"לא נדל"ן, אנשים"

ארבעים משפחות ויותר ממאתיים ילדים מתגוררים בעמונה, היישוב שהוקם בשנת 1996 ועומד להיהרס עד סוף חודש דצמבר, בהתאם לפסיקת בג"ץ בנושא לפני שנתיים. בקשת הדחייה שהגישה המדינה נדחתה השבוע על ידי השופטים, וכעת תולים התושבים את כל תקוותם בחוק ההסדרה, שאמור להסדיר את מעמדו של היישוב (לצד יישובים נוספים שעומדים בפני פינוי) ואשר לגביו אמר כבר היועץ המשפטי לממשלה כי לא יוכל להגן עליו בבג"ץ. 

בימים האחרונים מקיימים תושבי עמונה אסיפות שבהן דנים במהלכים, בדרכי המאבק השונות ובפעולות לקידום ההצבעה על חוק ההסדרה. התושבים הודיעו בגלוי כי אינם מתכוונים להתפנות מהמקום מרצון. גם בתצהיר שהגישו לבג"ץ בשבוע שעבר הודיעו כי הם מתנגדים לפתרון המוצע - העתקת היישוב לגוש שילה, סמוך לשבות רחל. 

"אנחנו מאמינים שפה, בהר הזה בעמונה, מקומנו. זה עקרוני. אלפיים שנה גילגלו יהודים ממקום למקום. אנחנו לא באנו לעשות דיל, לא באנו לפה כדי לקבל את החצי דונם עם הווילה. באנו למקום להיאבק על אדמתנו. לא מזיזים יישוב יהודי ולא עושים דילים על ריבונות. זה לא עניין נדל"ני. עיני כל הציבור נישאות אלינו; האם אנו דואגים לעצמנו או לסוגיה העקרונית", מסביר עציון דוד, תושב עמונה, מדוע התנגדו להעתקת היישוב. 

עציון (בן 43, נשוי פלוס 6), כמו כמעט כל תושבי המקום, היה גם בפינוי הראשון של עמונה ב־2006. אז התגורר בקרוואן, אבל היום כבר יש לו בית קבע, שאת חציו בנה במו ידיו. צמוד לבית הקים בית המלאכה לעבודות ברזל. הוא הגיע לעמונה לפני 14 שנה, בעקבות אשתו, אשר היתה בגרעין הרווקים והרווקות שהקים את המקום.

למעט כמה משפחות בודדות שהסכימו להעתקת היישוב, הרוב דחה אותה בשאט נפש ונשמע כמו עציון. יפעת שוורץ (אם ל־6 ובהריון) מנסה אף היא להסביר מדוע מבחינת התושבים אין על מה לדבר: "שבות רחל זה לא פתרון. אנחנו יישבנו את עמונה. כשבאתי לפה לפני 19 שנה היה כאן הר טרשים קירח. לא היו כאן אנשים. אנחנו הפרחנו את ההר הזה. בואו תראו איך הצליחו לפרוח פה עצים. זה לא מקום פשוט. זה הר בגובה 900 מטרים. אין לי שום עניין בשבות רחל. אין שום קשר. לא מעתיקים אנשים ולא מעתיקים יישובים".

"לא מעתיקים אנשים". יפעת שוורץ // צילום: מירי צחי

התושבים בעמונה חד־משמעיים ומבהירים כי על המקום יתקיים מאבק נחוש ומשמעותי. "אנחנו לא מוותרים. אנחנו נאבקים על ארץ ישראל בכל הכלים העומדים לרשותנו", הם אומרים. על אף כל זאת, התושבים הצהירו כמה פעמים, וגם התחייבו לכך בהודעה שמסרו לבג"ץ, כי לא ינהגו באלימות כשיבואו כוחות הביטחון לפנות אותם. "האם אני ארביץ? אולי קצת אשתולל, אבל לא אשלוף סכין או אקדח על הכוחות", אומר עציון. 

בעמונה החלו בהקמת עיר אוהלים לאלפי הצעירים שהם מאמינים כי יבואו לתמוך בהם. הם קוראים להם להגיע ולמנוע את הפינוי, אך גם חסרי תשובה כלפי האפשרות שהתומכים מבחוץ ינהגו באלימות. על אפשרות ההסלמה אומר יו"ר מטה מאבק התושבים, אביחי בוארון (43, נשוי פלוס 7): "אנחנו הקורבן. אנחנו החיפושית והמדינה היא הסמיטריילר שבא למחוץ אותה. היד שתפנה את היישוב הזה היא ידו של ראש הממשלה, לא של האנשים שגרים בעמונה. אנחנו קוראים לאלפים להגיע". 

ובוארון ממשיך: "האלימות שהיתה בעבר בעמונה היתה של אלו שבאו לפנות. זה תלוי בכוחות שיבואו לפנות אם תהיה אלימות או לא. ככל שזה תלוי בנו, לא תהיה אלימות. להגיד שנשלוט באלפים שיבואו? אני לא מתיימר לשלוט בהם. זו תנועה המונית, אי אפשר לשלוט בה. האחריות של בנימין נתניהו היא לא להגיע לאירוע הזה".

 

"לא נערכים לאלטרנטיבה"

כאמור, את עיקר יהבם שמים כעת תושבי עמונה על חוק ההסדרה - על אישורו (מעבר לקריאה הטרומית) ועל שיעמוד במבחן בג"ץ. על הסיכוי שהחוק ייפול באחד משלבי החקיקה השונים או ייפסל על ידי בג"ץ הם מנסים שלא לחשוב, ופשוט מסרבים להאמין שבעוד חודש וחצי יישובם ייהרס. 

"אנחנו פה מההתחלה. כל החיים שלנו היו בעמונה, ומהרגע שהתחילו כל הדיונים היה לנו ברור שאנחנו נשארים כאן עד הסוף. אני מקווה שלא יהיה סוף, ואנחנו לא נערכים לאלטרנטיבה", אומרת שוורץ, ואילו בוארון מוסיף: "אנחנו מצפים שחברי הקואליציה יצביעו כאיש אחד בעד חוק ההסדרה וייתנו מזור לאלפי המשפחות, אזרחי ישראל, שבאו לגור ביהודה ושומרון. אלו יישובים שהמדינה הקימה לפני עשרות שנים, וביום בהיר אחד גילו תושביהם שהם גרים ביישובים לא חוקיים, בבתים ובשכונות שנפלו בהם בעיות. מדובר באנשים רגילים, וזה חוצה מגזרים. 

מאבק על ארץ ישראל. עציון דוד וילדיו // צילום: מירי צחי

"כמו בכל מקום אחר בעולם, בוודאי במדינת ישראל, אם היו נופלים פגמים חוקיים בהקמת יישובים או שכונות ואנשים היו מתגוררים בהם, לא היו מפנים אותם אלא דואגים לפתור את הבעיות המשפטיות. השיטה הזאת, שבה בכל פעם מוגש בג"ץ כדי לפנות יישוב או שכונה, היא שיטה הזויה. דבר כזה לא היה קורה בתוך הקו הירוק. היו מפקיעים ומפצים את בעל הקרקע ולא מפנים את האנשים מבתיהם והופכים אותם לפליטים". 

לטענה כי החוק הישראלי לא חל ביהודה ושומרון אומר בוארון: "אם בג"ץ יחליט שיש בעיה במישור הבינלאומי עם חוק ההסדרה, לא יהיה מנוס מלהחיל כאן את החוק הישראלי, כפי שעשה בגין על היישובים ברמת הגולן - והוא עשה זאת ביום אחד. על מה אנחנו מדברים כאן? משפחות שלמות, ילדים קטנים, בתי ספר, גני ילדים, כל זה ייעקר בגלל בעיות משפטיות. האם אנחנו חיים ב'ייקוב הדין את ההר'? הכל על פי דין אבל בלי שום חוש בסיסי של צדק ומוסר? 

"טען מי שטען שמדובר בגזל, אבל היום כשהמדינה רוצה לסלול כביש בירושלים ובתל אביב, היא מפקיעה את השטח ומפצה. זה לא גזל, זו תקנת הציבור. במקרה שלנו כל שכן. הבעלים של הקרקע לא עשו איתה עד היום כלום. הם יכולים לקבל עליה הון עתק. כנראה יש רצון של גורמים כאלה ואחרים - ארגוני שמאל וארגונים אירופיים - שלא יגורו יהודים ביהודה ושומרון. יתכבד הדרג המדיני, שנבחר על ידי המחנה הלאומי, המחנה שלנו, ויפתור את הבעיה הזאת אחת ולתמיד". 

 

סכסוך שכנים?

כל הקולות והחששות עלו לפני יום רביעי, אז נשמעה בעמונה אנחת רווחה, לאחר שחוק ההסדרה אושר בקריאה טרומית. עם זאת, תחושת ההקלה היתה קצרת מועד, כיוון שמדובר בדילוג על המשוכה הראשונה בלבד, בידיעה שהדרך עד לאישורו הסופי של החוק עוד ארוכה. כעת מקווים בעמונה שניסוחו החדש לא ייפסל על ידי בג"ץ, כשלתקווה זו מצטרפים גם תושבי עפרה הסמוכה, שתשעה מבנים בשטחה מיועדים לפינוי עד חודש פברואר הקרוב (החלטת בג"ץ). 

מאהל המחאה של אנשי עפרה // צילום: אורן בן חקון

ביום שלישי, לפני שחוק ההסדרה זכה לקידום, עוד היה נדמה שבין אנשי עפרה לאנשי עמונה פרץ משבר אמון, זאת בעקבות דרישה של ועד הפעולה בעפרה, מחברי הכנסת, להכניס בחוק שינויי חקיקה משמעותיים, כך שיוכל לעמוד במבחן בג"ץ. המשמעות של שינויים כאלה היא עיכוב בהליכי החקיקה של חוק ההסדרה, על חשבון הזמן הקצר שנותר עד למועד שהקציב בג"ץ לפינוי עמונה. 

המתיחות שהיתה או לא היתה בין היישובים השכנים, נמוגה מהר, אחרי ההצבעה ביום רביעי. בוועד הפעולה של עפרה בירכו על כך את הכנסת ושבו וקראו להשלים בדחיפות את מלאכת החקיקה - ולהקפיא במקביל את הליכי ההריסה של המבנים. 

באשר לדרישתם של תושבי עפרה לעשות שינויי חקיקה בחוק, כדי שיעמוד במבחן בג"ץ, הסביר שי בן יוסף, יו"ר מזכירות עפרה: "ביקשנו שיעשו התאמה לקונסטרוקציות המשפטיות. אנו מעוניינים שהליכי החקיקה בהמשך יהיו כאלה שיאפשרו לבג"ץ לחיות עם החוק. זה לא אומר שאנחנו בעד הריסה של עמונה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו