"יצאתי די עגל", אומר ניבו לוי בכנות בסיום ניצחון קבוצתו אורושהזה על בודקלש 24:26 בליגה ההונגרית. כך מסביר שחקן הכדוריד הישראלי הבכיר, המשחק מחוץ לישראל, את הרגע שבו המשחק קיבל תפנית לא טובה מבחינתו. לוי חטף מצוין כדור ויצא למתפרצת שהיתה יכולה להעלות את קבוצתו ליתרון ארבעה שערים לקראת סיום המחצית הראשונה שבה היה מהמצטיינים בקבוצתו, אבל זריקה נונשלנטית מעל השוער פגעה בקורה.
הקהל המקומי הקטן, שאוהב את סגנון המשחק החצוף של לוי, דווקא מחא כפיים לעודד אותו, אבל איכשהו נוצר מומנטום שלילי והאורחים מפרברי בודפשט חזרו למשחק, לפני שאורושהזה עם לוי על הספסל חזרה לעצמה במחצית השנייה לניצחון די קל. ההפרש מרמה ומשקף שלושה שערי גארבג' טיים של האורחים.
אורושהזה, לא רחוק ממשולש הגבולות רומניה־הונגריה־סרביה, היא עיירה נעימה ונקייה ומסודרת אבל גם נידחת מאוד. יותר משלוש שעות נסיעה ברכבת מבודפשט - ובארבעת החודשים שלו בהונגריה לוי ביקר רק פעם אחת בבירה הנוצצת. גם מספר דוברי האנגלית במקום שכזה הוא לא גדול. "זה דווקא טוב לי. אני כמו במערה. שני אימונים ביום, טיפולים, משחקים - מאה אחוז כדוריד", הוא מספר. בינתיים הוא מרוצה מההחלטה לבוא לפה. הליגה ההונגרית דורגה בשנה שעברה כשלישית באירופה.
"יכולתי להשאר בארץ. חברים, כסף יותר טוב, מסגרת חברתית - אבל זו הדרך האפשרית עבורי להגיע לכדוריד ברמות הבכירות", הוא חיכה שנה כדי לקבל שחרור מאס"א, אבל גם עליה הוא לא מצטער. "בדיעבד היא עזרה לי מאוד. למדתי להוביל קבוצה". הוא יודע שאלו גם הציפיות בקבוצה ההונגרית: "לא מביאים שחקן זר כדי שיהיה סתם שחקן סגל. אני צריך להצטיין פה".
לוי. שבר במהירות את הקרח עם חבריו לקבוצה
המטרה היא בונדסליגה?
"לא יודע".
אתה לא צריך מטרות כדי לקבל מוטיבציה?
"אני לא ככה. לא רוצה לסמן משהו ולהיכשל. אני מסמן מטרות מאוד קטנות, ובינתיים נכנסתי לשביעייה בשלושה משחקים מתוך השישה. רוצה להיות קבוע".
ההשתלבות החברתית אמורה היתה להיות קשה, אבל לוי שבר מהר מאוד את הקרח. בשיחת פתיחת העונה, כשכל שחקן התבקש לתת את הדגשים שלו לעונה והדגשים עבור הקבוצה, הוא נאם בעברית. "חשבתי לרגע מה אני אגיד, ואז החלטתי לתת נאום וכולם צחקו", הוא מספר. מאז הספיק לגלות כי השוער המחליף של הקבוצה, בלאש הרייצקי, הוא יהודי ועושה מאמץ מיוחד לקלוט את השחקן הישראלי בקבוצה.

לוי: "הליגה כאן פיזית הרבה הרבה יותר"
"ניבו שחקן אמיץ מאוד"
וולדן יורדוביץ', המאמן הסרבי של המועדון, מרוצה בסיום המשחק. ניצחון שני רצוף לאחר פתיחה קשה לעונה. בליגה ההונגרית יש חמש קבוצות עשירות (אחת מהן, ווזפרם, עשירה ביותר), ואורושהזה פתחה את העונה במשחקים מול ארבע מהן, ואחרי הפסדים די צמודים נקלעה לתחתית. אבל זה הניצחון השני ברציפות והמתח מתפוגג.
"תרשום, תרשום", הוא אומר לי, "ניבו פה רק לתקופה. הוא שחקן מעולה שבתוך שנתיים יהיה בקבוצה גדולה יותר או בליגה גדולה יותר. יש לו אינטליגנציית כדוריד בלתי רגילה. הוא שחקן חושב והוא גם שחקן אמיץ מאוד. היתה פה פתיחה קשה. הוא שבר את האף. הוא רצה לשחק. ניבו הוא ישראלי ואתם כמו הסרבים - אמיצים! הוא רצה לשחק עם מסיכה אבל ההונגרים לא מרשים את זה. הונגרי אף פעם לא היה משחק במצב כזה. אבל ניבו רצה לשחק".
איך מצאת אותו?
"הרבה סרבים משחקים ומאמנים בכדוריד הישראלי, אז אמרו לי שהוא שחקן מיוחד מאוד".
מעבר לדיבורים חמים, יורדוביץ' גם משקיע בכישרון הישראלי. "היתה לו התחלה קשה כאן והיינו צריכים לשנות דברים. אני עובד על שינוי מבנה הגוף שלו, מוסיף לו גמישות. אני גם רוצה להוסיף לו תפקיד חדש בהגנה. עד היום הוא שמר את ה־2 (המקשר הימני ממול). אני חושב שהוא צריך לשחק בשפיץ של הגנת 1-5. להיות השחקן שלוחץ". יש בכך היגיון לא קטן. די מפתיע לכותב שורות אלו לגלות שלוי מתנשא לגובה 1.87 מ'. הוא נראה קטן למדי במשחק מרכז טבלה של ליגה הונגרית.

לוי עם חבריו לקבוצה. שבר איתם את הקרח במהירות
לשאלה במה הם טובים יותר, ענה ניבו לוי: "הליגה כאן פיזית הרבה הרבה יותר. את האף שבר לי שחקן בבלאטון די במתכוון. זה היה מין 'ברוך הבא לליגה ההונגרית'". הכסאח, די כנהוג בספורט ההונגרי, הוא ידידותי, "מורידים אותך לרצפה, אבל בחיוך. מייד מבררים שאתה בסדר".
הפערים מהכדוריד הישראלי הם בעיקר ביסודות. "אני רואה פה מה עושים עם הילדים. הם מלמדים אותם בכיתה ב' את מה שאני למדתי אולי בכיתה ז'. איך לתפוס, למסור, איך למקם את הרגליים להטעיה". הוא גם נחשף לשחקנים ברמה אחרת לגמרי. דניאל בודאי, הקפטן האגדי של הקבוצה, חזר לאורושהזה אחרי קריירה מפוארת בבונדסליגה. הוא לא מנהיג של מילים אלא יותר של מעשים.
ולשאלה הבלתי נמנעת - איך אנחנו מוחקים את הפערים הללו? האם יש בכלל סיכוי? "יותר שחקנים צריכים לצאת החוצה, להיחשף לכדוריד בפיזיות הזו. באמת רק ככה נתקדם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו