מדד הדמוקרטיה: ירידה חדה באמון הציבור בבית המשפט העליון

מדד הדמוקרטיה לשנת 2016 שערך "המכון הישראלי לדמוקרטיה" מצא כי חלה ירידה משמעותית באמון אזרחי ישראל במוסדות ובפוליטיקאים. נשיא המדינה, ראובן ריבלין, שקיבל היום (שני) לידיו את המדד מנשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר,  אמר כי "החלוקה למגזרים שונים, כמו גם החיים בתוככי מרחב גיאוגרפי לא דמוקרטי, ההתמודדות עם אויבים מבחוץ, מתקפות טרור ומדינות עוינות מציבות את הדמוקרטיה הישראלית במבחנים מורכבים פעם אחר פעם". עוד הוסיף ריבלין: "אסור לנו לאפשר מצב שבו מי שאינו אני, מי שחושב אחרת ממני, מסומן, מתויג והופך לאויב מולו אני מנהל מלחמה. לצערנו היום עצם השייכות למחנה פוליטי מסוים, נחשבת מילת גנאי. האמירה שיריב פוליטי הוא סמולני בסמ"ך כמובן, או ימני, מספיקה היום כדי לקעקע את הלגיטימיות שלו. זה שיח איום שלא מגן על הפלורליזם ועל הצמיחה של אלטרנטיבות פוליטיות, אלא מנסה לחנוק אותם". 

 

הנשיא ריבלין עם נשיא המכון לדמוקרטיה // צילום: נעם רבקין פנטון

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה שמפרסם מאז שנת 2003 את מדד הדמוקרטיה, אמר כי: "הירידה הדרמטית של אמון הציבור במוסדות השלטון - הכנסת, הממשלה והמפלגות, משקפת מגמה עולמית של היחלשות המוסדות הפוליטיים. כמובן שלישראל יש את המאפיינים הייחודיים לה, שחלקם נעוצים בשיטת הממשל המתאפיינת בחוסר יציבות פוליטי, וחלקם קשורים לחוסר היכולת של הכנסת לפקח על עבודת הממשלה. הציבור הישראלי לא מאמין לפוליטיקאים שפונים יותר ויותר לסקטורים צרים וקיצוניים המייצרים נרטיב וסדר יום של הכאן והעכשיו". 

 

אמון הציבור במפלגות בשפל 

פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה שעמדה בראש צוות המחקר, אמרה: "נתוני המדד מצביעים על תהליך שעוברת ישראל במסגרתו נחלשת בקבוצת הרוב היהודית התמיכה במודל הדמוקרטי הליברלי, השם במרכז את זכויות הפרט והאזרח ללא הבדל גזע מין ודת וגוברת התמיכה במודל דמוקרטי אחר, המדגיש את האינטרסים והערכים של הלאום היהודי". 

מהמדד שפורסם היום עולה כי רוב הישראלים מאמינים פחות ופחות במרבית המוסדות שנבדקו ביחס לשנה שעברה וביחס לממוצע המשוקלל של האמון בהם מאז שנת 2003. בתחתית רשימת המוסדות שהנשאלים הביעו בהם אמון מופיעות הממשלה ובית המחוקקים עם 27 ו-26.5 אחוזי אמון מהציבור בהתאמה, והאחרונות היו המפלגות שאחוז אמון הציבור בהן עומד על 14 אחוזים. יש לציין כי בשנה שעברה עמד אחוז אמון הציבור בממשלה על 36 אחוזים, אמון הציבור בכנסת עמד על 35 אחוזים, ואחוז אמון הציבור במפלגות עמד על 19 אחוזים, כך שלכל אחד מהמוסדות נרשמה ירידה ביחס לשנה שעברה. 

אינפוגרפיקה: המכון הישראלי לדמוקרטיה

אך לא רק המוסדות הפוליטיים איבדו אחוזים רבים מאמון הציבור: משטרת ישראל רשמה ירידה של 2.5 אחוזים באמון הציבור: 40 אחוז לעומת 42.5 בשנה שעברה. בית המשפט העליון רשם גם הוא ירידה חדה וזכה רק ל-56 אחוז מאמון הציבור לעומת 62 אחוז בשנה שעברה. מוסד הנשיאות רשם גם הוא ירידה של 8.5 אחוזים מאמון הציבור (61.5 לעומת 70 אחוז מאמון הציבור ב-2015). 

גוף נוסף שרשם ירידה דרמטית היה התקשורת ורק 24 אחוז מהציבור מאמין לעיתונות הישראלית, לעומת 35.5 אחוזים מהישראלים בשנה שעברה. המוסד היחיד ששומר על רמת אמון גבוה בקרב הישראלים הוא צבא הגנה לישראל, עם 90 אחוזי תמיכה מהציבור היהודי (93 אחוזים בשנה שעברה), ו-82 אחוזים מהציבור הכללי. 

 

75 אחוז מהציבור: "הפוליטיקאים מנותקים"

רוב הישראלים סבורים שהפוליטיקאים בישראל מנותקים מהבעיות והצרכים של הציבור ורק שליש מהציבור סבור שחברי הכנסת עובדים קשה ומבצעים את תפקידם כראוי. 79 אחוזים סבורים שפוליטיקאים דואגים יותר לאינטרסים האישיים שלהם מאשר לאינטרסים של הציבור שבחר בהם ו-47 אחוזים סבורים שאין בישראל מפלגה שמייצגת את השקפותיהם בצורה טובה (ירידה של 10 אחוזים בהשוואה לשאלה זהה שנשאלה במדד 2012). 61 אחוז מהערבים מסכימים שהמנהיגים הערבים דואגים בעיקר לבעיות של הפלסטינים בגדה ובעזה ופחות מדי לבעיות של הערבים הישראלים. 42% מהישראלים סבורים שבכדי להתמודד עם הבעיות של ישראל יש צורך במנהיג חזק שלא יתחשב בכנסת, בתקשורת ובדעת הקהל

אינפוגרפיקה: המכון הישראלי לדמוקרטיה

למרות משבר האמון במוסדות הפוליטיים, רוב אזרחי המדינה יהודים וערבים, (86 אחוזים מהיהודים ו-55 אחוזים מהערבים) אמרו כי הם גאים בישראליותם . הערכת מצבה הכללי של ישראל נוטה גם השנה לחיוב: 36 אחוז מהישראלים סבורים שמצבה הכללי של המדינה טוב, 40 אחוז סבורים שהוא "ככה-ככה" ו-23 אחוזים סבורים שהוא רע. בנוסף, (78 אחוזים מהיהודים ו-60.5 אחוזים מהערבים) סבורים שמצבם האישי טוב. שני שליש מהישראלים אופטימים לגבי עתידה של ישראל. רוב היהודים (71 אחוזים) מסכימים עם הקביעה שישראלים תמיד יכולים לסמוך על ישראלים אחרים שיעזרו להם בעת צר . הציבור הערבי חצוי בשאלה זו (42 אחוזים מסכימים עם האמירה ו-44.5 אחוזים אינם מסכימים איתה).

 

המתח הלאומי מוביל, המתח העדתי חלש משחושבים

רוב הציבור הישראלי (85 אחוזים) מאמין כי מדינת ישראל חייבת לשמור על אופיה הדמוקרטי בכדי להתמודד עם אתגריה, ו-60 אחוז סבורים שיש להבטיח חופש ביטוי גם לאנשים שמתבטאים נגד המדינה. יחד עם זאת, 71 אחוז מהציבור היהודי (23 אחוז מהציבור הערבי) סבור שארגוני זכויות אדם ואזרח גורמים נזק למדינה, עליה של 15 אחוז ביחס לאותה שאלה לעומת שנה שעברה. למעלה ממחצית (52.5 אחוזים) מהציבור היהודי סבורים שיש לשלול את זכות ההצבעה בבחירות ממי שלא מסכים להצהיר שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי.  

אינפוגרפיקה: המכון הישראלי לדמוקרטיה

53 אחוזים מהיהודים סבורים שאזרחי ישראל הערבים מקופחים לעומת היהודים, אך יחד עם זאת, קרוב למחצית מהיהודים, 44.5 אחוזים, תומכים בכך שישראל כמדינה יהודית תזרים יותר תקציבים ליישובים יהודים מאשר לערבים. יחד עם זאת, הסקר העלה נכונות ניכרת לקרבה חברתית (שכנות, חברות, עבודה משותפת) בין יהודים לערבים, למעט נושא הנישואין שהוא בבחינת טאבו בשני הציבורים. 

53 אחוזים מהישראלים סבורים שהמתח החזק ביותר בחברה הישראלית הוא המתח בין יהודים וערבים, עליה של 6 אחוזים לעומת 2015. בתוך כך, 24 אחוזים סבורים שהמתח החזק ביותר הוא בין ימין לשמאל, 10.5 אחוזים החושבים שהמתח החזק ביותר הוא בין דתיים לחילונים ורק 1.5 אחוז בלבד הסבורים שהמתח בין מזרחים לאשכנזים הוא החזק ביותר בחברה הישראלית. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו