
הקדים ב־100 שנה
נדמה שהוא איתנו ממש מקום המדינה. האמת? הוא הקדים בכמעט 100 שנים.
תה ויסוצקי הושק לראשונה ב־1849, במקור במוסקבה. השושלת המשפחתית הפכה למפעל בינלאומי מוצלח, שפרס לראשונה את זרועותיו לארצנו הקטנטונת עוד בטרם הקמתה, בשנת 1936. שמעון זיידלר, נצר למשפחת ויסוצקי, היה אמון על ההקמה.
מאז התה השחור והחד־גוני צמחו בחברה עשרות מוצרים, וכיום הרפרטואר חצה את קו ה־80. את הבשורה מובילים בשנים האחרונות סוגי התה הירוק, שזוכים לפופולריות בשל נוגד החמצון בתוכם. מוצרים אלה מותגו בשם Green והוטבע עליהם סמל בצורת עץ, המייצג ערכים של חיבור לטבע.
בראש רשימת הטעמים האהובים על הישראלים נמצאים הנענע והלימונית לואיזה. טעמי תה חדשים, גם מבית ויסוצקי, מושקים מדי חורף. כל שנותר הוא שיהיה לנו קצת יותר נימוס בריטי, והמצב יהיה מושלם.

ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח
פתיתים. כמה פשוטים, ככה ותיקים ואהודים.
אם תהיתם מה מקור המוצר, אולי תופתעו לגלות שהוא פותח כאן בישראל בתקופת הצנע, כדי לספק תחליף מבוסס חיטה לאורז. ראש הממשלה דאז, דוד בן־גוריון, הוא שנתן את ההוראה. אויגן פרופר, ממייסדי חברת אסם, נקרא למשימה ופיתח את המוצר, שאף נקרא באותה תקופה "אורז בן־גוריון".
הצנע כבר עבר מזמן, אבל הפתיתים איתנו במגוון צורות, ובמקרים רבים גם עם ערך תזונתי גבוה ("פתיתים פלוס") בשל תוספת ירקות, חיטה מלאה או בורגול. כך עבר המאכל הבסיסי לצד השני של המתרס הקולינרי, והוא נמצא לא פעם גם בתפריטים של מסעדות גורמה.
באשר לעיצוב, עיניכם הרואות: בשנות ההשקה הוא הושפע מתרבות השפע ואמנות הפופ של ראשית שנות ה־70 מחד, והיה מינימליסטי בהתאם לשיטות הדפוס שהיו נהוגות דאז מאידך. לאורך השנים שינו אריזות הפתיתים את מראן בהתאם לשינויים התקופתיים שעבר המותג אסם.
גם בעידן השפע, בשבילנו הם תמיד יהיו התוספת הקלאסית לשניצל.

כי בשבילו זה דני, ובשבילך?
מי לא זוכר את הפרסומת הזו, שליוותה את הילדות שלנו?
מעדן "דני" היה הראשון להשיק את קטגוריית מעדני החלב, וגם כיום, כשהוא נבלע במקררים בין עשרות סוגים שונים, רבים זוכרים לו חסד נעורים. המעדן יוצר לראשונה כבר בשנת 1972 בעקבות הסכם עם חברת דנונה העולמית. לא רבים יודעים כי המעדן נקרא על שם דניאל קראסו, בנו של מייסד דנונה בספרד.
המעדן אכן מכיל 80% חלב, מה שהתחבר למסר הפרסומי הוותיק. נדרש כמעט חצי יובל עד מתיחת הפנים הראשונה לדני, שבה הכפית המוכרת הוסרה מהעטיפה לטובת דמות מצוירת שכיכבה גם בסרט אנימציה פרסומי, שהותאם לקהל היעד המרכזי של המעדן: בני 12-4.
ב־1998 הסלוגן הפך ל"I Love דני", בהשראת ערוץ MTV והשפעות נוספות על הצעירים. הגביע אימץ לעצמו צורת ספירלה והסלוגן שונה ל"דני שטראוס - הכי חזק". הטרנד הבריאותי נכנס בסוף 2005, אז חיזקו את המעדן הוותיק בסידן ובוויטמין D. הקמפיין החדש סגר מעגל עם הסיסמה: "כי בשבילו זה דני ובשבילך סידן".
נוסטלגיה מתוקה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו