הרחוב היה ריק, כאילו משהו נורא עומד לקרות, ובדיוק כשעמדתי להיכנס למסעדה שבה צדפות וסרטנים התבשלו בשני דוודים ענקיים. הגבוה צילצל וקולו רקד. "ללי ללי, סליחה שהערתי אותך". "זה בסדר", לחשתי, "בדיוק עמדתי לאכול ארוחה איומה". "איפה-" "ליסבון, אני חושבת. היו להם שם יופי של פירות ים אבל הם בישלו אותם הרבה יותר מדי. מה רצית מותק-" "לספר לך שאנחנו מתארסים. להגיד לך תודה שהבאת אותנו לכאן, שאנחנו אוהבים אותך ואוהבים מנגו וצדקת לגמרי. מקומות שטוחים מתאמצים יותר. תחזרי לישון, תני למסעדה עוד צ'אנס. פורטוגל היא יופי של מקום". שלושה לילות הוא והקדושה לא יצאו מ"המערב הרגוע" שבכפר לימן. שלוש בקתות עץ באיכות משובחת, ג'קוזי צמוד למיטה ונעימות גדולה. שלחתי אותו לשם כי חיפש מקום נעים במחיר נורמלי, ורק אמרתי לו שאין שם נוף וכשמותחים צוואר לראות הרים ברור שדברים שרואים משם לא רואים משם. אמרתי לו שילך על הסוויטה הזוגית ושיזכור שמקומות שטוחים מתאמצים יותר. על עצי המנגו לא אמרתי מילה. "זהו", אמר לי כשחזרו משם, "אני מאוהב בפרי הזה. הבושם שלו שיגע אותנו. נשבע לך שיש בו משהו מחרמן". הגבוה לא לבד בעניין הזה. גם באפריקה, שאליה הגיע הפרי בתחילת המאה ה-15, האמינו שיש בכוחו להאדיר את היצר, לשבש דעתן של בתולות. כמו פרי האבוקדו לאצטקים ככה המנגו הזכיר לאפריקנים את האשך הזכרי וזה הספיק בשביל לייצר לו מוניטין. הדמיון האנושי היה ועודנו מדען גדול בכל הנוגע לקשר שבין אוכל לחדר המיטות, ולאורך ההיסטוריה, בכל מקום בעולם, נשים החביאו בסיריהן כמעט כל חי וצומח מתוך אמונה שלמה שאם הוא מזכיר במשהו את אחד מאברי הרבייה האנושיים יש בכוחו לשפר את חיי האהבה שלהן. המוניטין של המנגו גדל עם בשר הפרי שהחל את חייו קטן וחמצמץ, קישוט נפוץ במנזרים בודהיסטיים בעיקר בדרום אסיה. סוחרים הם שהפיצו אותו בעולם והפרי, שנולד בהודו ובסין, בתהליך איטי למד להכיל שינויים במזג האוויר ובמיני הקרקע, הגיב יפה למיני הכלאות, החל להיפטר מכמות הסיבים הגדולה שאפיינה אותו, נמלא עסיס מתוק ומיני אגדות על תענוג האכילה שלו, שמתעצם כשהוא קר וכשמתקרבים לבשר הנצמד לגלעין הגדול. אותו הגלעין שבהודו מייבשים, קולים וטוחנים לאבקה שמשמשת לבישול. החלום הליסבוני שלי מעולם לא הבשיל לכדי ארוחה, גם אירוסי הגבוה והקדושה לא היו לחתונה. כמו בגן העדן הפרי עשה את שלו, זה בני האדם ששוב הצליחו לקלקל את שנתן להם. לכבוד תחילת עונת המנגו ולכבוד אהבות שלא יוצאות מהחדר, אני מביאה לכם מתכונים שעושים שימושים לא שגרתיים בפרי הזה שאני כל כך אוהבת, שהדרך לבחור אותו היא לקרב לאף ולשאוף את הריח. אם הנחיריים שלכם מתמלאים בבושם המעלה זיכרונות טובים מקיץ 2008, שבו האהבות שלנו היו במקומן, קחו אותו הביתה. מטבחי אסיה עדיין מעדיפים לבשל עם מנגו חמוץ או כבוש. אצלנו תתקשו למצוא מנגו כזה. בישראל, שהיא יצואנית של מנגו בעיקר לארצות אירופה, תמצאו את המנגו מתוק, אומר את דברו באגף הקינוחים. בשביל להוציא אותו משם כדאי לשלב אותו עם חריף ומלוח, גם משחקים בשמן זית או בשמני אגוזים הוא מחבב במיוחד. עכשיו זהו זמן המאיה. מנגו קטן, צהוב עם איפור קל של אדום הנוטף עסיס וחף מסיבים. אחר כך יגיעו לשוק הקנט והאירווין, גם הם זנים עם תכונות דומות שעשו יופי של קריירה. סלט מנגו ועלי רוקט סלט פשוט ומקסים שמביא איתו רעננות גדולה. החומרים (ל-4-2 מנות): • 2 מנגו בשלים, קלופים וחתוכים לקוביות בגודל ס"מ • כוס עגבניות שרי חצויות לאורכן • 4 צנוניות פרוסות לפרוסות דקיקות • 3 כוסות עלי ארוגולה קצוצים גס • 2 שיני שום קצוצות דק • פלפל ירוק נקי מזרעים, פרוס דק • 1/4 כוס שמן זית באיכות טובה • מיץ מחצי לימון • מלח אטלנטי או מלח גס מערבבים בקערה את כל החומרים, טועמים ומתקנים תיבול. עוף במנגו מה שהתחיל כמשחק בהשראת המטבח ההודי הוליד מנה מקסימה. אולי היא לא הכי יפה בחדר, אבל הטעם. אוחחח הטעם. הכי כיף מעל אורז לבן. החומרים (ל-6 מנות): • עוף במשקל 1.2 ק"ג מבותר ל-16 חלקים • מיץ מלימון אחד • 7 כפות שמן זית • 5 ס"מ ג'ינג'ר טרי קלוף • 3 שיני שום קצוצות דק • 3 בצלים קצוצים דק • פלפל חריף פרוס לפרוסות דקות • 4 עגבניות בשלות • 2 מנגו בשלים, קלופים וללא גלעין • 200 גרם אגוזי קשיו לא קלויים • 2 כפות דבש • מלח • 1/2 כפית זרעי כוסברה טחונים • 1/2 כפית כורכום טחון • 1/2 כפית פפריקה חריפה להגשה: • 1/2 כוס כוסברה קצוצה דק • גרידה מלימון אחד מרסקים במעבד מזון את המנגו ומיץ הלימון למחית. מורחים את חלקי העוף בתערובת ומשרים למשך כחצי שעה. במחבת גדולה שתוכל להכיל את כל העוף מחממים חמש כפות שמן זית ומשחימים על אש קטנה את הבצל עם הג'ינג'ר, הפלפל והשום. במחבת אחרת מחממים שתי כפות שמן זית, ומשחימים את העוף מכל הצדדים. טוחנים את הקשיו עם העגבניות, הדבש והמנגו לקרם חלק ומוסיפים למחבת. מתבלים במלח, זרעי כוסברה, כורכום ופפריקה. מוסיפים חצי כוס מים או יותר ומביאים לרתיחה. מכניסים את העוף, מנמיכים את האש ומבשלים משך כשעה. מסדרים בכלי הגשה ומפזרים מעל את הכוסברה עם קליפת הלימון. אוהבי החריף יוסיפו בשלב הזה פלפל ירוק טרי קצוץ דק דק. סלסה של מנגו ועגבניות היא מלווה מצוינת לדגים, לבשרים קרים, מעל אורז לבן או אפילו לצד דגים מטוגנים. הכי חשוב זה לזכור לתת לה לנוח במקרר לפחות חצי שעה אחרי ההכנה. הקור הוא תבלין חשוב של הסלסה הזאת. החומרים: • 2-1 לימון כבוש נקי מחרצנים • 3 שיני שום קצוצות • כוס וחצי עלי נענע נקיים בלי הענפים • 3/4 כוס עלי כוסברה • 2 יח' בצל ירוק • 1/2 פלפל ירוק חריף ללא החרצנים • שמן זית • 2 עגבניות בשלות • 2 מנגו קטנים בשלים • מלח מרסקים במעבד מזון את כל החומרים. טועמים ומתקנים תיבול. שימו לב, הלימון הכבוש מביא איתו ים מליחות אז דיר באלאק. שוקו-מנגו-מיכאל אנחנו בית של אוהבי מנגו אבל מיכאל, הצעיר שבינינו, אוהב אותו יותר מכולם. הוא אוהב אותו מעל לחם מטוגן, שעליו הוא מניח כף שמנת חמוצה ומנגו חתוך קטן קטן. והוא המציא גם את המשקה הזה. אני לא סובלת שוקו אבל כל מי שניסה התאהב בו מייד. מה שצריך זה להכניס לבלנדר כוס שוקו קר ועוד חצי כוס חלב, קוביות ממנגו אחד ורבע כפית קינמון טחון. מרסקים למחית חלקה, מוסיפים קרח ומגישים בכוסות גבוהות עם קש. קרם מנגו בחלב קוקוס ופלפל חריף קינוח פשוט המציע שידוך לא שגרתי של טעמים. שימו לב שאתם קונים פחית שכתוב עליה קרם קוקוס, ולא כזו של נוזל קוקוס או מי קוקוס. הן בדרך כלל עומדות בחנויות אחת על יד השנייה ויש לתת את הדעת לאותיות הקטנות. הקרם הוא סמיך ועשיר בהרבה, והוא שנדרש למנה הזו. לברד (ל-6-4 מנות): • 250 מ"ל נקטר מנגו לפלפל המסוכר: • 1/4 כוס סוכר • 1/4 כוס מים • 1/2 פלפל ירוק חריף, פרוס לפרוסות דקיקות לקרם מנגו וקוקוס: • 4 מנגו בשלים • פחית קרם קוקוס • מיץ מחצי לימון • 4 כפות דבש להגשה: • דובדבנים טריים ומתוקים יוצקים את נקטר המנגו לתבנית שטוחה עם שוליים בגובה של כשני ס"מ, ומקפיאים למשך שעתיים. מוציאים ובעזרת מזלג מגרדים את המקפא לקבלת פתיתים. מחזירים למקפיא. בסיר קטן שמים את הסוכר עם המים ועם הפלפל. מביאים לרתיחה ומבשלים רבע שעה על אש קטנה. חותכים את המנגו לקוביות ומכניסים למעבד מזון עם קרם הקוקוס, מיץ הלימון והדבש. מרסקים היטב למחית, טועמים ומתקנים תיבול. מסננים במסננת דקיקה. יוצקים מהקרם לכוסות מרטיני (או כוסות אחרות). מניחים מעל הקרם כף גדושה של ברד מנגו, ומעט פרוסות מהפלפל המסוכר (ללא הסירופ). מקשטים בדובדבנים ומגישים מייד.
* * *
* * *
* * *
* * *
* * *
אהבה כתומה
נקשרו לו כתרים של חשק ואקזוטיקה אין קץ • יש לו חסידים נלהבים ברחבי העולם כולו • ואם חשבתם שמקומו של המנגו בקינוח בלבד - מחכות לכם הפתעות
