פרשת התלונה בבנק הפועלים ממשיכה לייצר גלים. בסוף השבוע פורסם בערוץ 2 כי יו"ר הבנק יאיר סרוסי התנצל בפני המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, ד"ר חדוה בר, וכן בפני דירקטוריון הבנק, על כך שלא עודכנו במועד בכל הנוגע לפרטי התלונה בפרשה ועל הסכם הפיצויים המוגדלים למתלוננת נגד מנכ"ל הבנק לשעבר ציון קינן.
סרוסי אמר כי בבנק יפיקו "את כל הלקחים הנדרשים מהמקרה הנוכחי. למרות שאני חושב שפעלנו נכון במינוי השופט הבודק. הוא בכל מקרה מי שהיה נשיא ביה"ד הארצי לענייני עבודה ונחשב לדמות מובילה בתחום".
לפי בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים לא עודכן בפרטי האירוע ולכן יצאה תגובה חריגה וחריפה על התנהלות בנק הפועלים. גם רשות ני"ע בודקת את הנושא, בתחום הקשור לענייני הפיקוח שלה שקשורים גם בדרך שבה מדווחים אירועים מהותיים לציבור.
עוד דווח בערוץ 2 בסוף השבוע כי העובדת שלחה לבנק אי־מייל כחודש ימים טרם עזיבתו של קינן את הבנק. לא ברור אם האי־מייל הזה לכאורה היה טריגר לעזיבת קינן את הבנק, אך נראה כי ייתכן שהיה לו משקל באירועים שהגיעו לאחר מכן. ככל הידוע, המו"מ של אותה עובדת על תנאי פרישתה, לנוכח ההליך שהתברר אצל השופט אדלר, נמשך באותה תקופה וגם לאחר עזיבת קינן את הבנק.
נוסף על כך, בכירים מכהנים בבנק הפועלים שהיו מעורבים באי דיווח לבנק ישראל ולרשות ניירות ערך על הסכם הפיצויים המוגדלים למתלוננת יוזמנו בקרוב לספק הסברים למפקחת על הבנקים בר וליו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר. בנק הפועלים לא דיווח כנדרש על האירועים גם לבורסה. לפי פקודת הבנקאות ונוהל בנקאי תקין, הפיקוח על הבנקים רשאי לפסול את הסכם השילומים ולהורות על השבת הכספים, אם שולמו כבר. רשות ניירות ערך יכולה להורות לבנק הפועלים לפרסם ברבים את הסכם השילומים ולדווח על כך לבורסה.
לא היתה זכאית
הפרשה התפוצצה בשבוע שעבר, לאחר שערוץ 2 פירסם כי עובדת לשעבר בבנק התלונה נגד ציון קינן, מנכ"ל הבנק בעבר, כי זה תקף אותה מינית בחודש דצמבר בשנת 2006 באירוע של החברה בקזחסטן. תלונתה נבדקה על ידי הנשיא לשעבר של ביה"ד הארצי לענייני עבודה, השופט בדימוס סטיב אדלר, ונדחתה לאחר בירור. עם זאת, השופט המליץ לבנק לשלם לעובדת פיצויי פרישה מוגדלים בסכום של מיליוני שקלים שעדיין אינו ידוע במלואו.
האישה, שהיתה עובדת בכירה במשך עשרות שנים בבנק, היתה זכאית לחבילת פרישה נכבדת, אך השופט אדלר הורה בתום התהליך להוסיף פיצויים מעבר לכך, ככל הידוע לא בשל הפרשה לכאורה אלא משום שאותה עובדת הועסקה במדינה מרוחקת כמו קזחסטן בתנאים קשים במשך שנים. הסכם הפרישה של העובדת מוערך ככל הידוע בסכום שבין 4 ל־6 מיליון שקלים.
מתברר כי העובדת הועסקה במסגרת הסכם קיבוצי ולא בחוזה בכירים, כך שהיתה זכאית לפיצויים בסך 2.5-2 מיליון שקלים ולא כפי שנקבע בהסכם הפרישה.
בבנק הפועלים טענו כאמור כי הפיצויים לא היו בבחינת דמי שתיקה, ופירסמו חלקים מהחלטתו של השופט אדלר, שציין בין השאר כי היה על הבנק לפצות את העובדת, שנשלחה לקזחסטן לעבוד ב"קור מקפיא" למשך שנים ארוכות.
בפרשה הזאת לא רק העובדת היתה מעורבת. ככל הידוע, גם לבן הזוג של אותה עובדת, שעבד בבנק בעברו, היה חלק בפרשה, וגורמים במערכת הבנקאית טוענים כי הוא נאלץ לעזוב את הבנק בשל סכסוך. לפי אחד הפרסומים, גם בן זוגה של העובדת חתם על הסכם פרישה עם הבנק, שכלל לכאורה פיצוי משמעותי.
לפי שעה לא ברור אם תיפתח חקירה פלילית כתוצאה מהמקרה. משטרת ישראל פירסמה בשבוע שעבר שהנושא בבדיקה. כמו כן, גורמים משפטיים ציינו בשבוע שעבר כי מועד ההתיישנות בפרשה מתקרב והולך, ולמעשה בחודש דצמבר הקרוב יעברו עשר שנים ממועד האירועים המקוריים.
קינן טרם פירסם תגובה מטעמו או התבטא באופן פומבי בנושא. בשלבים הראשונים של הפרשה אמרה דוברת בנק הפועלים, עפרה פרויס, בתגובה: "נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, השופט סטיב אדלר, בדק חשש לביצועה של הטרדה מינית וקבע חד־משמעית שלא התבצעו לא הטרדה מינית ולא התנכלות. העובדת קיבלה פיצויי פרישה מוגדלים, לפי המלצתו של השופט אדלר, שמצא שהובטח לה בשנת 2007 חוזה אישי עם תנאים משופרים, אלא שבפועל שולם לה פחות. אין קשר בין הפיצויים לבין הבדיקה, שנמצאה תקינה לגמרי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו