מבינה את הצימאון של הדמות לגלות דברים. זאת החלטה שמשנה את החיים לנצח, אבל אחת כזו שלא הייתי מסוגלת לקבל על עצמי".
היא גדלה בחוות סוסים במדינת קנטקי, עם שני אחים בוגרים, ונחשבה ילדת טום־בוי, שאפילו נאסר עליה בשלב מסוים לשחק עם ילדות אחרות בגלל היותה "קשוחה מדי". היא נמשכה לספורט, התחרתה בהוקי שדה ובסופטבול, היתה בנבחרת המעודדות, וחלמה להיות רופאה כשתגדל.
בילדותה עברה טיפולים פסיכולוגיים ונאלצה לבלוע כדורים על מנת להתמודד עם היפראקטיביות וחרדות. "הכינוי שלי היה 'ניטרו', כמו ניטרוגליצרין", סיפרה למגזין הצרפתי "מאדאם פיגארו". "הייתי סקרנית לגבי הכל. עברתי בתי ספר כי תמיד הילדות האחרות התאכזרו אלי. רק בחטיבת הביניים המצב החל להשתפר".
היא מעולם לא למדה משחק, ובגיל 9 גילמה פרוצה מהעיר נינווה (בירת ממלכת אשור), בהצגה שהעלתה הכנסייה בלואיוויל, עיר מגוריה. ג'ניפר הקטנה היתה משכנעת כל כך בתפקיד, עד שחברים של משפחתה אמרו להוריה: "אנחנו לא יודעים אם זו מחמאה או לא, אבל הילדה שלכם היתה זונה נהדרת".
"גדלתי בקנטקי, שם אף אחד לא אומר דברים כמו 'יום אחד תהיי כוכבת קולנוע'. זו לא אפשרות בכלל", סיפרה השנה למגזין "גלאמור". "כשאמרתי בגיל 14 להוריי שאני רוצה לעבור לניו יורק ולהיות שחקנית, הם ענו מייד 'ברור שלא', אבל לא הפסקתי לדבר על זה. חסכתי כסף מעבודה כבייביסיטר והייתי נחושה לנסות.
"אז אחי הצטרף אלי כשנסענו לשם בקיץ, אבל זה היה רק עד שתתחיל שנת הלימודים. אמי רצתה שאכשל כדי שאשוב הביתה. כך יצא שהיא איבדה את הבת שלה בגיל 14. כלומר, היא מאוד גאה בי ותמכה בי ברגע שראתה כמה אני מאושרת מהמקצוע. אני תמיד ידעתי".
סוכן כישרונות איתר אותה בכיכר יוניון שבמנהטן, צילם תמונה, לקח את הטלפון של אמא שלה, ובתוך ימים החלו לזרום אליה שלל הצעות מסוכנויות דוגמנות. הג'וב הראשון שלה היה פרומו לתוכנית של MTV, ובגיל 15 עזבה את הלימודים והמשפחה כולה התיישבה בלוס אנג'לס.
לורנס שיחקה שלוש עונות בסיטקום נשכח, גילמה תפקידי אורח קטנים בסדרות דוגמת "מונק", "מדיום" ו"פשע מן העבר", עד שב־2008 נבחרה להיות הבת של קים בייסינגר בסרט "ערבה בוערת".
שרליז ת'רון, שגם שיחקה שם, סיפרה: "זה היה היום הראשון של הליהוק, והבמאי גיירמו אריאגה התקשר אלי ואמר: 'מצאתי אותה!'. אמרתי לו: 'בסדר, תירגע. אני מאוד שמחה בשבילך, אבל נשארו לך עוד שלושה שבועות לליהוקים'. והוא היה כזה: 'לא, לא, לא. מצאתי אותה'. הוא מייד שלח לי את הקלטת, הסתכלתי, ומעולם לא עף לי המוח ברמה כזאת מאודישן. במשך כל חיי אף פעם לא נתקלתי באודישן כזה".
התפקיד הביא ללורנס את פרס השחקנית הצעירה בפסטיבל ונציה, והבמאי המקסיקני שגילה אותה ניבא באוזניה כי תזכה בארבעה אוסקרים בחייה.

ב"משחקי הרעב". "הכישרון שלה הוא לקרוא אנשים במהירות ולהשתמש בזה על המסך"
כעבור שנתיים שיחקה תפקיד ראשי בסרט האינדי "קר עד העצם" בתור נערה שיוצאת למסע בעקבות אביה סוחר הסמים. הסרט - שכלל סצנת אונס קשה - יצא בהפצה מוגבלת והכניס בקושי 13 מיליון דולר, אבל הצופים המועטים התמוגגו, המבקרים הצטמררו, ולורנס קטפה מועמדות ראשונה לאוסקר בגיל 20.
הבמאית והתסריטאית דברה גרניק טענה תחילה כי לורנס יפה מדי לתפקיד. לכן כדי להעמיד אותה על טעותה, התייצבה השחקנית לאודישן בשיער שלא שטפה שבוע, אף מנוזל ועיניים טרוטות לאחר לילה בלי שינה, שבמהלכו הסתובבה ברחובות ניו יורק המושלגת.
"תמיד הייתי מאוד החלטית, ברגע שאני רוצה דבר מה אני משיגה אותו, אני לא אניח לו ואני פועלת בצורה מאוד אגרסיבית ומהירה", הסבירה. "גם כשאני קוראת ספר, אני לא מרפה עד שאני לא מסיימת אותו. אני סקרנית מטבעי, ואם משהו מעניין אותי אז אשאל מיליון שאלות, אחפש לקרוא וללמוד לעומק, אבל לא במסגרת של בית ספר. אין לי שום חרטה שלא הלכתי לקולג'. בכל פעם שאני עוברת ליד מוסד לימודי אני אסירת תודה שאני לא צריכה ללמוד, כי זה לא בשבילי".
"ג'ן מאוד מחוברת לרגשות שלה", מספר פראט, שמשחק לצידה בסרט החדש. "אם היא כועסת - היא תיידע אותך על כך. היא ברורה מאוד בתקשורת שלה איתך. מצאתי את זה מאוד מרענן. נחמד לעבוד עם מישהי שיודעת בדיוק איפה היא עומדת. היא שולטת, וזה די מגניב".
"היא האדם הכי מחובר לעצמו שאי פעם פגשתי", טוען פרנסיס לורנס, הבמאי של "משחקי הרעב". "היא קולטת בהרף עין ניואנסים בשפת הגוף של הבן אדם, הכישרון שלה הוא לקרוא אנשים במהירות ולהשתמש בזה על המסך. כשצילמנו, היא הבחינה מייד אם אני מרוצה או מאוכזב, ואני לא טיפוס שמראה רגשות בדרך כלל".
חברתה אמה סטון מוסיפה כי "יש לה חדות בלתי נתפסת. היא יכולה להיות עדה לסיטואציה או לפגוש אדם ולהבין מייד את התמונה כולה. זה מדהים".
ועדיין היא בחורת דור ה־Y טיפוסית. היא מעריצה של "משחקי הכס" והתלהבה מאוד לפגוש את פיטר דינקלג' בצילומי "אקס־מן". היא מספרת על אובססיה לאלבום "למונייד" של ביונסה ומודה כי כל כך התרגשה כשפגשה את ג'ון סטאמוס מ"צער גידול בנות" ולא הפסיקה לקרוא לו "הדוד ג'סי", עד שהוא היה משוכנע שהיא לקחה פטריות הזיה.
לפני כמה שנים היא נתקלה בפול מקרטני, בסיום טקס פרסי הבאפט"א, כשהיא לבושה בשמלה שעיצבה בתו סטלה. "לגמרי התחרפנתי", סיפרה ל"טלגרף". "עמדתי מטר מפול מקרטני ולא ידעתי מה לומר. הייתי כזה, 'הוא חיפושית!' היחצנית שלי רצתה להציג אותי בפניו, אבל תפסתי לה את הזרוע ואמרתי: 'אני לא מוכנה, אני לא מספיק מבוגרת ולא מספיק קולית'. לא הייתי בשלה מספיק כדי לפגוש אותו".
