השבוע עלתה בתיאטרון בית ליסין הצגה חדשה בשם "קוראים לו מלך". המחזה, שכתבה סביון ליברכט, עוסק בדוד (אבי גרייניק), רווק בן 40 שמתקבל כחבר קיבוץ בזכות דירה שהוא מוסר לקיבוץ. אלא שהוא "לא כמו כולם" והחברה הקיבוצית מנצלת את המוגבלות שלו. שנים לאחר מכן חוזר לקיבוץ בנו של דוד ומגלה את ההיסטוריה המשפחתית הטרגית שלו.
נתי קלוגר מגלמת בהצגה את דבורה, האחות של הקיבוץ ומי שגידלה למעשה את בנו של דוד. "דבורה היא בת קיבוץ, עמוד התווך של הקיבוץ", אומרת קלוגר, "היא ובעלה אהרון (דני גבע, מ"כ) הם הפוסטר של הקיבוץ. היא אישה טובת לב, חשוכת ילדים, חזקה מאוד".
סביון ליברכט יצרה מחזה ששובר למעשה את המיתוס של הקיבוצניקים מלח הארץ. היא מציגה את הקיבוץ כמקום שהיחס בו אל השונה והחריג הוא די איום.
"דווקא בגלל שזו חברה סגורה ומסוגרת - יש בה הכל. יש בה דברים נפלאים. למשל, אבא של חברתי הטובה שהיא בת קיבוץ נפטר ממש עכשיו, ואלמנתו נשארת בקיבוץ וכולם דואגים לה. מצד שני יש סיפורים מאוד קשים שנולדים בקיבוץ. אם תחשבי על הסיפורים מפעם על המתנדבות בקיבוץ, פעם התלהבנו מהם והיום את שואלת את עצמך, מה באמת הלך שם? אני לא אתפלא אם היו שם סיפורי אונס. הסיפור של המחזה מבוסס על גרעין אמת, אבל זה כמובן מוקצן יותר כי בכל זאת זו הצגה".
קיבוץ זה משהו שמוכר לך?
"הקיבוץ לא זר לי. ביליתי בקיבוץ לא מעט. כשאמא שלי עלתה לארץ היא חיה בקיבוץ. האמת היא שיש לי איזו פנטזיה מילדות שיום אחד אני אחיה בקיבוץ, זה תמיד נראה לי חלום. היום אני כבר שומעת הרבה יותר מדי שמה שקורה בקיבוץ זה לא בדיוק הפנטזיה שלי".
עברו שלוש שנים מאז השתתפת בתוכנית "מחוברים". זה השפיע על חייך באיזושהי צורה?
"למדנו מזה המון. הפקנו לקחים ושיפרנו דברים. זה עזר לי בהתמודדות עם משבר גיל ה־40 שהגיע לפני שנה. היום אני מרגישה שאני יותר ויותר מחוברת לעצמי, ומקווה שאבין עוד דברים בעתיד. משבר הגיל הוא לא לחינם. הוא לוקח אותך למקום נמוך כדי לעלות גבוה. אני מקווה שאני בתחילת ההתאוששות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו