"כי חורף... הגשם מטפטף על העורף", והמרפאות הפכו למקום ה"לוהט" של העונה. חדרי ההמתנה מלאים, והרופאים פוגשים מטופלים המתלוננים על שיעול, נזלת, כאב גרון, חולשה וכאבי שרירים. אז מה ההבדל בין שפעת להתקררות; איך מזהים את תסמיני המחלה וכיצד להימנע ממנה; מתי ניתן להסתפק באקמול ובכוס תה ומתי כדאי לפנות לרופא; ומה, לעזאזל, ההבדל בין וירוס לחיידק? אנחנו כאן כדי לנסות לעזור.
הגורם העיקרי לרוב מחלות החורף הוא נגיפי השפעת, מחלה הפוגעת במאות אלפי חולים בכל שנה והאחראית לעומס במרפאות ובבתי החולים. לשפעת סיבוכים דוגמת דלקות אוזניים ודלקות ריאות, ובכל שנה מגיעים ילדים ומבוגרים רבים לאשפוז בגלל סיבוכיה. 44% מהאנשים שסבלו בחורף שעבר מחום גבוה, משיעול, מצינון או מכאבי שרירים אובחנו עם שפעת, כמעט עשירית אובחנו עם ברונכיוליטיס (RSV), והשאר סבלו מווירוסים אחרים. שיא התחלואה בשפעת נרשם בשבוע השלישי של ינואר 2016, לפי הנתונים שנאספו ב־26 "מרפאות ניטור" הפרוסות בכל הארץ, אשר מעבירות לאורך החורף נתונים למשרד הבריאות.
"רוב תחלואת החורף, המתבטאת בחום ובצמרמורת, בחולשת שרירים, בשיעול, בנזלת ובכאב גרון נגרמת על ידי נגיפים או חיידקים", מסבירה ד"ר נחמה אנגל, מומחית לרפואת משפחה במרכז הרפואי גבעת אולגה בלאומית שירותי בריאות. לדבריה, "בזמן שהחיידקים הם בעלי דופן תא שאליה 'מכוון' חלק גדול מהאנטיביוטיקות, הרי הווירוסים בנויים אחרת. הללו זקוקים ל'תא מארח' ואינם מושפעים מאנטיביוטיקה. זו הסיבה שהרופא מסרב לתת אנטיביוטיקה לטיפול בשפעת או בהתקררות שמקורן ויראלי, שכן רוב תחלואת החורף עוברת מאליה ללא צורך בהתערבות רפואית. תפקיד הרופא הוא להקל את התסמינים, להביא להורדת חום, לדיכוי השיעול ולשיכוך כאבים, לעקוב ולמנוע סיבוכים".
זהירות, מחלה לפניך
אז אילו מחלות חורף אנחנו מקווים לא לפגוש בקרוב? ד"ר אנגל עושה לנו סדר:
התקררות: מחלה הנגרמת מווירוסים רבים ושונים ומתבטאת בחום, בשיעול, בנזלת, בכאבי שרירים ובחולשה כללית. ברוב המקרים, ההתקררות חולפת מאליה, אולם לעיתים יש צורך בטיפול בתסמינים כגון חום, שיעול או כאבים.
שפעת: "האחות הגדולה" של ההתקררות. התסמינים דומים, אבל התחושה גרועה יותר. הגורם לשפעת הוא הווירוס המופילוס אינפלואנזה, אבל זה בסדר, אתם יכולים להמשיך לומר רק שפעת. גם כאן הטיפול הוא להקלת התסמינים עצמם. נוסף על כך, קיים חיסון יעיל למניעת המחלה שניתן בחינם בכל קופות החולים.
דלקת ריאות (פנאומוניה): מחלה ריאתית חריפה המופיעה בדרך כלל כסיבוך הנגרם מהתקררות. דלקת ריאות נגרמת על ידי מגוון גורמים: וירוסים, חיידקים, ובחולים מדוכאי מערכת חיסון אפילו פטריות. נוסף על חום, שיעול, נזלת וחולשה, יופיעו על פי רוב כאבים בחזה וקוצר נשימה. ברוב המקרים הטיפול יצריך אנטיביוטיקה, אולם גם כאן קיים חיסון יעיל, "פנאומווקס", המומלץ לבני 65 ויותר אחת לחמש שנים.
דלקת מערות הפנים (סינוסיטיס): גם כאן, מדובר במחלה "שנייה", המתפתחת בעקבות נזלת וליחה מרובה הגודשות את מערות הפנים (מערות האף). הסימפטום הקלאסי לדלקת הוא כאב ראש מצחי, שמחמיר בהרכנת הראש. אין צורך בצילום מערות הפנים כדי להגיע לאבחנה, בדיקת רופא מספיקה והטיפול מתחיל בטיפול תומך: הורדת חום, מייבשי נזלת ומשככי כאבים, ואם אין הקלה והטבה - אנטיביוטיקה.
דלקת חריפה של קנה הנשימה (ברונכיטיס): הדלקת הזאת היא על פי רוב הגרנד פינאלה של ההתקררות. היא מאופיינת בשיעול יבש וטורדני העלול להימשך כמה שבועות - אך חולף מאליו ללא טיפול.
דלקת גרון או דלקת שקדים: דלקת זו מתבטאת בחום פתאומי וגבוה המלווה בכאב גרון עז (אנגינה), אך ללא שיעול או נזלת. בבדיקת הלוע יבחין הרופא במושבות חיידקים, המרמזות על הגורם האחראי - חיידק הסטרפטוקוק. הטיפול האנטיביוטי, שיכול להינתן בתוך עשרה ימים מרגע האבחון, נועד למנוע סיבוכים רב־מערכתיים של המחלה - למשל, פגיעה בכליות ובלב.
נוסף על כל הצרות הללו, יש תמרורי אזהרה המעידים על סיבוך ולעיתים אפילו על צורך באשפוז. לדברי ד"ר אנגל, "על חולים בני יותר מ־65 שסובלים ממחלות רקע מורכבות דוגמת מחלת ריאות כרונית חסימתית, סוכרת, מחלות דיכוי חיסוני ועוד, או סובלים ממצוקה נשימתית ניכרת, מחום גבוה ללא הטבה עם טיפול תרופתי ומהימשכות של תסמינים במשך יותר משבוע - לפנות לבדיקת רופא בהקדם".
אחד הדברים המפחידים ביותר במחלות החורף הוא ההדבקה. רוב מחלות החורף מועברות ב"העברה טיפתית", דרך הנזלת או הרוק, שהם עתירים בגורמי מחלה מיקרוסקופיים. במהלך שיעול ממוצע פורץ מהגוף רסס טיפות זעירות של רוק במהירות של כ־80 קמ"ש, ובמהלך עיטוש נפלטות כ־40 אלף טיפות, במהירות של עד 160 קמ"ש. ללא ספק, מהירות מופרזת.
לה לה לה אפצ'י // צילום: GettyImages
צא, וירוס, צא!
אז איך מונעים הדבקה? דרכי המניעה הן אוורור טוב של המקום שאתם שוהים בו, בין שמדובר במקום עבודה ובין שבאוטובוס, הימנעות משיעול או מהתעטשות ישירה על אדם אחר (יש להסביר זאת במיוחד לקטנטנים), שטיפת ידיים תכופה והימנעות מאכילה או משתייה מכלים משותפים. כל אלה, כמובן, אינם תחליף לקבלת חיסון נגד שפעת המומלץ לתינוקות מגיל חצי שנה. השנה התחסנו כבר יותר מ־1.2 מיליון ישראלים נגד שפעת, שהם כ־%13 מהאוכלוסייה, בעוד בחורף שעבר התחסנו כ־1.74 מיליון בני אדם, שהם כ־%21 מהאוכלוסייה.
"לא כל אחד יודע שהחיסון מונע לא רק תחלואה בשפעת ב־%60 עד 80% מהמקרים, לצד סיבוכים, אשפוזים ותמותה מדלקות ריאה, אלא גם ששימוש בחיסונים מקטין באופן משמעותי ביותר את השימוש באנטיביוטיקה בישראל", מסביר פרופ' יונה אמיתי, מומחה לרפואת ילדים ובריאות הציבור בקופת חולים מאוחדת ובאוניברסיטת בר־אילן, ולשעבר מנהל המחלקה לאם, לילד ולמתבגר במשרד הבריאות ויו"ר החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה.
"בזכות החיסון אפשר לחסוך כ־200 אלף מקרים של שימוש באנטיביוטיקה, ויש לכך השלכות של מניעת התפתחות חיידקים בעלי עמידות. לעיתים מתחילים רופאי ילדים ורופאי משפחה טיפול באנטיביוטיקה במחלות נגיפיות של דרכי הנשימה, כולל שפעת, כעבור כמה ימים של חום, גם אם אין אבחנה ברורה של דלקת ריאות, וזאת מחשש להופעתה. לכן, ככל שיותר ילדים ומבוגרים יחוסנו נגד שפעת, כך יקטן השימוש באנטיביוטיקה. כידוע, שימוש יתר באנטיביוטיקה גורם להתפתחות של חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה בגופנו, כך שככל שיותר אנשים יתחסנו נגד שפעת - כך תגדל התועלת לציבור".
לדבריו, "תינוקות וילדים הם מקור הדבקה עיקרי בשפעת למשפחתם ולסובבים אותם. ההדבקה הגבוהה ביותר בשפעת היא בגני הילדים ובבתי הספר, בגלל המגע ההדוק של הילדים זה עם זה והצפיפות בכיתות הלימוד. כתופעת לוואי שאינה דווקא רפואית, השפעת גורמת גם להיעדרות של ילדים מבית הספר ולאובדן של מאות אלפי ימי עבודה להורים. הסיבוך הנפוץ ביותר של השפעת הוא זיהום חיידקי ודלקת ריאות, והסיבוך הזה עלול להיות מסוכן בעיקר לילדים קטנים, לקשישים ולחולים עם דיכוי של מערכת החיסון. סיבוכים נוספים הם ברונכיטיס, דלקות אוזניים, סינוסיטיס, אשפוז ואפילו סכנת חיים. הסיכון הגדול ביותר הוא שילד חולה שנדבק בשפעת בגן ידביק בני משפחה מבוגרים וקשישים, העלולים לחלות בדלקת ריאות, מחלה המסוכנת בעיקר לקשישים. הסכנה גדולה בעיקר במשפחות מרובות ילדים הגרות בצפיפות, ובילדים הנמצאים במשפחתונים ובגני ילדים בחדרים קטנים ולא מאווררים".
ולנו נותר רק לאחל שנעבור את החורף בלי רשימת המחלות וחס וחלילה בלי סיבוכים מיותרים. ואיך אומרים אחרי עיטוש? לבריאות!
שתו, באחריות // יניב מורוזובסקי
עונת המחלות החורפיות היא עונת השיא של המשקאות החמים, שמעניקים מזור ונחמה למנוזלים, למקוררים, למשופעים - וסתם לאלה שקר להם גם בקיץ. אספנו כמה מהם.
מרק עוף. תרופת סבתא קלאסית, שנעה בין משקה לארוחה חמה. מחקרים איששו את דברי הסבתות מאז ומעולם והעניקו למרק תעודת לוחם במחלות החורף השונות. תוכלו למצוא אותו בתצורת אינסטנט בשקיות מהירות הכנה, להכין אותו עם אבקת המרק - או לעשות עם עצמכם חסד ולבשל אותו. מרכיביו הקלאסיים - בצל, גזר, פטרוזיליה וכמובן עוף - טובים כל אחד כשלעצמו נגד מחלות החורף. השילוב מנצח וגם טעים. אגב, לצמחונים יש פתרונות שמעניקים אותו טעם.
תה ירוק. לפני שיגידו שאנחנו מקפחים את השחורים - לכל סוגי התה יש אפקט אנטי־ויראלי, והם מומלצים בחורף. עם זאת, התה הירוק נחשב בעיני רבים בריא יותר מזה השחור. בחודשים האחרונים סקרנו מעל דפי עיתון זה סוגי תה ירוק חדשים בטעמים מגוונים מבית ויסוצקי (הסקירה במדור "בדק בית" במוסף זה), ליפטון ופומפדור. המלצתנו: כמה כוסות ביום ישמחו לבב אנוש מצונן.
חליטות צמחים. החורף הוא שיא עונת החליטות, שמביאות צמחים הטובים לבריאות בתצורת משקה נטול קפאין - כזה שאפשר לשתות לפני השינה. בחברת פומפדור ממליצים על חליטות קמומיל לסובלים מדלקות גרון ומכאבי ראש. לחליטות השומר תכונות נוגדות דלקות, נוגדות חמצון ומשככות כאבים. חליטות הג'ינג'ר טובות נגד שיעול - וחליטות התימין מצטיינות בחיזוק מערכת החיסון ומומלצות למי שמרגיש שהוא בדרך הנכונה לקבלת אישור מחלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
