עודד טירה יודע ששעת השי"ן של הספורט הישראלי הגיעה, אולי אפילו כבר חלפה. מי שכראש המועצה הלאומית לספורט אמון על חלוקת מרבית תקציב הספורט בישראל, מבין יותר מכל אחד אחר את עומק המשבר שאליו נקלע, ערב הקריאה השנייה והשלישית של הרפורמה בטוטו במסגרת תקציב המדינה - זה שהשלכותיו הרות הגורל הולכות לאיבוד בשיח הציבורי בין אינספור מספרים ופרטים אפורים.
על השולחן הוא מניח, חצי בייאוש, מכתב ששלח לשר האוצר ולשרת הספורט לפני כשבועיים. "ברצוני להדגיש כי כל התרחישים הנגזרים מהרפורמה יביאו לפגיעה אנושה בספורט הישראלי ויעמידו אותו בפני קריסה", נכתב שם שחור על גבי לבן. "כספי הטוטו הם מעל ל־85 אחוז מתקציב הספורט בישראל", הוא מסביר ל"ישראל היום", "הרפורמה שעושים בהימורים זאת רפורמה בכל הספורט בישראל. אנשים לא מבינים את זה".
ואכן, לא תמיד הכי פשוט להבין. מצד אחד ניצב שר האוצר משה כחלון, שמעוניין להילחם בתופעות השליליות של שוק ההימורים בישראל באמצעות פעולות שצפויות להקטין את רווחיו, אבל מצד שני קיימת לה מציאות רבת שנים שלפיה הספורט הישראלי, זה שגם ככה לא נהנה ממשאבים רבים ביחס לעולם, מתוקצב כמעט כולו מאותם רווחים.
על פי הערכות הטוטו, יישום מלא של הרפורמה צפוי לקצץ 250 מיליון שקלים מהרווחים (כמעט 50 אחוז מהרווחים שחולקו לספורט בישראל ב־2016 - 540 מיליון שקלים), אך גם יישום חלקי צפוי להוביל לפגיעה חמורה. הסעיף החשוב ביותר - החמרת המיסוי על הזכיות, שלבדו שווה 160 מיליון שקלים על פי הערכות - אמור כרגע להישאר במסגרת הרפורמה גם בקריאה השנייה השלישית בחודש הבא.
"המדינה מהמרת על הספורט בישראל, יש כאן סימן שאלה על עצם הקיום שלו", מזהיר טירה, "זה לא שמישהו עושה את זה בכוונה, אבל זה מה שקורה". כך, למשל, כמה חודשים לאחר שתי מדליות אולימפיות בג'ודו, מוצא את עצמו הענף המצליח באי ודאות כלכלית.
המועצה הלאומית כבר היתה אמורה לקבוע תקציב ל־2017, ולא עשתה את זה בגלל המשבר. איך מתמודדים במצב הזה?
"עד לרגע הזה אני לא יודע מה הולך להופיע ברפורמה. אפילו האיחור בקביעת התקציב מוביל כבר עכשיו לשיתוק, האיגודים לא יודעים כמה כסף יקבלו. הם לא יכולים להיערך. בשחייה, למשל, לא יכולים להביא מאמן בגלל חוסר הוודאות. גם אם אני אדע בחודש הבא אילו סעיפים ייכנסו לתוך הרפורמה ומהי הפגיעה המשוערת, לא תהיה לי אז שום הבטחה ממשרד האוצר על כיסוי אובדן ברווחים. הטוטו והאוצר יתווכחו על זה, וזה עלול להימשך חודשים. להערכתי, אפשר יהיה להעמיד תקציב רק במארס־אפריל בשנה הבאה".
ומה יהיה עד אז?
"יש גופים שלא יוכלו להתקיים".
מה האוצר אומר לך?
"שהספורט לא ייפגע, אבל הוא לא מוכן לחתום על כלום. אני דווקא בעד הרצון של כחלון לרפורמות, אבל אי אפשר לעשות רפורמה כזאת שבה תלוי כל הספורט בישראל".
למה לא שומעים את שרת הספורט מירי רגב בנושא?
"היא נלחמת כמו אריה".
"מלחמת חורמה"
המועצה היא גורם חדש יחסית בנוף הספורט הישראלי - גוף־על שאמור לגבש אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח, אבל כרגע, שנתיים בלבד לאחר שהוקמה, היא מוצאת את עצמה בעיקר נלחמת על הבסיס. כמי שכפוף לרגב ולכחלון, טירה מתנסח בזהירות הצפויה, אך לא קשה לקרוא בין השורות את חוסר הנוחות שלו.
בכדורגל, כשנוצרה אי ודאות בנוגע להסכם השיווק, עופר עיני איים בשביתה ומייד משרד האוצר נכנס איתו לחדר וככל הנראה הבטיח לכסות כל אובדן ברווחים. אתם, שאחראים לכל ענפי הספורט בישראל, נשארתם די בשקט, לפחות כלפי חוץ. למה?
"אני לא בטוח שהכל סגור בכדורגל. לדעתי זה כרגע הבטחות, אבל גם הם לא קיבלו משהו חתום. בנוגע להתנהלות שלנו - אני חשבתי שצריך להתחיל בפרופיל נמוך ולסגור דברים בפנים, אבל כרגע אנחנו כבר בזמן פציעות".
השר כחלון. "העיניים נשואות אליו" // צילום: אוליבייה פיטוסי
אולי בכלל הלקח המרכזי מכל הסיפור הזה הוא שלא ייתכן שתקציב הספורט בישראל יהיה תלוי כל כך ברווחי הטוטו?
"זאת בעיה שהטוטו הוא המקור העיקרי לספורט בישראל, אבל המדינה החליטה כך. רק שהיא תאמר שהיא הכתובת להגיד מאיפה הכסף יגיע. תקציב הספורט צריך לגדול בכל מקרה יותר משיעור הצמיחה במשק כי כבר ככה אנחנו בפער גדול מהעולם בנושא הזה".
אישית, איך תגיב אם הרפורמה תיושם?
"אני לא רוצה לחשוב על תרחיש כזה, אבל כל עוד זה עומד על הפרק אני אלחם מלחמת חורמה".
ואם היא תיושם והאוצר לא יתחייב לאובדן ההכנסות?
"אז המשמעות היא התמוטטות של הספורט. הולכים לראש הממשלה ואומרים לו שהספורט בישראל נגמר, קח את המפתחות. זה לא יקרה, אני מאמין שההיגיון ינצח בסופו של דבר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
