אישה דינמית ומלאת שמחת חיים, שסבלה מכאבים בחזה, פנתה פעמים חוזרות ונשנות לרופאת משפחה ולטיפול בבית חולים, אולם הרופאים התעלמו מתלונותיה, וייחסו לסממנים חרדות על רקע נפשי, זאת ללא ביצוע בדיקות מתאימות, כמו א.ק.ג וללא הפנייה לקרדיולוג. בשלב מסוים מצבה התדרדר, והיא עברה אירוע לבבי קשה שגרם לנזק מוחי, והותירה עם בעיות קוגניטיביות, כשהיא מוגבלת מאוד בתפקודה ותלותית בזולת.
בנסיבות אלה הוגשה תביעה בבית המשפט המחוזי, בעילת רשלנות רפואית, נגד קופת חולים ובית חולים, באמצעות עורכת הדין יעל אמר רוזנברג אשר ייצגה את התובעת. לאחר התנהלות ממושכת, הסתיים התיק בפשרה בסכום של 2.3 מיליון שקלים בגין נזקי גוף.
על פי עובדות התביעה, בחודש אוקטובר 2009, התובעת הייתה בשנות הארבעים לחייה, אישה נמרצת ודינמית, אם לבנות קטינות, אשר עבדה במשק בית ובמתן סיוע לקשישים. התובעת התלוננה בפני רופאת משפחה על לחץ וכאבים בחזה ונימול בידיים, אולם הרופאה לא ייחסה חשיבות לתלונותיה ושלחה אותה לביתה ללא הפנייה לבדיקות וללא מתן טיפול ראוי.
עם הזמן הכאבים התגברו, והתובעת שחששה כי מדובר בסממנים של התקף לב, על רקע היסטוריה משפחתית של מחלות לב, פנתה שוב אל הרופאה ושיתפה אותה בחששותיה, ואף ציינה כי אחיה נפטר מדום לב. אולם הרופאה התעקשה כי מדובר בחרדות והסבירה לה כי התחושה נובעת מבעיה במערכת העצבים, ורשמה לה טיפול בכדורי הרגעה.
הכדורים הפסיכיאטריים לא שיפרו את מצבה של התובעת, אלא רק החלישו אותה ובנוסף לכאבים בידיים ולחץ בחזה התלוננה גם על חולשה כללית, ובשלב מסוים הפסיקה את הכדורים על דעת עצמה. בביקורים הבאים, המשיכה הרופאה בקופת חולים לטעון כי מדובר בבעיה נפשית, ולא הפנתה אותה לבדיקות נוספות.
בשל החמרה במצבה, פנתה האישה אל בית חולים, שם נפתח לה תיק במחלקה לבריאות הנפש והיא קיבלה המלצה לטיפול תרופתי פסיכיאטרי, ללא בדיקה של רופא פנימי או קרדיולוג וללא בדיקת א.ק.ג ללחץ בחזה.
חודשים ספורים מאז פנייתה הראשונה לקתה התובעת באירוע לב חריף
ביום האירוע, הגיעה התובעת לבדיקה בחדר מיון בשל לחץ חזק בחזה. האחות ביצעה בדיקת לחץ דם, ולאחר מכן הסבירה לה כי אין רופא שיכול לראותה, וביקשה שתחכה בחדר ההמתנה בסבלנות. בשעה שהמתינה יחד עם אחיה, התלוננה כי קשה לה לנשום, עצמה את עיניה ואיבדה את ההכרה.
בשלב זה, הזעיקה האחות את רופאים והם מיד החלו לטפל בה ולהובילה לחדר טיפול נמרץ, כשהיא מחוסרת הכרה. לאחר ביצוע פעולות הנשמה והחייאה באמצעות מכות חשמל, בוצעה בדיקת א.ק.ג שהדגימה אוטם נרחב בדופן קדמי, חסימה מלאה של עורק שמאלי יורד, ומשם הועברה ישירות לביצוע צנתור, ובנוסף בוצע טיפול של שטיפת קיבה, לנוכח הכדורים הרבים שהורו לה רופאיה ליטול.
במהלך הצנתור, עברה אירוע לבבי נוסף ובעקבות מצבה הקשה, הועברה ליחידה לטיפול נמרץ שם עברה מספר ניתוחים. בהמשך האשפוז מצבה התייצב, אך אובחן נזק מוחי שנגרם בזמן ההחייאה, שהוביל להפרעות בזיכרון, קשיי התמצאות וניתוק מהמציאות.
בתום שיקום ארוך, נותרה התובעת מבולבלת וחלשה, כיום היא לא מסוגלת לטפל בבנותיה, אינה יכולה לצאת לבדה מהבית ומתקשה בתפקודה היומיומי. לאחרונה נחתם הסכם פשרה עם קופת חולים ובית חולים בייצוג עורכת הדין יעל אמר רוזנברג, והתובעת תפוצה בסך של 2.3 מיליון שקלים בגין רשלנות רפואית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו