שנתיים מחכים בהפועל ירושלים לעונה אירופית טובה. כדי לעשות את זה השנה, הפכו כמעט קבוצה שלמה, ואתמול הכל התחבר לניצחון ענק על ולנסיה בחוץ, 81:77, בתצוגת תכלית של סימונה פיאניג'אני ושחקניו נגד אחת הפייבוריטיות לזכייה בטורניר.
ירושלים פתחה ממוקדת, אגרסיבית ושלטה ללא עוררין בקצב. פיאניג'אני השאיר את ליאור אליהו על הספסל ופתח עם טראוויס פיטרסון כדי להרוויח את האיום משלוש, וזה עבד: ירושלים קלעה 5 שלשות ב־41 אחוזים במחצית הראשונה.
אמארה סטודמאייר נראה אתמול כבר קצת יותר טוב בחלק ההתקפי. אחרי שהתכבד בנקודות הבכורה שלו ושל קבוצתו במפעל, הראה דומיננטיות מתחת לסל עם 10 ריבאונדים ועזרה בחדירות. לחוקים הוא עדיין לא הסתגל, וכל העבירות שנשרקו לחובתו היו עבירות תוקף.
הספרדים, מנגד, ניסו להפגיז ללא הכרה וללא הצלחה מבחוץ. למרות שרוב הסגל של העטלפים נשאר מהשנה שעברה, דווקא הם אלו שנראו לא מתואמים ולא מחוברים.
הפוקוס היה גם על בר טימור. אחרי שקיבל את המפתחות בליגה, הגארד צריך לעשות העונה קפיצת מדרגה גם באירופה, והוא הראה שזו בדיוק התוכנית שלו: הוא ניהל את המשחק בצורה רגועה, חדר הרבה לסל והפעיל את החברים שלו.
לזכותו של פיאניג'אני אפשר לומר שלמרות שפעמיים ירושלים הובילה ביתרון דו ספרתי, ופעמיים ההפרש נמחק אחרי חזרות מפסקי זמן, תוכנית המשחק שלו עבדה עם חילופים נכונים ושינויי הגנות, שהכריחו את הספרדים לחשוב.
בישורת האחרונה קיבלנו מותחן אמיתי, שבסופו האדומים שמרו על קור רוח בהנהגתם של קרטיס ג'רלס וג'רום דייסון, בדרך לאחד הניצחונות הגדולים שלה באירופה בשנים האחרונות.
מסעות האלופה באירופה
שלוש טיסות היתה צריכה מכבי ראשל"צ כדי להגיע עד יואנסו שבפינלנד. היריבה לא נוצצת, הכדורסל לא היה אטרקטיבי, והאווירה היתה מנומנמת, אבל הכל השתלם לאלופה, שחוזרת במסע ארצה עם ניצחון חוץ חשוב במשחק הבכורה בליגת האלופות של פיב"א, 64:72 על קטאיה המקומית.
זה לא היה משחק גדול של הכתומים, שדווקא היו בפיגור במחצית הראשונה, אבל אז צ'רלס תומאס התעורר והוליך את חבריו לריצת 3:20 ברבע השלישי ול־20 נקודות הפרש. אבל ראשון שהיתה רכה בהגנה הרשתה לפינים לחזור למשחק. דקות טובות של אבי בן שימול דאגו לניצחון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
