1. שבוע שהתחיל עם פיטורי מאמן דרמטיים במכבי ת"א הסתיים אתמול (ו') בקובנה עם ניצחון יורוליג שני (74:87). מכבי ת״א סוגרת לאט לאט את הבור ומתייצבת על מאזן 2:2 באירופה. רמי הדר עבר את מבחן השבוע הראשון אבל מבחן השבוע השני יהיה מסובך יותר: בשני דרבי בחוץ ולאחר יומיים מול ברצלונה בהיכל. בינתיים שביעות הרצון ממנו במועדון גדולה.
מכבי הסתכלה בשישי בערב על טור הספיגה וראתה מספר לא מוכר - 74, לאחר שהתרגלו שם לאזור ה־90. השיפור מורכב משני אלמנטים - מכבי אמנם היתה אינטנסיבית ומתואמת יותר מצד אחד אבל מצד אחר ז׳לגיריס, עם שאראס על הקווים, הוכיחה שהיא קבוצת תחתית ביורוליג.
הליטאים הפגינו משחק התקפה ירוד. את המחצית הראשונה סיימו עם 2 מ־17 מ־3, משחק פנים לא קיים אצלם ובכל המשחק הגיעו רק פעמיים לקו העונשין. לא עזרו גם 18 כדורים חוזרים בהתקפה (נושא שמכבי תצטרך לטפל בו).
2. אחרי שני משחקים עם רמי הדר המגמות ברורות: די.ג׳י סילי הופך לבורג מרכזי, דווין סמית פותח בעמדה מספר 4 על חשבון ויקטור ראד (חמש דקות בלבד), קולטון אייברסון הפך לסנטר ראשון ומאיק צירבס עולה מהספסל. המאמן, שנבחר למאמן השבוע ביורוליג, ביצע מספר ״טלטולים״ בהיררכיה, וגם אנדרו גאודלוק עלה הפעם מהספסל וקיבל רק 20 דקות ונראה שהמגמה הזו תימשך.
סוני ווימס התחיל את השבוע כמנהיג המרד וסיים אותו בשני משחקים טובים, אבל איש השבוע הוא סמית. אחרי שנתיים רוויות פציעות, הוא פתח את העונה עם חשש וחוסר ודאות. הוא סיים את השבוע עם ממוצע של 17 נק' ב־5 מ־8 מהשדה. לא פחות חשוב: הוא עומד פיזית בצורה טובה בשני משחקים בתוך 48 שעות. בתחילה ניראה היה שבמצבים כאלה סילי יהיה הזר העודף אבל נכון לעכשו כללי המשחק השתנו.
31 הדקות של סילי הן כבר מגמה. מי שהגיע להיות הזר הכי פחות חשוב תופס לפתע תפקיד מרכזי בזכות הרב־גוניות, היציביות והיכולת ההגנתית. הגארד יוצר להדר בעיה קשה - איזה זר לא לרשום לדרבי. חלק מהזמן סילי משחק בעמדת הרכז - מה שמעמיק את הירידה במעמד של הרכזים הישראלים. גל מקל אמנם התחיל בחמישייה, אבל לא שותף כלל במחצית השנייה, וגם יוגב אוחיון ששיחק יותר היה רק התחליף לסילי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
