שנת הלימודים האקדמית תשע"ז תיפתח היום ב־62 מוסדות להשכלה גבוהה בכל רחבי הארץ, חוץ מבאוניברסיטה העברית שדחתה את פתיחת השנה בשבועיים בשל מחלוקת עם משרד האוצר על היקף הסיוע שתקבל לנושא הפנסיות התקציביות.
310,565 סטודנטים צפויים לפקוד היום את ספסל הלימודים. מתוך כלל הסטודנטים, 234,965 צפויים ללמוד לתואר ראשון, מתוכם 58,690 סטודנטים חדשים. זוהי ירידה קלה של 0.6% במספר הנרשמים לתואר ראשון לעומת השנה שעברה. לתואר שני צפויים ללמוד 63,120 סטודנטים, לשלישי - 11,075 ו־1,405 ללימודי תעודה.
המקצועות המבוקשים ביותר ללימודי תואר ראשון על ידי הסטודנטים החדשים באוניברסיטאות הם רפואה כללית, ארכיטקטורה ובינוי ערים ומקצועות עזר רפואיים. מניתוח התפלגות תחומי הלימוד לתואר ראשון עולה כי מרבית הסטודנטים לומדים מדעי החברה (19.2%), הנדסה ואדריכלות (18.1%), וחינוך והכשרה להוראה (16.1%).
יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת), פרופ' יפה זילברשץ, מסרה כי מערכת ההשכלה הגבוהה צפויה לעבור שינוי אמיתי בעקבות אישור התוכנית התקציבית הרב־שנתית והגדלת המערכת בכ־7 מיליארד שקלים במשך השנים הקרובות. כך, למשל, לראשונה יושם דגש על שיפור ההוראה באמצעות חידוש התשתיות המיושנות ופיתוח תוכניות למידה מקוונת ומיזמים לקידום חדשנות ויזמות בהוראה, וכן ישופרו תשתיות המחקר באמצעות הגדלת תקציב מענקי המחקר והקרנות התחרותיות בסכום שנתי של 2 מיליארד שקלים.
בשנת הלימודים הקרובה יחל גם יישומה של התוכנית הרב־שנתית החדשה, שגובשה לאחרונה לשש השנים הקרובות, הכוללת בין השאר קידום ושילוב החברה הערבית בהשכלה הגבוהה, עידוד וסיוע לחרדים בלימודים אקדמיים, הרחבת הנגישות לאוכלוסייה האתיופית וקידום וייצוג נשים באקדמיה.
יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות ונשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, אמר, בין השאר, כי "עלינו להתחייב לקידום ההשכלה הגבוהה ולטפח את ההון האנושי שלנו, כדי שמדינת ישראל תמשיך להיות מובילה, פורצת דרך וראויה לכינוי Start Up Nation".
באשר לדחיית פתיחת שנת הלימודים באוניברסיטה העברית, נמסר מהוועד: "אנו מקווים שיימצא פתרון בהקדם למשבר שנוצר".
מהאוניברסיטה העברית נמסר כי פנתה לאוצר, ולא רק לוות"ת, בבקשה לסיוע לשנה הקרובה, "משום שהיא שנה חריגה שהצטרפו בה מספר נושאים בעלי השלכות תקציביות מיוחדות". עוד נמסר כי "במקום לחתור לפתרון אמיתי למשבר הפיננסי שאליו נקלעה האוניברסיטה כתוצאה מהתחמקות ממחויבותם - הם דורשים מהנהלת האוניברסיטה לכלות את נכסיה ומשאביה לטובת הפנסיה התקציבית. זאת כמובן על גב רווחתם של הסטודנטים ופגיעה מהותית במחקר. אנו מצפים לדיאלוג החותר לפתרון שלא יפגע בעתידה של האוניברסיטה ויסכן את מעמדה".
• • •
סקר הסטודנטים חושף - חוסר אתגר וקיבעון אקדמי
עד כמה שבעי רצון הסטודנטים מרמת ההשכלה הגבוהה בארץ? סקר הסטודנט שמפרסמת התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות חושף תמונת מצב מדאיגה.
בדירוג איכות ההוראה הכללית, היחידה מקרב האוניברסיטאות שנכללת בעשירייה הראשונה היא האוניברסיטה הפתוחה (מקום 6). חוץ ממנה, אף לא אוניברסיטה אחת נמצאת ב־20 המקומות הראשונים מתוך סך 39 מוסדות המופיעים בדירוג וכוללים אוניברסיטאות ומכללות.
הסקר, שנערך זו השנה השביעית במספר, בוצע על ידי מכון המחקר מאגר מוחות והשתתפו בו יותר מ־11 אלף סטודנטים. הטכניון, שבשנה שעברה דורג במקום 20, הידרדר למקום ה־24, ואחריו - בפער ניכר - ממוקמת אוניברסיטת תל אביב, במקום 30. אוניברסיטת אריאל, שאשתקד דורגה במקום 23 ירדה למקום 31. אוניברסיטת בן־גוריון חותמת את הרשימה בתחתית במקום 37.
את שלושת המקומות הראשונים תפסו המרכז הבינתחומי בהרצליה, המרכז האקדמי קריית אונו והמרכז האקדמי רופין. בדירוג רמת הקורסים נרשמה שביעות הרצון הגבוהה ביותר בקריה האקדמית אונו, במרכז הבינתחומי בהרצליה ובמרכז האקדמי רופין. בתחתית הרשימה נמצאים ביה"ס הגבוה להנדסה ועיצוב שנקר ומכללת אורט בראודה. בדירוג איכות המרצים נמצאות בראש הרשימה הקריה האקדמית אונו, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן והמרכז הבינתחומי בהרצליה. דירוג רמת המרצים הנמוכה ביותר נרשם באוניברסיטת בן־גוריון ובאורט בראודה.
יו"ר התאחדות הסטודנטים גלעד ארדיטי אמר כי "לא הגיוני שהתפיסה שאליה מכשירים את כולנו היא תפיסת התואר כתעודה על הקיר", וכי "כסטודנטים נמשיך לעורר ולאתגר את המערכת כך שנתחיל לראות שינויים".
מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסרכי "שביעות הרצון מההוראה משקפת, מטבע הדברים, מרכיבים רבים ולוקחת בחשבון גם את מידת הקושי בלימודים, העומס והדרישות מהסטודנט. דרישות אלו גבוהות יותר באוניברסיטאות מעצם היותן מוסדות המחקר המובילים בארץ, מה שוודאי משפיע על תוצאות הסקר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו