שיעור בכרוניקת ספורט מזרח־תיכונית. זה חודשים טובים שמעל צווארו של הספורט הישראלי מונחת חרב מאיימת במיוחד, בדמות הרפורמה בטוטו שבה חפץ שר האוצר משה כחלון. עשרות ענפים התלויים תלות קיומית בכספים האלה החלו מחשבים את סופם לאחור, אבל בחוץ - עסקים כרגיל. הנושא זוכה לביקור רגעי בכותרות רק כאשר קברניטי הכדורגל חוששים כי לא יקבלו את מלוא הכספים הציבוריים שהובטחו להם, אך זה מתפוגג מהר, במחי הבטחה של פקיד אוצר כזה או אחר, וחוזר חלילה. כל עוד הענף הפופולרי משוחק מדי שבת, מדוע הרי להתעסק ב"זוטות"?
הבוקר, שלושה שבועות לפני מועד אישור תקציב המדינה, תינתן הזדמנות כמעט אחרונה לעורר קצת רעש. המקום: ועדת הכספים של הכנסת. הבמה: דיון באחד מסעיפי הרפורמה. המשתתפת המרכזית: שרת הספורט, מירי רגב.
בפועל, הדיון אמור לעסוק בסעיף די משני, אבל במשרד הספורט ובטוטו צפויים לנצל את הבמה על מנת להזהיר פומבית מההשלכות מרחיקות הלכת של כלל הרפורמה. זוהי גם חלק מהביקורת שלהם על ההליך; "ככה לא בונים רפורמה", אמר אתמול יו"ר המועצה הלאומית לספורט, עודד טירה, ל"ישראל היום", "לא נכון לעשות דיון בפגיעה במקור הכסף העיקרי בספורט בישראל בפיצול לתתי־דיונים בוועדות השונות".
המס על הזכיות יוגדל
תקציב הספורט מבוסס כמעט כולו על הכנסות הטוטו. מטרתו המרכזית של האוצר ברפורמה היא להילחם בתופעות השליליות של שוק ההימורים על ידי הקטנתו. על פי הערכות, יישום מלא שלה צפוי להוריד את רווחי הטוטו בכ־250 מיליון שקלים, כמעט חצי מהרווחים ב־2016 (540 מיליון). אל הקריאה השנייה והשלישית בחודש הבא ייכנסו רק סעיפי המיסוי ברפורמה, אך עדיין מדובר בפגיעה משוערת קשה מאוד של כ־160 מיליון שקלים לתקציב הספורט של 2017. כבר היום חוסר הוודאות הוביל למצב שבו הספורט הישראלי די משותק, מאחר שהמועצה הלאומית לספורט לא מסוגלת לתכנן תקציב לשנה הבאה.
על הנייר, לפחות, היום בוועדה צפוי לעלות לדיון רק סעיף המיסוי הפחות בעייתי, הגדלת המס על הזכיות מ־30 אחוזים ל־35. ואילו הסעיף המרכזי, החלת המס על זכיות של 5,000 שקלים ומעלה (בניגוד ל־50 אלף ומעלה כיום), יידון בישיבה נפרדת.
פירסום של הטוטו באולם כדורסל. הרווחים צפויים לרדת // צילום: לירון מולדובן
הדיון הוא הזדמנות של משרד הספורט להשיג נקודות במישור הציבורי. שרת ספורט הרי לא מעוניינת שהקטסטרופה הזאת תתרחש במשמרת שלה. מתחת לפני השטח כבר מתקיים מו"מ עם האוצר, שמצידו לא רוצה להצטייר כמי שוויתר לחלוטין על הרפורמה.
אתמול התגייסו לראשונה גם הספורטאים. כ־100 מהם, עם נציגי איגודים שונים, הפגינו בוועד האולימפי באירוע שאירגן יו"ר שדולת הספורט בכנסת, ח"כ יואל רזבוזוב (יש עתיד), ונקטו פעולה מחאתית של השלכת ציוד. "הקיצוצים יפגעו בכל טווח הגילים ובאגודות", אמרה המתעמלת האמנותית נטע ריבקין, יו"ר ועדת הספורטאים בוועד האולימפי, "לא תהיה להם אפשרות להגיע לפיסגה". יו"ר איגוד השחייה, סימון דוידסון, הזהיר: "אם הקיצוץ הזה יעבור, פשוט נחזור 50 שנה אחורה".
מדוע נשמר הנושא האקוטי בשקט יחסי כל כך הרבה זמן? בעיקר בגלל שהכדורגל, לו פוטנציאל תקשורתי גדול, הצליח להחריג עצמו מיתר הענפים. כאשר עלה החשש כי הרפורמה תאיים על הזרמת 80 מיליון השקלים שהובטחו לו הקיץ על ידי המדינה, איימו בהתאחדות ובמינהלת להשבית את הליגה ובתמורה קיבלו, ככל הנראה, הבטחה מפנקת מהאוצר לכיסוי הסכום. זאת על אף העובדה שבניגוד ליתר הענפים הוא לא תלוי נואשת בכספים אלה, לאור הסכם זכויות השידור האסטרונומי שחתמה המינהלת עם צ'ארלטון (126.5 מיליון שקלים לשנה).
בפועל, רק 29 מיליון שקלים הועברו עד כה לכדורגל – החלק של הסכם השיווק עם הטוטו – כאשר מרבית הסכום, בעיקר כספי סיוע בהוצאות שיטור ואבטחה, צריך עדיין להיות מאושר במועצה הלאומית לספורט, המשותקת בגלל המצב. לכן, גם בכדורגל יעקבו היום מקרוב אחרי הדיון.
איך כל זה ייגמר? כמו תמיד, בפשרה. על פי הערכות שונות, סעיפי המיסוי יוקלו וייוצר מנגנון כלשהו שיבטיח כיסוי אובדן רווחים על ידי האוצר עד לסכום מסוים. אבל עד שנקודת האמצע הזו תימצא, צפו לשלל סיסמאות וירקות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
