1. שישית מעונת היורוליג מאחורינו, ומכבי ת"א לא מסוגלת לייצר שום ערך מוסף. היא ניצחה את שתי הקבוצות החלשות במפעל, הפסידה לשתי בכירות (ריאל מדריד וברצלונה הפצועה) ולמי שאמורה להיות שווה לה (מילאנו). נכון לעכשיו היא לא יותר מקבוצת מרכז טבלה.
ב"בטן" של היורוליג נמצאות קבוצות שמכבי עלולה להפסיד גם להן, אם לא תשתפר. סידרת המשחקים הקרובה לא מבשרת טובות - פנאתינייקוס בחוץ, פנרבחצ'ה בבית, קאזאן ואולימפיאקוס בחוץ. אפשר כבר לומר די בוודאות שההבטחות על קבוצה גדולה שנבנתה כאן אינן בנות מימוש, אם לא יהיו שינויים. הסגל של מכבי פשוט מלא בחוסר איזונים.
2. נכון להיום, מכבי היא קבוצה שיש לה בעיות בשלוש עמדות: הרכז, הסנטר עם קולטון אייברסון (התקפית) ומאיק צירבס (הגנתית) וקושי בעמדה מספר 4. הרכב הקלעים שמרווח את המגרש מביא עימו תועלת, אבל ההצבה של דווין סמית' בעמדה הזו יוצרת למכבי נחיתות מובנית מול קבוצות טובות.
רמי הדר מעדיף את סמית' בעמדה הזו ומזניח את ויקטור ראד, ששיחק 17.5 דקות בשני משחקי היורוליג האחרונים יחד ולא קלע נקודה. סמית' אמנם בכושר טוב, אבל נכון יותר להציב אותו בעמדתו הטבעית כמספר 3.
3."באנו ללא אנרגיות", אמר סוני ווימס וביטא את התחושות בחדר ההלבשה של מכבי אחרי ההפסד לברצלונה. גם בתוך הקבוצה יש מי שטוען שהקדמת המשחק בגלל משחק הכדורגל מול אלקמאר היתה טעות מרה. התחושה היא שעוד יום היה יכול אולי לעשות את ההבדל.
יש בכך היגיון, אבל אם מכבי תיתלה רק בעניינים פיזיולוגיים, היא תחטא לאמת. שלשום היא כשלה בכל ניסיון לעצור את האקס טייריס רייס. זה היה ערב שהחל בגעגועים לרכז ונגמר בגעגועים גדולים עוד יותר. "היה להם טייריס רייס אחד גדול", אמר יוגב אוחיון, "כל מה שאני אגיד יקטין מהיכולות שלו. כשלנו במשימה לעצור אותו. הוא רק נהיה טוב יותר כל הזמן".
מעבר לרייס, אין ספק שבדו־קרב המאמנים זה היה שח־מט ליורגוס ברצוקאס, שהיה מועמד למכבי, מול רמי הדר.