ואז הזמן עשה את שלו, וכשהם נתקלו זה בזה באירוע אחר ניגש מקרטני ללורנס והחמיא לה על סצנת הריקוד לשירו "Live and Let Die" בסרט "חלום אמריקני". "לא הצלחתי לענות לו בחזרה", סיפרה ל"ואניטי פייר", "נשמטה לי הלסת והתחלתי לבכות". כשג'ק ניקולסון קטע ראיון שקיימה אחרי האוסקר רק כדי לספר לה עד כמה היא מהממת והוא מעריץ אותה, לורנס נותרה פעורת פה ומובכת.
שירלי מקליין (82), שזכתה לפני יותר מ־30 שנה באוסקר על "תנאים של חיבה", ישבה לפני כמה שנים עם לורנס במשך ערב שלם, אחרי שמכר משותף אירגן את הפגישה כדי שמקליין תיכנס לנעלי המנטורית. "מאוד התרשמתי מכמה שהיא אמיתית ומכמה שהיא מחוברת לחיים האמיתיים ולחינוך שקיבלה. העצה שלי אליה היתה - דעי מי את", סיפרה מקליין. "תמצאי את הזהות שלך כי אחרת הדרך שלך תהיה קשה מאוד".

עם חברתה הטובה אמה סטון. "היינו הופכות לחברות גם אם לא היינו באותו המקצוע" // צילום: GettyImages
לצד החברים המפורסמים שהיא אוספת, לורנס שומרת אמונים גם לחברים שמחוץ לתעשיית הבידור. "כל החברים שלי מתחתנים ומביאים ילדים", סיפרה ל"ואניטי פייר". "חתונות שולטות, אבל אני לא מתכוונת להיות עוד שושבינה. עשיתי את זה ארבע פעמים. זה איום. אם מישהי תבקש ממני שוב, אגיד 'לא. אני מעריכה את ההצעה, אבל החלק הזה בחיי הסתיים. אם אתחתן יום אחד, אני לא חושבת שיהיו לי שושבינות. איך לעזאזל אני יכולה לדרג את החברים שלי?"
ה־BFF שלה היא הדוגמנית לאורה סימפסון. השתיים הכירו לפני עשור, ולפני שלוש שנים היא היתה זו שליוותה את לורנס כדייט לאוסקר. ואז גם העלתה לאינטרנט מאמר ארוך על החוויה המשכרת, שכללה המון משחקי שתייה והסתיימה בהקאה באפטר־פארטי מפונפן בביתו של גיא עוזרי, מנהלה האישי של מדונה.
לורנס, שלא מסתירה את חיבתה העזה לאלכוהול ולסמים קלים, סיפרה בלייט נייט של סת' מאיירס: "הייתה מסיבה גדולה שמדונה אירגנה, שתינו כל הערב, והייתי במצב כל כך רע עד שהקאתי במרפסת. ואז הסתובבתי, ומיילי סיירוס הסתכלה עלי ואמרה: 'תתעשתי כבר על עצמך'".
בין חבריה המפורסמים אפשר למצוא את ברדלי קופר, דיוויד או. ראסל, קריס ג'נר, עזיז אנסרי, אמה ווטסון ואיימי שומר - שיחד איתה כתבה השנה לורנס תסריט לקומדיה על שתי אחיות. ברגע שלוחות הזמנים שלהן יירגעו, הן גם מתכוונות להפוך אותו לסרט בכיכובן.
היא מסתובבת המון עם השחקנים ליאם המסוורת' וג'וש האצ'רסון, הקולגות מ"משחקי הרעב". למשל, לפני שנתיים ישבו השלושה לארוחת ערב בניו יורק עם הזמרת אדל; וזה ימים בודדים לפני שלורנס לקחה את אדל ואת אמה סטון לערב בנות במסעדה מקסיקנית.
"אני ואדל די בוטות וגסות, ואילו לאמה לא היתה מחשבה שלילית אחת בחייה", סיפרה למגזין "גלאמור". "זה כזה מוזר. אני לא אוהבת אנשים חדשים, אבל שתי הנשים האלו ממש מקסימות. והן כל כך נורמליות".
את סטון הכירה דרך וודי הרלסון, ששיחק עם לורנס ב"משחקי הרעב" ועם סטון ב"זומבילנד". "היא סימסה לי שהשיגה את המספר שלי דרך וודי. עניתי לה 'פאק אוף', ומאז אנחנו חברות מאוד טובות.
"זה היה מאוד רומנטי - שלחנו הודעות זו לזו כל יום במשך שנה לפני שנפגשנו לראשונה, כי שתינו היינו בעבודה על סרטים", סיפרה בתוכנית של צ'לסי הנדלר. "מה שמצחיק, וזה סיפור חמוד, הוא שלשתינו היה אותו סטוקר. עוד לפני שהבנתי את זה חשבתי לעצמי פתאום, 'אומייגד, אנחנו רק מתכתבות, בכלל לא שמעתי את הקול שלה. ומה יהיה אם זה בכלל לא היא אלא הסטוקר?' ואז גיליתי שהיא חשבה אותו הדבר".
"ג'ניפר אפילו לא יודעת את זה", חשפה סטון ל"ואניטי פייר", אבל היתה תקופה שבה חשבתי שהאגו שלי מתחרפן. היא כל כך נהדרת ומלאת חיים וכישרונית, עד שהייתי בטוחה שהלך עלי ולעולם לא אעבוד יותר. נרגעתי רק כשנזכרתי שאנחנו שונות ויש מקום לכולן. אכפת לנו זו מזו כבני אדם גם מעבר להיותנו שחקניות. אני בטוחה שהיינו הופכות לחברות גם אם לא היינו באותו המקצוע".
"אין לנו מה להתחרות", הבהירה לורנס. "זה כמו המשפט מהסרט 'בחורות רעות' - לקרוא למישהי שמנה לא הופך אותך לרזה. ועל פי זה אני חיה את חיי. אמה בחורה נהדרת, היינו מתחברות לא משנה מה".
בפברואר האחרון יצאו השתיים עם הרלסון להופעה של אדל בלוס אנג'לס, שכמובן הסתיימה שוב בשתייה מופרזת של לורנס. "כשאני שותה יותר מדי, אני לא מתעלפת אלא פשוט מתחילה להקיא. תשאלו את אמה, שפשוט התחילה לשפשף לי את הגב", שיחזרה בראיון להארפר'ס בזאר. "זה היה לילה לא שפוי. עירבבנו משקאות על הבר, ובסוף הזמנתי אותם אלי הביתה.
"וודי נשאר לישון בחדר האורחים, אבל בדיוק שם התחלתי להקיא. שברתי נר כי אני לא יכולה להקיא כמו אדם נורמלי - אני מעיפה את הידיים לכל עבר. וגם לא ניקיתי את זה כי אני מניאקית. למחרת הוא נחתך ברגל בגלל הבלאגן, ואני כזה, 'פאק, אתה לא הולך לתבוע אותי עכשיו?' והוא ענה, 'את לא מתכוונת לשאול אם אני בסדר?'"
בכלל, נדמה שכולם רוצים להיות חברים שלה. "היא אחד האנשים האהובים עלי ביקום כולו, ואני לא מסוגל לדמיין את חיי בלעדיה", הודה הרלסון. "כשאני חושב על העובדה שכמעט דחיתי את ההצעה לשחק ב'משחקי הרעב', אני יכול להשלים עם הפספוס המקצועי, אבל לא להכיר את ג'ן זה פשוט בלתי מתקבל על הדעת".

בסרט "הנוסעים". "זאת החלטה עצומה לצאת למסע של 120 שנה, לבנות חיים חדשים לגמרי בכוכב זר"
על אף הקלמזיות שכל הזמן גורמת לה למעוד (כולל בעלייה לבמה אחרי הזכייה באוסקר), לורנס מסתובבת עם סקס־אפיל נדיר ומראה חיצוני שמכניס אותה בקביעות לכל הדירוגים הרלוונטיים. רשימת הפצצות הסקסיות של ויקטוריה סיקרט, האנשים היפים בעולם של מגזין "פיפל", האישה הסקסית בעולם על פי מגזין "FHM" או המתלבשת הכי טובה של מגזין "גלאמור".
ואולם לעיתים גם היא נתקפת חוסר ביטחון. "שבוע האופנה בפאריס זה המקום הכי מאיים להיות בו", סיפרה ל"ואניטי פייר". "את מתארגנת במלון שלך, ואת כזה, 'אני נראית מדהים', ואז את יוצאת החוצה, רואה את התלבושות ונשים בגובה 1.75 מ', ואת כזה, 'אני פח אשפה, אני לא יוצאת יותר החוצה'".
מאז 2012 לורנס היא הפרזנטורית של דיור, דיל שסידר לה בשלוש השנים האחרונות כ־15 מיליון דולר וחייב אותה ללבוש אאוטפיטים של חברת האופנה היוקרתית על השטיחים האדומים.
"המשפחה שלי מאוד מחוברת לאדמה, אף אחד לא מבין במעצבי אופנה, למשל. אבל אני כן", הסבירה. "מבחינתי, זו פשוט היתה דרך לקחת שליטה, כי אחרת הייתי הופכת לבובה שמלבישים אותה.
"הסגנון שלי הוא 'לסבית חזקה וזנותית' - זו בדיוק ההגדרה שאני אומרת לסטייליסטית שלי, ואני לא יודעת אם זה נשמע מעליב. התכבדתי לעטות את המראה של 'דיור', אבל בגלל שיש לי שדיים וישבן, אז יש שמלות רקומות שנתפרו עבור רזות ואותי הן משמינות. אני צריכה להראות את השדיים, כי אם יש לך - תראי".
וכך מדלגת לורנס בין מחשופים עמוקים למאבקים פמיניסטיים על שוויון מגדרי. בשנה שעברה, אחרי שדלפו לרשת אי־מיילים שחשפו את הבדלי השכר בין נשים לגברים בקאסט של "חלום אמריקני", קיבלה לורנס אחריות מלאה על כך בטור שכתבה לאתר האינטרנט הפמיניסטי Lenny, שייסדה לינה דנהאם.
"כשפרצו לאי־מיילים של סוני וגיליתי כמה פחות הרווחתי מבני המזל עם הזין, לא כעסתי על סוני. כעסתי על עצמי. כשלתי במו"מ כי הרמתי ידיים מוקדם. לא רציתי להמשיך בוויכוח על כמה מיליונים, שלמען האמת לא הייתי צריכה. לא רציתי לצאת 'קשה' או 'מפונקת'. בזמנו זה נראה לי רעיון סביר. עד שראיתי ברשת את נתוני השכר והבנתי שכל הגברים שעבדתי איתם ממש לא חששו לצאת קשים או מפונקים.
"נמאס לי לחפש את הדרך המקסימה להביע את דעתי כדי שעדיין יחבבו אותי. זין על זה. אני לא חושבת שאי פעם הייתי כפופה לגבר שביזבז זמן בחישוב מאיזו זווית עליו להתבטא כדי שקולו יישמע. אני מרגישה שמשהו ממש הסתדר כשהייתי בת 25. כבר לא כזה מפחיד לומר מה אני חושבת. פעם הייתי חוששת וחושבת, 'ומה אם הם יחשבו שאני כועסת עליהם?'. אבל היום זה כזה, 'כדאי מאוד שהם יחשבו שאני כועסת!'"
החודש, שנה לאחר הטור ההוא, כשהיא כבר משתכרת יותר משותפיה הגברים לסרט, היא הודתה במסיבת עיתונאים: "כתבתי על מאבק אישי ואמיתי שלי. רציתי להוציא החוצה את המחשבות שלי. זה עזר. ככה הבנתי שאני עוצרת את עצמי מלהתקדם בכל דבר בחיים כי אני מפחדת שלא יאהבו אותי. זה מגוחך. אני כל כך מוטרדת מכך שיקראו לי מפונקת, שאני לא מקדמת את עצמי.
"מאז אני מנסה לפתח את הקריירה כמה שאני יכולה. הבנתי שהכי חשוב זה לדחוף את עצמך וליזום, ולא רק לקבל מה שאנשים נותנים לך. אני לא יכולה רק לזרום עם החיים, אני צריכה לדרוש דברים".
"כשרק התחלתי לשחק זה היה בסיטקום וזה מאוד סיפק אותי, כל מה שקורה לי בשנים האחרונות הוא הרבה מעבר לכל מה שדמיינתי", אמרה. "אני מרגישה כיצד אני מתבגרת ועושה טעויות, אבל השתניתי מאוד מאז תחילת הדרך. מערכות ההגנה שלי השתנו ככל שאני מתבגרת.
"יש לי דעות נחרצות בכל מיני נושאים, אבל אני עדיין לא בשלב שבו אני מרגישה צורך לבטא את כולן. חופש הביטוי שונה כשאתה מפורסם, כי יש לנו חופש מוחלט לומר את מה שיושב לנו על הלב, אבל זה נטען בהמון עוצמה בגלל התהודה שזה מקבל. לכן לפני שאני מדברת אני צריכה לחשוב טוב מאוד, אלו שלבי התבגרות שאני ממשיכה לעבור אל מול התקשורת".
רק לפני שבועיים נאלצה לורנס להתנצל בפומבי, לאחר שנטען כי גיחכה על המסורת של תושבי הוואי. היא סיפרה בתוכנית של גרהאם נורטון איך כמעט הרגה איש סאונד במהלך צילומים באי, אחרי שגרמה למפולת סלעים כששיפשפה את ישבנה על האבנים, והוסיפה: "המקומיים טענו שזה בגלל קללה עתיקה שהוטלה על הסלעים האלו. ואני עניתי: 'מה פתאום, זה בגלל התחת שלי'".
"אני מרגישה שמעניקים לי יותר מדי תשומת לב", אמרה למגזין "גלאמור", "אני לא מחפשת להפוך ל־GIF ויראלי או שיצייצו עלי בטוויטר. אני סך הכל מנסה לשחק ונדרש ממני להופיע בתקשורת כדי לקדם סרטים. בסופו של דבר, אני פאקינג משוגעת, ואם מצלמים מה שאני אומרת זה נראה מטופש. אבל מה כבר אני יכולה לעשות? אני סך הכל בחורה שיושבת מול העולם ומבקשת שיסלחו לי על איך שאני מדברת".
לפני יותר משנתיים הודלפו לרשת תמונות עירום, שנגנבו מהענן שלה ע"י האקר. לורנס מיהרה לאשר שהתמונות אמיתיות ואמרה בזמנו כי "כל מי שהביט בהן ביצע עבירת מין וצריך להתבייש בעצמו. לא אמרתי לאף אחד שהוא יכול להסתכל בגופי העירום".
"אם הייתי שומרת על שתיקה, היה נדמה שאני מתביישת. אבל לא התביישתי, התרגזתי", הסבירה לאחרונה. "לרגע לא הרגשתי שלמדתי פה איזשהו לקח, כי לא עשיתי משהו לא בסדר. אז כן גוננתי על עצמי כשהצהרתי אז שזה צולם כשהייתי בזוגיות עם בחור נהדר במשך חמש שנים. אבל גם אם לא הייתי בזוגיות, או שסתם הייתי בדייט עם איזה בחור, הסיטואציה לא השתנתה. זה הגוף שלי וזכותי לעשות בו מה שאני רוצה.
"לעיתים רחוקות מאוד אני מרגישה ניצוץ עם גבר, וזה הדבר היחיד שמשחק עבורי עניין ולא שום דבר אחר. אם היו רואים אילו גברים מוצאים חן בעיניי, כולם היו בשוק. למשל, נתתי ללארי דיוויד את מספר הטלפון שלי. הוא מעולם לא צילצל אלי, וזה רק עושה אותו עוד יותר נחשק. כנראה אמשיך לאהוב אותו מרחוק.
"אני לא פוגשת יותר מדי בחורים שאני רוצה לצאת איתם לדייט. אני אמשך לבחור אולי פעם בשנה. אבל אני לא בודדה. אני מרגישה לחלוטין שאני מגשימה את עצמי. כן, אם יש ניצוץ עם מישהו זה מרגש, אבל אני לא זקוקה לזה".
"גברים נורא מרושעים אלי", אמרה בראיון ל"ווג", "אני יודעת מאיפה זה בא, אני יודעת שהם מנסים להביע דומיננטיות, אבל זה פוגע ברגשותיי. אני בסך הכל בחורה שרוצה שתהיה נחמד אליה. אני ישירה כמו חץ".

ניקולס הולט. האקס המיתולוגי //
האקס המיתולוגי שלה הוא השחקן ניקולס הולט, ששיתף איתה פעולה ב"אקס־מן". מאז הפרידה ממנו היא מקפידה לא להגיב על חייה הרומנטיים. בשנה שעברה דווח על מערכת יחסים קצרה שניהלה עם כריס מרטין, סולן להקת קולדפליי, ואילו בחודשים האחרונים הרכילאים מעדכנים על רומן לוהט שהיא מנהלת עם הבמאי דארן ארונופסקי.
בניגוד למרבית הכוכבים של הדור הנוכחי, לורנס נעדרת כמעט לחלוטין מהרשתות החברתיות. ולמעט מחויבות לעמוד המעריצים בפייסבוק, היא כלל לא נמצאת ברשת. ועדיין, היא נאבקת בלי סוף כדי לשמר את הפרטיות שלה. "אולי אתם חושבים שאתם מכירים אותי, אבל כשמישהו זר ניגש אלי אני נבהלת. אני מאוד מגוננת על המרחב שלי.
"אם אני אוכלת ארוחת ערב ומישהו ניגש, ואיזה פלאש יוצא מאייפון כלשהו, אז אני מאוד חצופה לאותו אדם. ואז אנשים אחרים במסעדה יהיו כזה, 'לעזאזל, אני לא רוצה גם לעשות את זה'. פרטיות היא עבודה במשרה מלאה, ואני עובדת די קשה בזה.
"בעבר הרגשתי שיש לי זכות לומר שאני לא מוכנה שיצלמו אותי, שיחכו לי מחוץ לבית או שתמונות של האחיינים שלי יופיעו בצהובונים. היה בי כעס מדוע לא מניחים לי פשוט לעשות את עבודתי, אבל בסוף התרגלתי לזה.
"אני חושבת שמגיעה לנו חופשה מלהיות מפורסמים, נגיד שלושה חודשים שבהם אסור לצלם אותי. אני משתוקקת לשלוט בזה ואז להימנע מעוד איזושהי כותרת של למה אני לובשת את אותו הג'ינס שלושה ימים ברציפות. כי קודם כל, פאק יו אכן כך עשיתי, ושנית - אני שונאת את התופעה של כוכבי קולנוע מדוכאים. כולנו בני מזל ואני אוהבת את החיים שלי. לא הייתי מחזירה דבר בעד שום מחיר, אז אני בטח שלא אתלונן".
היא עשתה תפקיד ב"Mother", שצולם במונטריאול בקיץ האחרון ובמהלכו התאהבה (לכאורה) בבמאי ארונופסקי. "יש לו חזון", היא אומרת עליו.
חוץ מזה יש לה כמה פרויקטים עתידיים על הכוונת, שבהם היא גם מושקעת כמפיקה. היא אמורה לשחק את המיליארדרית הצעירה אליזבת הולמס, מייסדת חברת "תראנוס" השנויה במחלוקת, שפיתחה ערכות לבדיקת דם. בסרט "זלדה" היא צפויה לגלם את הסופרת הבוהמיינית זלדה פיצג'רלד.
בסתיו טסה לאפריקה להתחקות אחר הצלמת־עיתונאית לינדזי אדריו, שתיעדה פליטים מדרום סודאן שחצו את הגבול לאוגנדה. לורנס מתוכננת לגלם אותה בסרט שיביים סטיבן ספילברג ומבוסס על הזיכרונות של אדריו, שנשבתה על ידי צבא לוב. בנוסף היא צפויה להצטלם בקרוב לסרט על בלרינה רוסייה שהופכת למרגלת.
"החלק הכי מפחיד בעבודתי הוא ההימור על תסריט שקראת. גם כשיש במאי פנטסטי או שחקנים נוספים טובים, על הסט הכל יכול להתפורר. הכל הימור. אבל חשוב לי להיות מעורבת בתהליך קבלת ההחלטות. אני לא אעשה דבר שנכפה עלי, הכל מוכתב על פי הרגשות שלי. אני סומכת על האינטואיציה שלי וגם אז לפעמים את טועה. וזה קורה. אני משתדלת להיות סלקטיבית, אבל תמיד יש גם שיקולים. בסופו של דבר, אני שחקנית ויש לי חיי מדף, בטח עד שיתחילו לי קמטים קטנים בצידי העיניים".
nirw@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו