כאבי שרירים? עצבנות יתר? רגישות בעור? רגליים שנרדמות? לפני שאתם מדמיינים את הרע מכל - בעיקר אם אתם היפוכונדרים - כדאי שתדעו שלפעמים הסיבה לכך יכולה להיות הרבה יותר פשוטה: מחסור בוויטמינים או במינרלים. במקרים מסוימים, תופתעו לדעת, גם תופעות חמורות מכך, דוגמת חרדה, דיכאון ואפילו תחילתה של דמנציה, עלולות להיות קשורות בסך הכל למחסור בוויטמינים ובמינרלים ולבוא על תיקונן עם השלמת החוסרים.
הוויטמינים והמינרלים השונים הכרחיים גם לגדילה ולהתפתחות וגם למניעת מחלות. מאחר שחלקם אינם מיוצרים על ידי הגוף באופן טבעי, הדרך העיקרית להשיג אותם היא באמצעות תזונה. אלא שתזונה לא מאוזנת, בעיות ספיגה העשויות לנבוע מסיבות שונות, נטילת כדורים סותרי חומציות וגורמים אחרים עלולים להביא למחסור בהם ולהוביל למגוון רחב של בעיות בריאותיות, לעיתים קלות ולעיתים רציניות יותר.
"האוכלוסיות שעלולות לסבול ממחסור בוויטמינים ובמינרלים הן צמחונים וטבעונים, אנשים בעלי הפרעות בספיגה במערכת העיכול ואנשים שאוכלים תזונה לא מגוונת", מסביר פרופ' רפאל קרסו, מומחה לנוירולוגיה, לטיפול בכאב ולעיכוב תהליכי הזדקנות, המנהל האקדמי של בית הספר לרפואה משלימה במכון וינגייט ופרופ' למדעי המוח ומערכת העצבים באוניברסיטת בר־אילן, "משמעות המילה 'ויטה' בלטינית היא חיים, מאחר שמדובר בחומרים שהגוף לא מסוגל לייצר בעצמו, תוספת ויטמינים ומינרלים צריכה להיות מושכלת ומקצועית. חשוב לדעת שלא כל מה שטבעי הוא בריא, ותוספי תזונה צריכים להינתן בשכל ובאינדיקציה מתאימה, שכן עודף ויטמינים ומינרלים יכול לעיתים גם להזיק, ובנוסף, הרבה כדורים עלולים להביא למצב של חוסר ספיגה".
הוויטמינים נחלקים למסיסים בשומן (A ,D ,K, ו־E) ולמסיסים במים (B ו־C). "עודף של ויטמינים מסיסים במים יופרש מהגוף בשתן ובזיעה, אולם עודף בוויטמינים מסיסי שומן, וגם במינרלים (הנגרם בעקבות נטילה מרובה של תוספים), עלול לגרום לתופעות ולבעיות בריאותיות מסוגים שונים", מסביר פרופ' קרסו.
ד"ר מיכאל ויינפאס, רופא מומחה לרפואת משפחה, רופא סוכרת והרבליסט קליני, מוסיף כי "השאיפה צריכה להיות לתזונה מאוזנת, בריאה ועקבית ורק אחר כך להשלמת חוסרים. הספיגה ממזון אמיתי תמיד טובה יותר מזו של תוסף מבודד, בזכות הסינרגיזם שקיים במזון. חשוב להתייעץ עם איש מקצוע ולעשות את התאמת התוספים לפי שקלול גיל, התלונות שמהן סובל האדם, התרופות שהוא נוטל, ניתוח התזונה שלו ובדיקות דם. בשורה התחתונה, אין תחליף לתזונה בריאה ומאוזנת שכוללת את כל אבות המזון".
הקרב על הוויטמינים
אלא שבדיקות של רמת מרבית הוויטמינים והמינרלים בגופנו אינן נמצאות ברשימת בדיקות הדם השגרתיות של קופות החולים, ולא כל הרופאים יחשדו במחסור בהם כגורם לסימפטומים בריאותיים מסוימים. בחלק מהקופות קיימת הגבלה על כמות הבדיקות של ויטמין D או ויטמין B12, ובדיקות מסוימות של ויטמינים ומינרלים כלל לא מאושרות לביצוע על ידי הקופה.
"הרופאים, בהשכלתם הפורמלית, לא לומדים על המשמעות הקלינית של הוויטמינים והמינרלים ואינם יודעים איך לאבחן ואיך לטפל בבעיות מסוג זה", אומר ד"ר ראול רודריגז, רופא מומחה לרפואה טבעית ממרכז Wellness בתל אביב. לדבריו, "הרופאים 'מחונכים' לתת תרופות, כי חברות התרופות השתלטו על הרפואה וחלק גדול מהמחקרים ממומנים על ידן. ויטמינים ומינרלים לא מעניינים את חברות התרופות, כי אין עליהם פטנט ואין בזה רווח".
בין הוויטמינים שאת רמתם אפשר לבדוק במסגרת קופות החולים נמצאים ויטמין D וויטמין B12, שני ויטמינים חשובים שנמצאים במחסור אצל רבים באוכלוסייה. "ויטמין D, למשל, מוריד ב־34 אחוזים את הסיכון ללקות במחלות כלי דם או כלי לב, ב־20 אחוזים את הסיכוי לחלות בסרטן וכן מונע ומפחית מאוד אוסטאופורוזיס (דלדול עצם). מחסור רציף בוויטמין B12 הוא אחת הסיבות העיקריות לאלצהיימר, לסוכרת, למחלות כבד, למחלות אוטואימוניות וגם לדיכאון", מסביר ד"ר רודריגז, "זה ויטמין שנוצר בגוף בעזרת חשיפה לאור שמש וחשוב מאוד לילדים, לקשישים ולנשים בהריון, אלא שכמעט לכולם חסר ממנו. אף על פי שהגבול התחתון התקין על פי קופות החולים הוא 30, רמה בריאה של ויטמין D אמורה להיות 60 או 70, והדרך היחידה להשיג אותה היא באמצעות תוסף של טיפות ויטמין מדודות שיש לקחת בכל יום".
ויטמין B12 הוא ויטמין שנספג בגוף בעיקר מביצים, בשר אדום וכבד, ולכן המחסור בו שכיח בקרב צמחונים וטבעונים, אך לא רק. "רופאים מקשרים מחסור ב־B12 בעיקר לאנמיה", מסביר ד"ר רודריגז, "אך מחסור בו עלול לגרום גם לתופעות של דיכאון, חרדה, תסמונות נוירולוגיות ואף דמנציה אצל קשישים. מחסור ב־B12 פשוט 'מכבה' את המוח, ואם לא בודקים ולא מטפלים בכך בזמן אדם עלול להפסיד את צלילות דעתו. על פי הסקאלה של קופות החולים, הנורמה התחתונה של רמת ה־B12 בדם עומדת על 200 מיקרוגרם לערך - אבל היא אמורה להיות מעל 400 מיקרוגרם, וזה מגובה במחקרים".
רודריגז מספר על נערות שמגיעות למרפאתו בשל חרדות ודיכאונות שמופיעים לפתע. "אצל כולן רואים מחסור בברזל וב־B12 בשל תזונה חסרה, דיאטות ומחזור. רופאים שלא בודקים את רמות הברזל וה־B12 אצלן מפנים אותן לעיתים לפסיכיאטר או רושמים להן תרופות אנטי־דיכאוניות, בזמן שתוספי ברזל ו־B12 עד לרמה תקינה מעלימים את הסימפטומים לחלוטין".
פרופ' קרסו מדגיש אף הוא כי מחסור בוויטמין B12 לאורך זמן רב עלול לגרום לח סרים נוירולוגיים בלתי הפיכים, ובטווח הקצר הוא יכול להתבטא באנמיה, חולשה, תשישות, קוצר נשימה, לשון חלקה ונפוחה, רגישות והפרעות במערכת העצבים, רגזנות, רגישות בעור, נשירת שיער, הירדמות, נימול בגפיים ואפילו הפרעות פסיכיאטריות ונוירולוגיות, עד כדי שיתוק תחושתי. ד"ר ויינפאס מוסיף כי עם העלייה בגיל מתרחשת ירידה בספיגת ה־B12, הן בשל ירידה בחומציות הקיבה והן בשל שימוש בתרופות כמו סותרי חומצה, ומסביר כי בארה"ב ממליצים על נטילת תוסף B12 החל מגיל 50 לכלל האוכלוסייה.
סמנו את התסמינים
מחסור שכיח נוסף באוכלוסייה הוא במינרל המגנזיום. מכיוון שזהו מינרל תאי, קשה לזהות את המחסור בו בבדיקות דם. "מגנזיום הוא קו־אנזים המשפיע על תפקוד של 330 אנזימים שונים, ומחסור בו עלול לגרום לאוסטאופורוזיס, להתכווצויות שרירים לצד עוויתות ו'טיקים', ליתר לחץ דם, לסוכרת, להפרעות קצב ולעצירות", אומר ד"ר רודריגז. ד"ר ויינפאס מוסיף כי "50 אחוזים מהסובלים ממיגרנה הם בעלי רמת מגנזיום נמוכה. צריכה סדירה שלו יכולה למנוע התקפי מיגרנות באחוזים גבוהים. גם חוסר שולי במגנזיום פוגם בביצועים וגורם להתכווצויות שרירים, בעיקר בקרב העוסקים בספורט, משום שהללו מאבדים מגנזיום בזיעה במהלך האימונים".
מינרל נוסף שהמחסור בו שכיח וניתן לאבחון במסגרת בדיקות דם הוא הברזל, שהמחסור בו עלול להוביל לאנמיה, הפרעה בייצור כדוריות דם אדומות הגורמת עייפות, חולשה, עור חיוור ועוד מגוון תסמינים. פרופ' קרסו מסביר כי קיימים תסמינים שעלולים להעיד על מחסורים גם במינרלים אחרים, ובהם אבץ (Zinc), שמחסור בו יתבטא בפגיעה בעור, בריפוי איטי של פצעים, בנשירת שיער, בפריחות, בשלשולים ובעייפות; ובמינרל אשלגן (Potassium), שמחסור בו גורם להפרעות בקצב הלב ולכיווצי שרירים, ומחסור קיצוני בו עלול לגרום לנזק לכליות ואף לחולשת שרירים עד כדי שיתוק זמני.
חוסרים אחרים, שכיחים פחות אך עדיין מחייבים התייחסות, הם בקבוצת ויטמיני B, החשובה מאוד למערכת הנוירולוגית־עצבית. "מחסור ב־B1 (תיאמין) עשוי להתבטא בחולשה, תשישות, עצבנות, הפרעות בריכוז ובעיות זיכרון", מסביר פרופ' קרסו, "ואילו בין הסימפטומים למחסור ב־B2 (ריבופלבין) יהיו מיגרנות, סדקים בזויות הפה, פרצוף סמוק וצריבה בלשון ובריריות. מחסור ב־B5 (חומצה פנטוטנית) עלול לגרום לכאבי ראש, לחולשה, לעייפות, להתפרצויות ולחוסר יציבות נפשית, ובהמשך להירדמויות של גפיים ולצריבה בידיים וברגליים. נוסף על כך, מחסור ב־B6 (פרידוקסין) עשוי להתבטא בעצבנות, בנדודי שינה ובחוסר אנרגיה, ובהמשך בסימנים על העור, רגישות ואדמומיות בשפתיים ועיניים, עור שומני וקשקשים, ובמצבי חוסר גדולים יתבטא בחוסר תיאבון ובירידה במשקל. מחסור ב־B8 (ביוטין) יגרום לחולשה בשיער ובציפורניים ומחסור ב־B9 (חומצה פולית) עלול לפגוע בייצור DNA ו־RNA בעת הריון, לגרום לדיכאון ולבעיה בקרישיות הדם, ולעיתים גם להפרעות במעיים ולשלשולים.
"מחסור בוויטמין C, המשתתף בכ־350 תהליכים ביולוגיים בגוף, יבוא לידי ביטוי בחולשה בכלל ובחולשה של מערכת החיסון בפרט, דלקות בחניכיים ושטפי דם; ואילו מחסור בוויטמין A עלול להתבטא בהפרעות בראיית לילה, באפטות בפה ובנטייה לעששת, בדלקות בעור או עור מחוספס, ובכיבים בקרנית העין".
מנגד, חשוב לציין כי התסמינים המובאים בכתבה זו עלולים לנבוע ממחלות או בעיות אחרות, ואין לראות בדברים האמורים כאן תחליף לייעוץ רפואי, או ליטול תוספים שונים ללא יעוץ כזה. ממשרד הבריאות נמסר כי "בדיקות מעבדה ניתנות על ידי קופות החולים בהתאם לצורך קליני, מצב רפואי והפניה רפואית. אין פירוט בסל המגביל את סוג הבדיקות או את תדירותן, ובכלל זה בדיקות ויטמינים ומינרלים. אם קיימים חילוקי דעות בין הרופא המטפל לבין קופת החולים, אפשר להגיש קבילה לנציבות הקבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, והקבילה תיבחן בהתאם למקרה הפרטני והמקובלות הרפואית בביצוע הבדיקה בתדירות המבוקשת".
התגובות
קופת חולים מאוחדת: "ההפניות לכל בדיקות הדם לוויטמינים ולמינרלים נעשות בהתאם למחלה והסטטוס התזונתי של המבוטח, על פי אינדיקציה רפואית (של רופאים ודיאטניות) ובהתאם לפרוטוקול ברור ומסודר למחלות ולמצבים שונים, כמו מחלות מערכת העיכול, סוכרת, תת־תזונה, משקל יתר חולני והפרעות אכילה, אונקולוגיה, צמחונות, טבעונות ועוד. באופן עקרוני אין מגבלה על הזמנת ויטמינים ומינרלים, לא לפי הגבלת זמן ולא לפי התמחות או מחלות, למעט אבץ (Zinc), שאינו ניתן להזמנה דרך מערכת המחשוב של הקופה ובמקרים מיוחדים בלבד - באישור רופא מינהל - ניתן לקבלו עבור מבוטח. בנוגע לוויטמין D, בימים אלו הופעל מנגנון לניסיון שבו רופא יכול להזמין את המטופל לבדיקה אחת לשנתיים. בדיקות B12 וחומצה פולית ניתנות לפי הצורך אחת ל־3 חודשים".
קופת חולים מכבי: "יש קווים מנחים על מנת להבטיח שימוש מושכל בבדיקות השונות, וכך גם לגבי בדיקות ויטמינים. חשוב להבהיר כי מעל לקווים מנחים אלו נמצאים המצב הקליני של המטופל וחוות הדעת הרפואית של המטפל, ביחס לבדיקות שלהן הוא זקוק. בדיקת ויטמין D ראשונה ניתנת לכלל האוכלוסייה, ובדיקות ההמשך ניתנות בתדירות משתנה בהתאם לתוצאות הבדיקה הקודמת. בנוגע לבדיקת ויטמין B12, מטופלים המאובחנים עם בעיה של תת־ספיגה נבדקים לעיתים קרובות, ואילו היתר מבצעים את הבדיקה בהתאם לערכים... בדיקת אבץ על פי הקליניקה מאושרת בהתאם למצב הקליני של המטופל ולחוות הדעת של הרופא המטפל, ללא קשר לתדירות הבדיקה. בדיקת מגנזיום ניתנת בהתאם להחלטת הרופא המטפל, ובדיקת ויטמין E מאושרת במקרים של תת־ספיגה, בהתאם לחוות הדעת הרפואית".
קופת חולים לאומית: "הבדיקות נעשות בהתאם להתוויות הרפואיות ולקווים המנחים הישראליים והבינ"ל, ובכפוף לסל הבריאות".
קופת חולים כללית: "הבדיקות בסל הבריאות מבוצעות בהתאם לשיקול דעת רפואי ובתיאום עם המטופל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו