גם הסקרים שהצביעו על המגמה לא הפחיתו מעוצמת התדהמה: ראש ממשלת איטליה מתאו רנצי הכריז שלשום כי יתפטר מתפקידו, לאחר שציבור המצביעים במשאל העם במדינה דחה ברוב גדול את הרפורמות החוקתיות שהציע. הכרזתו מעוררת חשש כי בדומה לבריטניה, גם איטליה תמצא את עצמה מחוץ לאיחוד האירופי, או תידרדר לפשיטת רגל.
ארץ המגף התעוררה אתמול לעידן חדש של חוסר ודאות, לאחר שבמשאל העם התנגדו 59.1 אחוזים מהמצביעים להצעותיו של רנצי. בין השאר, יזם צמצום משמעותי של סמכויות הסנאט האיטלקי והעברת סמכויות אזוריות לשלטון המרכזי ברומא. אם הרפורמות יידחו, הבטיח ראש הממשלה האיטלקי להתפטר מתפקידו - ואכן עמד במילתו.
"אני הפסדתי, לא אתם", אמר רנצי (41) לתומכיו במעונו הרשמי בבירה רומא, "אני מודה בכך בקול רם, למרות הגוש בגרון. לא הצלחתי להוביל אתכם לניצחון, אבל באמת עשיתי כמיטב יכולתי". נשיא איטליה סרג'יו מטרלה דחה את בקשת רנצי להתפטר, וביקש ממנו להישאר עד להעברת התקציב בפרלמנט בימים הקרובים.
תבוסתו של רנצי עוררה חשש כי איטליה, הכלכלה השלישית בגודלה באירופה והשמינית בעולם, תצא מהאיחוד האירופי או תיכנע למשבר הכלכלי שפקד אותה. עם זאת, ההערכה היא כי האיטלקים דווקא יהיו מעוניינים להישאר באיחוד, וכי בניגוד ל"ברקזיט" בבריטניה, תוצאות משאל העם האיטלקי אינן מבטאות חוסר אמון בשלטון האירופי המרכזי בבריסל.
כך או אחרת, ההשלכות הכלכליות של משאל העם מעוררות דאגה גם בישראל. מבית ההשקעות פסגות, למשל, נמסר כי "בהחלט אפשר להניח שתוצאות המשאל והתפטרות רנצי יביאו חוסר שקט לשווקים בימים הקרובים, שכן עלתה רמת אי הוודאות לגבי איטליה בפרט ואירופה בכלל. חוסר שקט זה עשוי לבוא לידי ביטוי בהיחלשות היורו ובירידות בשוקי המניות, בדגש על סקטור הבנקאות".
עם זאת, בפסגות מעריכים כי מדובר בהשלכות קצרות טווח בלבד, מפני ש"ההסתברות לכך שמקבלי ההחלטות יצליחו להימנע ממשבר היא גבוהה". גם צחי מלאך, מנכ"ל חברת אשרא - החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ, העריך כי "השוק האירופי הוא יעד הייצוא המוביל של ישראל, ולכן היחלשות היורו צפויה לפגוע ביצואנים רבים".
דבר אחד בטוח: תוצאות המשאל מהוות מפלה נוספת לזרם הפוליטי התומך באיחוד האירופי, ותוספת מוטיבציה לתנועות פופוליסטיות ברחבי אירופה המסתייגות ממנו. רק בשבוע שעבר הודיע נשיא צרפת פרנסואה הולנד, התומך באיחוד, כי לא יתמודד בבחירות הבאות לנשיאות בארצו; לפני כן, בקיץ האחרון, התפטר דיוויד קמרון מראשות ממשלת בריטניה בעקבות תוצאות משאל העם, שקראו להתנתקות מהאיחוד האירופי. בשנה הבאה צפויות להתקיים בצרפת בחירות לנשיאות, ואחת המתמודדות המובילות היא מרין לה פן, מנהיגת מפלגת הימין הקיצוני החזית הלאומית, המתנגדת לאיחוד האירופי.
במארס הקרוב הנהגת האיחוד צפויה להציג את חזונה לעתיד. באותו חודש צפויה תרזה מיי ראשת ממשלת בריטניה להפעיל את סעיף 50, שיתחיל באופן רשמי את תהליך הפרישה של ארצה מאירופה. באותו חודש גם אזרחי הולנד יצביעו בבחירות הכלליות. כחודש לאחר מכן יתקיים סיבוב ההצבעה הראשון בבחירות לנשיאות בצרפת.
