עושים סיפור מהמשחק

לפני שש שנים חברת EA Sports היתה במשבר. משחק הדגל שלה, "FIFA", הפסיד שנה אחרי שנה, ליריבו העיקש 

"Pro Evolution Soccer" של חברת קונאמי היפנית. נכון, הגרפיקה של "פיפ"א" תמיד נחשבה למרשימה יותר, אבל הרצון להקנות למשחק מימד ריאליסטי הפך אותו לקשה ולמורכב, והכי גרוע - לפחות מהנה מיריבו היפני.

הבעיות של EA Sports לא הסתיימו שם. גם כותר הכדורסל "NBA Live" ספג מהלומה קשה מהיריב "NBA2K", ובחברה החליטו לעשות את הבלתי ייאמן ולהפסיק לפתח אותו (המשחק חזר ב־2014 ועדיין סובל מנחיתות לעומת 2K). החשש ב־EA היה שדינו של "פיפ"א" יהיה דומה.

The Journey של "פיפ"א 17". מתחילים כילדים, מסיימים בליגה של הגדולים. למעלה: כוכב המשחק מרקו רויס ולראשונה - דמויות המאמנים במשחק (ארסן ונגר, פפ גווארדיולה ויורגן קלופ)

אלא שלפני שנתיים חלה התפנית. המפתחים הצליחו סוף סוף לפתח מנוע משחק ריאליסטי שגם לא פוגם בחוויית המשחק. בד בבד, החברה החליטה להשקיע הון עתק בכדורגלנים עצמם ולשלם להם סכומים דמיוניים, ללאו מסי למשל, כדי שיהיה הפרזנטור של המשחק. השיקום עבד: ב־2015 "פיפ"א" ריסק את "PES" במכירות, ולא הסתכל יותר אחורה.

אבל פיתוח משחק שנתי הוא עסק לא פשוט. תמיד צריך לחדש, להצדיק את המוצר ולשכנע את המעריצים להשקיע את מיטב כספם במשחק החדש. אבל מה כבר אפשר לחדש בכדורגל? כמו שאומרת הבובה של אלי אוחנה ב"בובה של לילה": "מסירה היא מסירה, בעיטה היא בעיטה, ואין מה להוסיף".

ללחוץ "עיגול" עם רגש

אז זהו, מסתבר שיש. נכון, במשחק עצמו תמצאו שינויים ושדרוגים זניחים למדי (הבעיטות הנייחות קלות יותר, הפנדלים קשים יותר), אבל הבשורה האמיתית באה במצב משחק חדש לחלוטין: 

The Journey – שבו אתם מגלמים את אלכס האנטר, כדורגלן מבטיח שיעשה הכל כדי להפוך לכוכב הבא של הפרמייר ליג באנגליה. למעשה, ב"פיפ"א" לקחו את מצב הקריירה הקיים, Be a Pro, ונתנו לו פנים, עומק, היסטוריה, אופי, רגשות וחלומות. 

מדובר במשחק בתוך משחק: אלכס האנטר מתחיל כילד שמשחק להנאתו בפארקים של לונדון, עד שהוא מתקבל לאקדמיה של ההתאחדות האנגלית. שם עליו להרשים את ציידי הכישרונות כדי שיעניקו לו חוזה בליגה של הגדולים. בין לבין הוא מתמודד עם משקולת גדולה על צווארו בדמות סבא שהיה השחקן האנגלי הטוב ביותר בתקופתו, חבר ילדות שבגד בו והיעדר דמות אב אחרי שאביו נטש אותו ואת אמו. אגב, כמו בהרבה סיפורים, גם כאן התקינות הפוליטית משחקת תפקיד, ובעוד אלכס עצמו הוא שחום עור - סבו ואביו הם לבנים.

המאמנים

השיגרה ב־The Journey היא מאתגרת ומעניינת. בכל שבוע יש אימונים שאם תצליחו בהם, הרייטינג והכישורים של אלכס יעלו בהתאם. האימונים מהנים מאוד: החל מתרגילי כדרור, דרך בעיטות חופשיות מאתגרות ועבודה על מסירות מסובכות ועד השקעה בעבודת ההגנה.

כמו במציאות, ליכולת שלכם באימונים יש השפעה ישירה על הסיכוי להתברג בהרכב הפותח. תהיו טובים - תצליחו, לא תהיו - תמצאו את עצמכם בספסל או אפילו מושאלים לקבוצה בליגת המשנה. ובכלל, חייו של שחקן ספסל הרבה יותר קשים משחקן הרכב: הוא נדרש להביא תוצאות במספר דקות מצומצם מאוד בכל משחק, ואם הוא לא מצליח הוא עלול למצוא את עצמו מחוץ לקבוצה.

ומה איתנו?

אי אפשר בלי הזווית הישראלית. בשנה האחרונה נערכו סקרים שונים באינטרנט שבהם הליגה הישראלית גרפה את המקום הראשון ברשימת הליגות שהגולשים היו רוצים לראות. זה לא הרשים את מפתחי המשחק וגם השנה נשארנו בחוץ. אבל יש ייצוג ישראלי: השיר "I Trusted You" של הבלקן ביט בוקס מככב בפסקול המצוין של המשחק.

גם השנה - הליגה הישראלית נותרה בחוץ

בחזרה לאלכס. אתם אלו שתחליטו איזה אופי יהיה לו. אם הוא יהיה נאמן, חברותי וצייתן - הוא ירוויח את אמונו של המאמן אבל הקהל לא ישתגע עליו. אבל אם הוא יבחר להיות שחצן, ישיר ומלא ביטחון - האוהדים יאהבו אותו בעוד המאמן יתייחס אליו בחשדנות. האופי מוכרע בכל דיאלוג: בראיונות, בשיחות בחדר ההלבשה, בתדרוכים עם המאמן - אתם תחליטו מה הוא יענה ואיך.

וכך נסחפנו ממשחק כדורגל לדיבורים על אופי ורגשות. כי בעצם, כל מי שאוהד את כדורגל יודע שזה קודם כל משחק עם רגשות, וזה מה ש"פיפ"א 17" יודע לעשות הכי טוב. 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו