"לא אופתע אם חאלד משעל ייבחר לנשיא הרש"פ"

קשה למצוא בסיעת הליכוד אישיות בעלת הבנה רבה יותר בתחום הביטחון מזו של ח"כ אבי דיכטר. יש לו רקורד מרשים: הוא שירת בסיירת מטכ"ל, היה ראש השב"כ, השר לביטחון הפנים והשר להגנת העורף. ניסיונו מסייע לו בניתוח ההתרחשויות והאירועים הביטחוניים העכשוויים, המתבססים על דו"חות סודיים ומידע רב שמגיע אליו במהלך דיונים המתקיימים מאחורי דלתות נעולות. 

היה נראה שגל הטרור הנוכחי גווע, והנה עושה רושם שהוא חוזר, מה ניתן להבין מכך?

"גל טרור זו הגדרה שנועדה לאפיין פיגועים המתבצעים יום אחר יום. יש חשיבות אופרטיבית להגדיר נכון באיזה עידן של טרור אנו נמצאים: גל של טרור או פיגועים בודדים. ההבחנה מאפשרת לגופי הביטחון ולדרג המדיני לנקוט צעדים יעילים יותר נגד המחבלים. אין ספק שהגל כבר מאחורינו, כי בדיקת הנתונים תלמד שבאוקטובר 2015, כשהגל החל, היו עשרות רבות של פיגועים". 

באינתיפאדה השנייה עמדת בראש השב"כ. האם אפשר להשוות בכלל בין הפרופיל של המחבל באינתיפאדה ובגל הנוכחי?

"בשני המקרים המחבל מבין שהוא בא להתאבד. אבל, עם סכין עליו קודם כל לדקור כדי להיהרג ואילו עם חגורת נפץ הוא קודם כל נדרש ללחוץ על הכפתור ואלפית שנייה לאחר מכן הוא גורם להרוגים האחרים. חתך המתאבדים והמחבלים אינו שונה. במרבית המקרים מדובר במחבלים שגויסו ברגע האחרון ללא תשתית. עלינו לשאול את עצמנו איך אנחנו מקשים עליהם או מביאים אותם למסקנה שהתאבדות לא תשתלם להם". 

משפטו של החייל אלאור אזריה, שירה במחבל מנוטרל בחברון, עדיין נמשך. אתה מצדד באנשי הביטחון הבכירים שהעידו לטובתו או בפרקליטות הצבאית שמאשימה אותו בהריגה?

"אנשים הבקיאים בהתגוננות בפני תוקפים יאמרו שהדבר הקשה ביותר הוא להשתלט על מחבל עם סכין, אחרי שנכנס לאמוק הדקירה. אם יש לך אקדח תירה בו, ואם לא, תברח. אל תיקח צ'אנס מול מחבל. תהיה תמיד שלב אחד לפניו, כי הוא תמיד זה שמפתיע אותך בנשק. שילמנו בעבר לא מעט מחירים על כך. אני מאמץ את האימרה הנושנה: 'הבא להורגך השכם להורגו'".

מה דעתך על הצורה שבה מתנהל המשפט?

"בעיניי זהו תהליך מבצעי שזוהם על ידי כל מי שנגע בו, כולל הפוליטיקאים. לצבא יש אירועים מבצעיים רבים שהוא מתחקר, וכשהוא מגיע למסקנה ששיקול הדעת של חייל לא היה סביר בצורה מוגזמת וזדונית, הוא מעמיד אותו לדין משמעתי או פלילי. לא הבנתי מדוע לא נהגו כך הפעם. לצערי, הזיהום של התהליך המשמעתי־פלילי, שהצבא נכנס אליו, גרם נזק גם לחייל עצמו וגם לציבור. האירוע הזה היה צריך להסתיים אחרי שבועיים".

אתה תומך בהצעתו של שר החינוך נפתלי בנט להעניק לאזריה חנינה?

"הקריאה לבחון את סוגיית החנינה לחייל בשעה שההליך השיפוטי עדיין מתנהל, יש בה ניסיון להשפיע על ההליך ועל השופטים. זו גישה פסולה ומסוכנת וטוב נעשה אם נתאזר כולנו בסבלנות עד שתינתן הכרעת הדין. מרגע שהרשות השופטת החלה במלאכתה, אסור להשפיע על ההליך". 

 

לעלות במדרג היכולות

האם ישראל ערוכה לאיום האיראני?

"לצערי, יש אצלנו אנשים שטועים בהבנת האיום האיראני וחושבים שמדובר בפצצה של חצי טון או טון שמאיימת עלינו. לא בכדי מגדירים זאת כאיום קיומי. כשבוחנים את האיום האיראני יש לבדוק מהם האמצעים ומהי הכוונה. באשר לכוונה, ההנהגה האיראנית אומרת באופן גלוי שהיא מתכוונת להשמידנו. באשר לאמצעים, עם טיל הם לא ישמידו את ישראל, האמירה הזו נועדה לרצות את ההמונים או שהיא מתחברת ליכולות. בבדיקת היכולות רואים שאיראן מפתחת נשק גרעיני. הכוונה והאמצעים יחד יוצרים איום קיומי פוטנציאלי. המחלוקות בין סוכנויות המודיעין בעולם היו על כמה זמן ייקח לאיראן לייצר נשק גרעיני, כשההערכה היא בין שנים בודדות לבין עד עשר שנים. לדעתי, המאבק של בנימין נתניהו בנושא הזה היה מוצדק ולתכלית ראויה. מה שהושג לא בלם את בניית האמצעים אלא האט ועיכב את התהליך לכמה שנים. השאלה היא אם בעוד 15 שנים איראן תהיה מדינה עם יכולות נשק גרעיני, ואם יש סיכוי שתהיה לה כוונה לעשות בכך שימוש. איני חושב שמישהו בארץ או בארה"ב חושב שאיראן ירדה מהכוונה". 

לא השבת לי, האם יש לישראל את היכולת למנוע את מימוש האיום האיראני?

"ישראל חייבת לפתח את יכולות ההגנה שלה כדי להתמודד עם האיום הזה. במקביל היא חייבת לפתח את יכולת ההתקפה שלה. ישראל משקיעה המון בנושא זה. אין שום היגיון בכך שנמקד את כל העשייה שלנו בהגנה ואז יתברר שההגנה שלנו היא של 80 אחוז, ולכן מתוך 10 פצצות גרעין שישוגרו לישראל, 2 ייפלו בשטחנו. זו תפיסת ביטחון בלתי קבילה בעליל, ולכן עלינו לפעול במשולב באופן שוטף. היכולת שנבנית היום לא תאפשר לנו בהכרח להתמודד עם האיום הזה בעוד חמש או עשר שנים, ועלינו, כל הזמן, לעלות במדרג היכולות ההגנתיות וההתקפיות. ברור לחלוטין שכל מהלך התקפי של ישראל, יש לו השלכה על ההסכם שארה"ב חתמה עליו. לשמחתי, אלה שמופקדים על נושא זה בישראל בונים באופן שיטתי את היכולות ההתקפיות וההגנתיות, ואין כל כוונה לאפשר לאיזו פלטפורמה איראנית בצורת טיל, מטוס או משהו אחר להגיע לכאן - ודאי שלא עם נשק גרעיני". 

 

היום שאחרי אבו מאזן

האם השקט היחסי ברצועת עזה מאז צוק איתן נובע מחשש של חמאס מעימות עם ישראל?

"חמאס מבין את מגבלות כוחו בעקבות סידרה של אירועים ומבצעים שהיו. בתקופה זו הוא נמצא במירוץ לבניית היכולות שלו, אבל כמו כל ארגון טרור הוא עושה גם טעויות. הגדולה ביותר היתה שבעת שהאחים המוסלמים עלו לשלטון במצרים, חמאס חבר אליהם והתנתק מאיראן. ב־2013 האחים המוסלמים הודחו מהשלטון, אבל חמאס המשיך לספק נשק מעזה לכוחות דאעש בסיני ובכך פתח חזית איתנו ועם מצרים. נוסף על כך, המצרים, שבמהלך כל השנים איפשרו להם להבריח לעזה, יצרו לפני שנתיים מסדרון חיץ בגבול, בציר פילדלפי, והחלו לחפש מנהרות וסכרו את ההברחות, וחמאס מצא עצמו בבעיה בבניין הכוח ונאלץ להתחיל לפתח אמצעים מתוך מה שיש לו בעזה. 

"אם וכאשר חאלד משעל ייבחר, או שחמאס יודיע על ביטול כל ההסכמים שהרש"פ חתומה עליהם עם ישראל או שיכריז שהם אינם מחייבים אות" // צילום: איי.פי

"הם גם הבינו שהיתרון שלהם הוא מתחת לקרקע ולא מעליה. הם בנו מנהרות ללוגיסטיקה ולתקשורת. היום בכל הרצועה יש רשת מנהרות ובהן גם מנהרות תקיפה. כיום הם מבינים שכניסה להרפתקה מול ישראל עלולה לגרור אותנו פנימה, למוטט את שלטון חמאס בעזה ולהרוס את תשתיות הטרור, שכיום אין להם יכולת לחדשן". 

אנחנו יכולים למנוע מהם להפתיע אותנו?

"ישראל משקיעה היום השקעה חסרת תקדים בכל הבחינות: פיתוחים טכנולוגיים, תקציבים, שיטות לחימה ואיסוף מודיעין כדי להתמודד עם האיום החדש הזה. באותה נשימה גם חמאס משקיע הכל מבחינת אנשים, ציוד וכסף. מחצית מהסחורה שנכנסת לעזה מוצאת את דרכה למנהרות. בכל יום יותר מ־1,000 איש יורדים בעזה למנהרות. הם מבינים שיזדקקו בעימות הבא גם למנהרות לוגיסטיות שיאפשרו להם לנוע בחופשיות מתחת לאדמה וגם למנהרות התקפיות שיאפשרו להם לשנות את פני המערכה מולנו. אז הם ינסו לשנות את התמונה לא רק ברקטות ושתיים־שלוש חוליות שיגיעו מהים".

יש לנו את היכולת לחשוף ולהרוס כל מנהרה לפני שנותקף ממנה?

"אני יכול לומר בזהירות הראויה לסוגיה רגישה זו, שהיום אנחנו במצב אחר לגמרי ממה שהיינו בצוק איתן. כל מערכת הביטחון נמצאת בתהליך מואץ מאוד למתן מענה מבצעי, מודיעיני וטכנולוגי בסוגיה זו. גם חמאס מבין שמהלך התקפי שלהם שיסב לנו נפגעים רבים ונזקים כבדים ואולי גם חטופים רבים, יוביל למיטוט הרצועה על חמאס. אני מאמין שביכולות שמערכת הביטחון מפתחת וצה"ל בונה, הצבא בסופו של דבר יגיע למצב שיהפוך את המנהרות בעזה לבית הקברות הגדול ביותר של חמאס - זאת כמובן אם חמאס, שיש לו תיאבון גדול, יעשה את השטות וינסה לנצל את המנהרות כדי לצאת למהלך התקפי מול ישראל". 

יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס בן 81 שנה ואינו בריא. מה צפוי ביום שאחרי לכתו? 

"מ־2005 לא היו שם בחירות ולהערכתי, הוא ידחה את הבחירות לנשיאות כל עוד הוא יכול. אני לא בטוח שהנשיא הבא של הרש"פ יהיה משורות פת"ח, כי חמאס נערך להשתלטות דמוקרטית. הם יודעים היטב שברגע שעבאס יסיים את תפקידו, ימלא את מקומו באופן זמני יו"ר הפרלמנט, עזיז דוויכ, איש חמאס. לפי החוקה, אחרי חודשיים־שלושה יתקיימו בחירות ולא אופתע אם חאלד משעל יתמודד ויוכתר לנשיא. מה שיקרה אז הוא אחת משתיים - או שחמאס יודיע על ביטול כל ההסכמים שהרש"פ חתומה עליהם עם ישראל או שיכריז שכל ההסכמים אינם מחייבים אותו. זה יהיה מצב שישראל לא תוכל להשלים איתו ותצטרך להשתלט על שטחים, כי אחרת צפוי איום תמידי עלינו, משום שיבוטל ההסכם שמחייב שכל השטחים ביו"ש ובעזה יהיו מפורזים מנשק צבאי. מציאות כזו מחזירה אותנו למצב הרבה יותר גרוע מכפי שהיה בשטחים לפני הסכמי אוסלו, מול רשות טרור".

אפשר למנוע את בחירתו של חאלד משעל?

"ישראל ניסתה פעם אחת לעצב את פניו של שלטון שכן ב־1982 בלבנון, כשתמכנו בבאשיר ג'ומאייל, אך מאז הבנו את מגבלות הכוח. ייתכן שפת"ח ירצו להריץ בבחירות את הרוצח השפל מרואן ברגותי, אבל יש לזכור שביו"ש זוכה חמאס לאהדה רבה מאוד".

העובדה שארגון חיזבאללה מעורב במלחמה בסוריה מבטיחה לנו שקט בגבול לבנון?

"מאז שחיזבאללה נכנס לקרבות בסוריה, יש לו הרבה מאוד נפגעים בקרבות, באלפים. מבחינתנו זה חיובי, אבל מצד שני חיזבאללה מתאמן בסוריה כמסגרת צבאית של כוחות צבא סדירים עם תורת לחימה של גופים גדולים, ולכן אם נצטרך להתעמת מולם בעתיד, זו תהיה מלחמה שונה מבעבר".

 

התקדמות פוליטית

באיזו מידה יש לוועדת החוץ והביטחון את הכלים לפקח על צה"ל ועל מערכת הביטחון? 

"מליאת הוועדה, ובעיקר ועדות המשנה, נכנסות לקרביים של מערכת הביטחון. הן שומעות סקירות ומקיימות סיורים בשטח. אתן לך דוגמה. באחרונה עידכנו אותי שבסיור של ועדת משנה ברמת הגולן נמצאה תמונה קשה במצב הימ"חים (מחסני החירום). מייד העברנו מכתב שכולל דו"ח של הממצאים, ובצה"ל התייחסו לכך בשיא הרצינות. הוועדה צוללת לנושאים כמו תקציב הביטחון, הגנת הסייבר וכו'. יש פה עשייה של גוף מפקח, שעובד ומוכיח את עצמו". 

בצוק איתן קיימה הוועדה כ־100 דיונים וריכזה ממצאי ביקורת רבים. מדוע אינכם מרכזים הכל לדו"ח מסכם?

"כשמוניתי ליו"ר הוועדה, נמסר לי שהיא הקדישה עשרות דיונים למבצע כדי לפרסם דו"ח מסכם. הדו"ח לא פורסם כי הבחירות לכנסת ה־20 הוקדמו. ביקשתי מהצוות המקצועי לרכז את כל החומר שנאסף ולבצע את ההשלמות הנדרשות על מנת לגבש אותו לדו"ח מסכם, שיהיה בעיקרו חסוי. הדבר יתבצע לאחר שיסתיימו הדיונים על תקציב הביטחון". 

התאכזבת כשנתניהו לא צירף אותך לממשלה?

"בהחלט. אני מאמין שיכולתי לתרום למערכת הפוליטית מעמדה של שר. לפני חודשים ספורים הצעתי לראש הממשלה למנותי לשר החוץ, אך לא נעניתי. בשלב מסוים הוצע לי להיות שגריר במדינה חשובה אבל דחיתי את ההצעה, כי בעיניי מינוי אדם לשגריר מעיד על סיום הקריירה הפוליטית". 

לאן אתה נושא עיניך? 

"אני נושא עיניי קדימה ולמעלה, נחוש להמשיך במערכת הפוליטית ולהשתלב בממשלה. שירתי במשך 35 שנה בצה"ל ובשב"כ. כל חיי היו נתינה בשירות צבאי וביטחוני על כל המשתמע מכך, תוך ויתור על הכל. כשסיימתי את השירות היה לי ברור שאלך לפוליטיקה ומוניתי לשר לביטחון הפנים ואחר כך לשר להגנת העורף. במשך 11 שנות שירותי במערכת הפוליטית למדתי שאין בה קיצורי דרך וזקוקים להרבה סבלנות. שיטת הפריימריז הקיימת בליכוד, שהיא שיטת הבחירות הפחות גרועה, מחייבת אותי לעבור את הארץ לאורכה ולרוחבה ולהמתין ליום פקודה. אני נהנה להסתובב ולהיפגש עם אנשים ומתכוון להרחיב את הניסיון שיש לי ולשפץ את הכישורים". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו