המחזאי והתסריטאי גלעד עברון, מהקולות הבועטים והרעננים של התאטרון הישראלי הלך לעולמו בגיל 61. עברון, נולד ב-1955 וגדל ברמת גן, למד אמנות פלסטית במחלקה לאמנות באקדמיה "בצלאל" והיה אחד ממקימי ה"סדנה לאמנות" ביבנה, כמו גם מורה והיה פעיל בהתארגנויות פוליטיות של השמאל כתנועת "יש גבול".
סרטו הראשון של עברון, "לחם", אותו כתב יחד עם מאיר דורון והופק כדרמה טלוויזיונית לערוץ הראשון בשנת 1985, זכה לשבחי הביקורות ולפרסים בינלאומיים. בהמשך כתב תסריטים נוספים לטלוויזיה הישראלית, בהם דרמת הטלוויזיה "הורים ובנים" והמיני-סדרה "מר מאני" על-פי ספרו של א.ב. יהושע. ב-1988 עלה בתיאטרון הקאמרי מחזהו הראשון "גשם", אותו ביים רמי דנון, וב- 1992 עלה מחזהו השני "יהוא", בבימויו של חנן שניר, אשר זכה להצלחה רבה וזיכה את ההצגה בפרס אקו"ם, מחזה שעלה לאחרונה בשנית בתאטרון הבימה ומוצג בימים אלו בכיכובו של גיל פרנק.
בשנים 1998-1996 היה עברון מחזאי הבית של תיאטרון הבימה, אשר באותו זמן העלה את הצגתו "הר לא זז", הצגה שמוצגת בימים אלו בתאטרון בית לסין, בכיכובו של יורם טולדנו. מאז 1997, מחזות של עברון הופקו בתיאטראות ובפסטיבלים שונים ברחבי הארץ, בצרפת ובגרמניה.
ב-2012 זכה בפרס המחזאי בטקס פרס התיאטרון הישראלי על מחזהו "יוליסס על בקבוקים". ההצגה בהפקת תיאטרון חיפה ובבימוי אופירה הניג, זכתה גם בפרס התיאטרון הישראלי כהצגה המקורית של השנה, ובפרס המחזאות ע"ש ניסים אלוני.
הר לא זז // צילום: רדי רובינשטיין
עברון הותיר אחריו אישה, ד"ר נורית כהן-עברון, מרצה לחינוך לאמנות ושלושה ילדים.
הוא נחשב לאחד המחזאים הבועטים והביקורתיים שמסקרים את המציאות הישראלית ומבקרים אותה לעיתים באופן ישיר ולעיתים באמצעות יצירת מציאות אלטרנטיבית ממנה נתן להשליך על ימנו אנו.
ציפי פינס, מנכ"לית תאטרון בית לסין ספדה לו: "גלעד היה מחזאי אמיץ, שלא פחד להשמיע את קולו הייחודי. לאחרונה עלה מחדש בבית ליסין המחזה שלו 'הר לא זז', עדיין רלוונטי, מסקרן ושונה. הוא היה איש צנוע, חכם ויוצא דופן. הייתה לי זכות לעבוד אתו והוא יחסר לנו ולתיאטרון הישראלי מאוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו