עונה חדשה, פרצופים חדשים, הבטחות חדשות, צרות ישנות: למרות שהחליפה כמעט את כל הסגל, מכבי ת"א סיפקה המשך ישיר לסוויפ הכואב שספגה מהפועל ירושלים בעונה שעברה, והפסידה לה שוב, בפעם החמישית ברציפות, רק שהפעם זה היה על תואר. הקבוצה מהבירה קטפה גביע ווינר עם ניצחון 62:77 מרשים ביותר.
בסגל של סימונה פיאניג'אני עדיין יש הרבה סימני שאלה, אבל אתמול ראינו חלק מהם מתפוגגים כלא היו. אולי זה המאני טיים, אולי זאת היריבות המרה, אבל אין ספק שהשחקנים שלו לא נראו אמש כמו קבוצה שמשחקת ביחד כל כך קצת זמן, אחרי שצוות מקצועי חדש לגמרי השתלט וכל הזרים הוחלפו. אמארה סטודמאייר היה צריך להגיע לארץ הקודש כדי לזכות בתואר ראשון בקריירה.
ירושלים יישמה כבר בהתחלה את המסקנה המתבקשת ממשחקי ההכנה: קרטיס ג'רלס כקלעי כשלצידו בר טימור כרכז. זה עבד יפה בהגנה - כששניהם התחלפו בשמירה על גל מקל ואילצו אותו להוציא זריקות קשות - וזה עבד יפה בהתקפה, עם הנעת כדור טובה ויצירת ריווח נכון, שאיפשר לסטודמאייר להיכנס טוב למשחק ולג'רלס לשגר את השלשות הקטלניות.
הצהובים נשענו בעיקר על סוני ויימס שניצל את יתרון הגובה והמסה שלו על פני טרנס קינזי, אבל יותר מדי שחקנים במכבי פשוט לא הצליחו להיכנס למשחק והתקשו מול ההחלפות האוטומטיות של סגנית האלופה, שסיפקה רבע ראשון מצוין (13:24).
גם על הקווים מכבי קפאה. ארד אדלשטיין איחר בלקיחת פסקי זמן והירשה להפרש לצמוח ברבע השני (18), בזמן שפיאניג'אני דרש לדבר עם חניכיו גם במחיר של עצירת מיני־מומנטום. האיטלקי גם ניצל את העומק בקו הקדמי כשהחליף בתדירות גבוהה בין סטודמאייר לשון ג'ונס ולאייזק רוזפלט כדי להצר את צעדיו של מאיק צירבס.
תקרית משעשעת נרשמה בין צירבס לבין סטודמאייר, כשהגרמני כעס על עבירה קשה מדי לטענתו והכוכב האדום הגיב בשילוב ידיים מתריס. מייד אחר כך הגיעה גם עבירה אישית שלישית וסטודמאייר ירד לנוח.
החפירה הצהובה בצבע נמשכה ומכבי הצליחה לכפות את הקצב שלה ולהכריח את האדומים להתקפות ארוכות ולזריקות קשות. הפעם הגיע תורו של פיאניג'אני לאחר בלקיחת פסק הזמן, וההפרש ירד לשלוש בלבד במחצית, (38:35). אגב, איבוד היתרון, האיטלקי שלח את שחקניו לחימום של המחצית השנייה אחרי דקות ספורות בלבד.
במחצית השנייה ירושלים הצליחה לעצור את הסחף וזינקה חזרה להפרש דו־ספרתי הודות ליכולת מצוינת של בר טימור. גם ליאור אליהו תרם תרומה חשובה, דווקא בהגנה, ובחלק מהזמן פשוט ריכז את המשחק. ירושלים רצה ל־47:62 בסוף הרבע השלישי בהעתק כמעט מדויק של הרבע הראשון.
חנוכיית העבירות הלכה ונדלקה אצל שחקני הפנים של ירושלים, ולמרות שגם צירבס קורקע עם ארבע עבירות, ייתכן שאדלשטיין היה צריך להרים אותו מהספסל כדי להציל את ההתקפה של הקבוצה שלו, שנראתה פשוט חסרת אונים בלעדיו. כך או כך, למאמן מכבי יש הרבה מאוד עבודה.
