ג'אז חם

השבוע (14-16 בדצמבר, ימים ד'-ו') יישטף מוזיאון ישראל בירושלים בצלילי מוסיקה. זה יקרה במסגרת פסטיבל הג'אז בירושלים, שיתקיים זו השנה השנייה בניהולו האמנותי של החצוצרן המוערך אבישי כהן. בתפריט: אמני ג'אז מובילים מהארץ ומרחבי העולם, הפקות מקור, כיתות אמן ושיתופי פעולה בפינות השונות של המוזיאון, וכן ג'אמים אל תוך הלילה במועדון הפופולרי "הצוללת הצהובה".

אחד המופעים המסקרנים בפסטיבל יתקיים ביום שישי הקרוב ויספק היכרות עם הדור הבא והצעיר של נגני הג'אז בארץ, ובו הטריו של ניצן בר (18), שכבר הספיק להופיע על במות בארץ וברחבי העולם עם גדולי המוסיקאים הישראלים ונחשב לווירטואוז, יארח את עמרי קרן (17), גיטריסט מחונן שאוחז גם במטען גנטי משובח בהיותו הבן של השחקן דרור קרן ושל מאיה חנוך והנכד של שלום חנוך.

"אני גדלתי במשפחה מוסיקלית. אבא שלי, אצ'ה בר, המוסיקאי הוותיק במשפחה, עבד בצעירותו עם גלי עטרי ומיקי גבריאלוב, ומגיל מאוד צעיר שמעתי הרבה מוסיקה בבית", מספר בר, שמתגורר במודיעין ועתיד להתגייס לצה"ל כמוסיקאי מצטיין - יומיים לאחר תום הפסטיבל. "בזכות אבא שלי היה לנו אולפן בבית, כך שכבר בגיל 3 התחלתי לנגן על תופים ובגיל 9 על גיטרה. בגיל 12 התחלתי להכיר ג'אז, וקלטתי את המהות האינדיבידואלית שקיימת בז'אנר הזה. רציתי לכתוב מוסיקה משלי, והגעתי למסקנה שאני צריך לעשות את זה עם הנגנים הכי טובים. אחרי שגיבשתי קטעים מקוריים בחרתי לטריו את גלעד אברו הבסיסט ואמיר ברסלר המתופף".

לא פוסלים מופע משפחתי

גם לקרן, שגר לסירוגין באור יהודה ובתל אביב (הוריו גרושים; מ"כ), יש סיפור עם מאפיינים דומים. "נחשפתי למוסיקה מגוונת בזכות סבא שלי", הוא מספר. "כבר מגיל 6 ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות, קנו לי גיטרה קטנה ומאז אני מנגן. אני לא זוכר את עצמי לא מתעסק במוסיקה. ניגנתי הרבה רוק ובלוז - לד זפלין, ביטלס, רולינג סטונס - וכשעליתי לכיתה ט' עברתי לעירוני א' למגמת ג'אז. היום אני יוצר מוסיקה בעצמי ומקליט בכל מיני ז'אנרים, אבל להיות גיטריסט ג'אז זה מה שאני רוצה להיות".

איך הגיבה המשפחה שלך לבחירה הזאת?

"בגלל שהמשפחה היתה רגילה לעמרי הרוקיסט הקטן והשובב, ג'אז נשמע להם נורא מוזר. אבל ברגע שהתחלתי לנגן הם בהחלט נהנו. סבא לא יודע המון על ג'אז, הוא מאוד אוהב ומעריך את המוסיקה אבל בסוגיה הזאת אני לימדתי אותו כמה דברים" (צוחק). 

מה דעתכם על סצנת הג'אז בישראל?

בר: "באופן מפתיע, בשנים האחרונות יש בארץ ביקוש גדול לסוג המוסיקה הזה. אמנם אין לי הרבה ניסיון, אבל יצא לי לבקר בארצות שונות ואני חושב שהג'אז פה מפותח מאוד".

קרן: "אני חושב שיש פה קהל לג'אז. אולי זו לא סצנה גדולה מדי, אבל מי שנמצא בתוכה מסור לה מאוד. יש פה באמת נגנים מקצועיים וטובים שמאוד אוהבים את מה שהם עושים; הישראלים נמצאים בטופ של התחום הזה".

יש מחשבה להעלות מופע עם בני המשפחה?

בר: "המחשבה הזאת עוברת בראש. כבר היינו יחד על אותה במה. אני חושב שלתומר (אח של ניצן, פסנתרן ומלחין בעצמו; מ"כ) יש את העיסוק שלו ולי את שלי, ואבא שלי כבר לא עובד כמוסיקאי, אלא יותר במה שמסביב למוסיקה, אז כרגע זה לא מתוכנן. אבל אולי זה יקרה בעתיד".

קרן: "אני בטוח שזה יקרה מתישהו. גם אבא שלי וגם סבא שלי הם אמנים שאני מאוד מעריך בלי קשר לעובדה שאני קשור אליהם בקשרי דם, ואני חושב שהם גם אוהבים אותי (צוחק). עם שלום כבר יצא לי לשתף פעולה כמה פעמים, ניגנתי איתו לפני כמה שנים ב'האנגר 11' וב'בארבי', ועליתי לפעמים לנגן איתו סולואים במסגרת ההופעות שלו. עם אבא שלי עוד לא יצא לי להופיע, אבל הרעיון הזה נשמע לי ממש מעניין".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו