לאחר מרתון דיונים לילי, ועדת הכספים אישרה לפנות בוקר (חמישי) הקמת קרן ארנונה מיוחדת לצמצום פערים בין הרשויות המקומיות בהיקף 770 מיליון שקלים.
בהתחלה דובר על הקמת קרן ארנונה בהיקף של 500 מיליון שקלים שהיו אמורים להתחלק בין ערים קולטות עלייה בפריפריה ובעיקר ערים שקלטו את העולים מברה״מ לשעבר ואת העולים מאתיופיה משנות התשעים ועד היום.
אולם בשל התעקשותו של גפני, האוצר הסכים להקצות 270 מיליון שקלים נוספים ממקורותיו כדי שערים קולטות עלייה בעבר שקלטו את העולים ובעיקר מאסיה וצפון אפריקה בשנות החמישים לא ייפגעו בעקבות הסרתן מרשימת ערים "קולטות עלייה".
"הקרן תחזק את השלטון המקומי בישראל עקב התוספת התקציבית שניתנה בו לטובת הרשויות המקומיות", אמר גפני, ובכך תיקנו דרעי וגפני עיוות שנמשך עשרות שנים שבו רק ערים שהוגדרו 'ערי עולים משנות ה-50', יכלו לגבות 100% ארנונה ממבנים או מתקנים ממשלתיים בתחומן, לעומת ערים שלא הוגדרו ״ערי עולים״ שיכלו לגבות עד 55 אחוזים ארנונה ממשלתית ולעתים רק 35 ו-45 אחוזים.
מזה למעלה מ-15 שנה נוצר מצב אבסורדי שבו ערים ללא הגדרת עיר עולים שכן קלטו עולים בשיעורים גבוהים הופלו לרעה ולא יכלו ליהנות מ-100% ארנונה ממשלתית בניגוד לערים שכבר הפסיקו לקלוט עולים שהמשיכו ליהנות מגביית עודפי ארנונה.
מרתון דיונים לילי בין יו"ר ועדת הכספים לשר הפנים // צילום ארכיון: דודו ועקנין
קרן הארנונה תורכב מסה"כ 770 מיליון שקלים: 500 מיליון שקלים מכספי הארנונה הממשלתית בכל הארץ, עוד 270 מיליון שקלים נוספים יבואו מהאוצר מתוכם 70 מיליון שקלים יחולקו רק ב-2017-2018.
הכספים יחולקו בין רשויות ממעמד סוציו-אקונומי 1 עד 7 שקלטו עולים ב- 15 השנים האחרונות או עולים מאתיופיה משנת 1984. יישובים וערים אלו יקבלו 13 אחוזים מהתקציב בקרן בהתאם לכללים שייקבעו שרי האוצר והפנים. שאר הכספים יחולקו עפ"י קריטריונים של מעמד סוציו-אקונומי, מדד הפריפריאליות, גודל האוכלוסייה ברשות, מצב פיננסי של הרשות, היקף שטח הנכסים שבתחום הרשות המקומית שאינם מבנים לצורך חישוב הארנונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו