זו ללא ספק היתה השנה של נועה קולר. השחקנית, שרובכם מכירים כשכנה המעצבנת של עדי אשכנזי ומולי שולמן בסידרה "בלתי הפיך", זכתה לפני כחודשיים בפרס אופיר על תפקידה בסרט "לעבור את הקיר" של רמה בורשטיין ואף זכתה להיות עם הסרט בפסטיבל ונציה.
בימים אלה, במקביל למשחקה בתיאטרון גשר בהצגות "הדיבוק" ו"דון קיחוטה", היא מתכוננת לפסטיבל תיאטרון קצר, שיתקיים ב־24-26 בנובמבר בצוותא. במסגרת הפסטיבל מועלים תשעה מחזות קצרים באורך 5-20 דקות. קולר משחקת בהצגה "יתושים", שכתב רועי צדוק, לצד השחקנים מעיין בלום ורובי מוסקוביץ. מי שמביים את ההצגה הוא לא אחר מאשר השחקן יוסי מרשק.
"זו פעם ראשונה שאני משתתפת בפסטיבל הזה", מספרת קולר (35). "זה פסטיבל נורא כיפי לשחקנים. מקום נעים ובטוח לנסות חומרים. המחזה מגולל את סיפורו של זוג נשוי (קולר ובלום; מ"כ) שחי חיים רגילים ובטוחים, עד שתאונה שמתרחשת בטעות מביאה אורח שמשבש את כל המהלך התקין של החיים. זה אמנם מחזה בן 20 דקות, אבל הוא מאוד ורבאלי. כבר השתתפתי בדברים נורא ארוכים שדיברתי בהם פחות".
התחלת כבר לעכל את מה שעבר עלייך השנה?
"זו היתה שנה באמת נורא מרגשת בשבילי. זו ההכרה הכי גדולה שקיבלתי עד כה. לא צפיתי את זה כשהתחלתי להצטלם ל'לעבור את הקיר'. לא הרגשתי שזה הולך להיות כזה דבר גדול. באופן כללי אני חושבת שרק בימים אלה מתחיל לחלחל כל הדבר הזה. פתאום נכנסו לעבודה פרמטרים שלא הכרתי: יחסי ציבור, צילומים, שמלות, אירועים. זה נכון שבעבר הצטלמתי לטלוויזיה והייתי בפרמיירות, אבל עכשיו זה אינטנסיבי יותר. אני לומדת להבין מה עיקר ומה טפל".
את משחקת שנים בתיאטרון, אבל אני מניחה שהטלוויזיה והקולנוע יצרו חשיפה שונה לגמרי.
"ברור, החשיפה גדלה מאוד. אני מרגישה את זה ברחוב, ואני ממש עוברת את כל קשת הרגשות עם העניין הזה: זה נעים, זה מגניב, אני אומרת תודה המון, ויש רגעים שאני אומרת לעצמי 'רק אל תתמכרי לזה. מה יהיה אם מחר בבוקר אף אחד לא יגיד לך כלום?' אני מביאה בחשבון שיש תנועה בתוך הדבר הזה, מכתירים, מורידים. צריך לזכור מי את ולא לקחת קשה את כל הדבר הזה".
יש כבר מחשבות על הדבר הבא?
"אני כותבת די הרבה זמן סידרה לטלוויזיה ואני מקווה שבקרוב מאוד הדבר הזה יראה אור".
