ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ספד אתמול (שישי), כ"ז אלול תשע"ו, בהלווייתו של הנשיא התשיעי של מדינת ישראל, שמעון פרס. "מכובדיי הרבים מהארץ והעולם, לחלוק כבוד אחרון לשמעון פרס אחד האבות המייסדים של מדינתנו, אחד המנהיגים הסגולים שקמו לעמנו - מנהיג בעם שיעור קומה שמעון פרס המופלא".
ראש הממשלה נתניהו הספיד את נשיא המדינה התשיעי, שמעון פרס, ואמר: "האנשים בישראל מעריכים מאד את הכבוד שהראית, שמעון, למדינה לה הקדשת את חייך".
רויטרס
"שמעון זכה לא רק לתוחלת חיים - אלא גם לתכלית בחיים"
"שמעון פרס זכה לא רק לתוחלת חיים, אלא גם לתכלית בחיים. הוא הכה שורש במולדת ואחז בחרב דוד. פרס פעל גדולות ונצורות כדי להבטיח את כוח המגן שלנו", אמר נתניהו.
ראש הממשלה הוסיף כי "היינו יריבים פוליטיים אך הפכנו ידידים. בשעת לילה מאוחרת שאלתי אותו ממרום שנותיו את מי העריך מבין מנהיגי ישראל. הראשון ברור לי - בן גוריון, שנשא אחריות על בניינה וגודלה של ישראל".
נתניהו סיפר כי הופתע כאשר ציין אדם נוסף, את משה דיין. "שמעון דיבר על אומץ ליבו של דיין בקרב, על המקוריות שלו ועל תכונה נוספת. למשה, הוא אמר, כלל לא היה אכפת מה יחשבו עליו. הוא התעלם לגמרי משיקולי פוליטיקה. הוא היה מה שרצה להיות".
ראש הממשלה סיפר כי בחצי יובל השנים התקיים המתח המובנה בין המדינאי לפוליטיקאי. "הוא ידע שמסלול ההמראה לחזון עובר בשדה החתחתים של הפוליטיקה", סיפר נתניהו.
נתניהו: "אתה בכית על אחי יוני - והיום אני בוכה עליך"
ראש הממשלה הזכיר את מבצע החילוץ באנטבה, "שבו נפל אחי – פרס כשר הביטחון יחד עם ראש הממשלה רבין ז"ל, אישרו את המבצע. בהלוויה הוא נשא הספד מרטיט לב שלא אשכח כל חיי. זו הייתה הפעם הראשונה בה פגשתי אותו. הוריי ז"ל אחי ואני נפעמנו עמוקות מדבריו על יוני על הקשר לאבותינו ועל זקיפות הקומה של עמינו".
נתניהו אמרו בהספדו כי "באותו הרגע נוצר בינינו חיבור עז ומיוחד שאף פעם לא נותק. אף ששמעון ואני לא הסכמנו על דברים, חילוקי הדעות לא השפיעו על הפגישות החמות שקיימנו. החיבה האישית התגברה - אך לא הסתרנו חילוקי דעות".
נתניהו סיפר על חילוקי הדעות בין "שלום" ל"ביטחון", ואמר: "התווכחנו מהו המוקד של ישראל - ביטחון או שלום?. הוא אמר לי, ביבי, השלום הוא הביטחון האמיתי! אני טענתי שהביטחון הוא שלב הכרחי בהשגת שלום. המטרנו טיעונים זה על זה. הוא בא משמאל אני מימין אני מימין הוא שוב משמאל".
ראש הממשלה נתניהו חולק כבוד ארוך לנשיא המדינה התשיעי פרס // צילום: רויטרס
נתניהו ציין כי "לפני חודשיים רעייתי ואני הגענו לכבד את שמעון במרכז פרס לחדשנות. מה לא היה שם?. ננו טכנולוגיה ורובוטיקה. לעולם לא ראיתי אותו כל כך מאושר. זה היה חלום שהתגשם. הוא הרכיב על עיניו את משקפי התלת מימד. אותן עיניים מהם נלקחו הקרניות ונתרמו לדור הבא. שמעון תמיד הביט קדימה. הוא האמין בקדמה, במדע, בטכנולוגיה".
נתניהו ציין כי "בכוחם של אלה (היכולות הטכנולוגיות) בוודאי לחזק את הביטחון, ובכוחם לבנות תשתית עתידית לשלום. אם נטפח יכולות אלה המודרנה תנצח את הברבריות. הטוב ינצח את הרע והאור ינצח את החושך".
נתניהו סיכם את הספדו, ואמר: "שמעון, יקירי, סיפרת שאחד הפעמים הבודדות שהזלת דמעה הייתה שקיבלת את הבשורה המרה על נפילתו של יוני אחי באנטבה. אתה בכית אז שמעון - ואני בוכה עליך היום. אהבתי אותך. כולנו אוהבים אותך. היה שלום שמעון - מנהיג דגול. ננצור אותך בלב האומה, ואני מרשה לעצמי לומר - בלב האומות".
ריבלין: "חתרת לפסגת החלום הציוני"
נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ספד בהלווייתו של הנשיא התשיעי, ואמר: "שחקי שחקי על החלומות, זו אני החולם שח. שחקי כי באדם אאמין, כי עודני מאמין בך'. כך כתב שאול טשרניחובסקי, וכך שחקת אתה נשיאנו היקר, ברגעי התעלות והתרוממות, ברגעי קושי ומשבר, ובשמחות קטנות של יום חולין. 'כי באדם אאמין, כי עודני מאמין, מאמין בך'", אמר הנשיא ריבלין בהספד לקודמו בתפקיד, הנשיא התשיעי פרס.
ריבלין הוסיף בהספדו כי "אני מדבר אליך היום בפעם האחרונה שמעון, 'כנשיא אל נשיא', כפי שנהגת לומר בכל פעם שהתקשרת לחזק ולתת עצה טובה. אני מדבר ועיני מחפשות אותך, אחינו האהוב, אחינו הבכור, ואתה אינך. אתה נאסף אל אבותיך היום באדמה שאהבת כל כך, אך לא נאספים חלומותיך, לא נטמנת אמונתך. היית איש אחד שנשא אומה שלמה על כנפי הדמיון, על כנפי החזון".
נשיא המדינה ריבלין חולק כבוד אחרון לקודמו בתפקיד שמעון פרס // צילום: איי.פי
"'בן אמוץ', היה שם העט בו בחרת כבר כנער, כשמו של הנביא ישעיהו איש החזון", סיפר הנשיא העשירי בנאומו, והוסיף: "אלא שאתה היית לא רק איש החזון, אלא גם איש המעש. כמוך, גם אני נולדתי לתנועה הציונית באותן שנים מכריעות שבין החזון להגשמה. זכיתי לצפות בך בהשתאות, כשותף לבנייתה של מדינת ישראל, מהמסד עד לטפחות".
ריבלין ספד ואמר כי "עבור שנינו מדינת ישראל לעולם לא תהיה מובנת מאליה. אבל הרבה בזכותך שמעון, עבור בנינו ובנותינו, עבור ידידינו, וכן גם עבור יריבנו, מדינת ישראל היא עובדה שאין עליה עוררין". ריבלין אמר כי "הייתה בך היכולת הנדירה שמעון, להגות רעיון שנראה אז בלתי נתפס ולהוציא אותו אל הפועל".
"הצלחת להזיז את העקשנים שבמדינאים"
"עיניך הרחיקו ראות, בעוד רגליך פוסעות מרחקים אדירים על ציר ההיסטוריה הציונית והיהודית. פסיעותיך כיוונו תמיד מעלה מעלה, כמו מטפס הרים מיומן התוקע יתד, ורק אז מעפיל בדרך לפסגה", אמר נשא המדינה.
ריבלין הספיד את פרס והוסיף כי "כך חיית את חייך. קודם היית חולם ורק כשיכולת ממש לראות במחשבתך את מדינת ישראל ניצבת על פסגת היעד החדש - רק אז היית מתחיל את הטיפוס אליו ומושך את כולנו איתך אל עבר היעד".
ריבלין פנה לפרס, ואמר: "הצלחת להזיז את העקשנים שבמדינאים ולהמיס את לבבות הקשוחים שבמתנגדינו. חתרת, עד לנשימתך האחרונה, לפסגת החלום הציוני, מדינה ריבונית עצמאית המקיימת שלום מלא עם שכנינו. אבל, ידעת גם ששלום אמת ניתן להשגה רק ממקום של עוצמה והקפדת לאבטח את הדרך לפסגה".
ריבלין: "עקרת הרים מהמקום כדי להבטיח את ביטחוננו"
ריבלין הוסיף כי מעטים החיים בינינו המבינים, ורבות עוד ייכתב, "כמה הרים עקרת מקום המדינה ועד היום, כדי להבטיח את ביטחוננו ועליונותנו הצבאית. מה עמוקה הייתה האמונה שלך בשילוב הקדוש שבין מנהיגות מוסרית לעליונות צבאית, בכך שישראל חייבת להיות חכמה אך גם צודקת, נאמנה בכל עת לערכיה, כמדינה יהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית".
"שמעון יקירי, היית היחיד בתולדות מדינת ישראל שכיהן בשלושת התפקידים הבכירים בממשלת ישראל, שר החוץ, שר הביטחון ושר האוצר. אתה היחיד שכיהן כראש ממשלה וכנשיא. לא אפריז אם אומר שיותר משהתברכת אתה להיות נשיאה של אומה אדירה זאת, התברכה אומה זאת שאתה היית נשיאה", אמר ריבלין בהספדו לפרס.
ריבלין ציין כי "בכל אלה היית לנו לראש אבל יותר מכל, אדוני וידידי, היית לנו ללב, לב שאהב את העם, הארץ והמדינה. לב שאהב את אנשיה, לב שדאג להם, לב רחב, לב גדול. האמונה העיקשת שלך באדם, באנשים הטובים, בניצחון הקדמה על הבערות, בניצחון התקווה על הפחד, הייתה מעיין הנעורים הנצחי שלך ובזכותה, היית מעיין הנעורים הנצחי של כולנו. האיש שחשבנו שגם הזמן לא יעצור".
ריבלין ציין כי "עם כל אהבתך להיסטוריה ובקיאותך המדהימה בה, בזת להתבוססות בעבר, להתחפרות בתחושת הצדק העצמי, במחיר האפשרויות וההזדמנויות שמביא איתו המחר. 'העתיד חשוב יותר מהעבר', אמרת. 'מה שקרה אתמול לא מעניין אותי, רק המחר', כך אמרת".
ריבלין הוסיף כי "האהבה חוצת המחנות לה זכית בערוב ימיך מממשיכי דרכך וגם ממתנגדיך, היא ביטוי לכמיהה של כולנו להידבק באופטימיות חסרת התקנה שלך. גם כשלא הסכמנו איתך, רצינו להאמין שאולי אתה הוא זה שצודק. זה היה עונש קשה לסרב לאופטימיות שלך, ולעיתים גם לתמימות שלך".
ריבלין: "סליחה שבמריבות בין המחנות לעיתים נחצו קווים אדומים"
נשיא המדינה הוסיף בהספדו כי "מי כמוך ידע כמה כבד הוא מחיר התמימות, ואולם, מי כמוך האמין שכבד ממנו מחיר הבינוניות וקטנות האמונה. שמעון, אודה ולא אבוש, ערב ראש השנה על מפתן קברך בחלקת גדולי האומה, גם סליחה צריך לבקש ממך. גם סליחה נבקש ממך".
ריבלין ציין כי "מותר היה לחלוק עליך, למתנגדים הייתה החובה להביע דעתם, אבל היו שנים, בהן נחצו קווים אדומים בין יריבות אידיאולוגית לאמירות ומעשים שמקומם לא יכירם".
נשיא המדינה הוסיף כי "אתה תמיד עשית את מה שהאמנת בכל ליבך שהוא הדבר הטוב ביותר לעם אותו שרתּ. כנשיא, היית לנו למליץ יושר. לימדת רבים בעולם לאהוב את מדינת ישראל וגם אותנו לימדת לאהוב את עצמנו, לא לדבר סרה, לראות את הטוב והיפה".
ריבלין ציין כי "זהו יום עצוב שמעון, זהו יום עצוב. מסע החלומות שלך שהחל בוישניבה שבפולין, מגיע לסיומו בירושלים בירתנו, גם היא, חלום שהפך למציאות. מותך הוא אובדן אישי ולאומי אדיר כפי שהוא חותם של עידן, תום עידן הנפילים, שסיפור חייהם הוא סיפור דברי ימיה של התנועה הציונית ומדינת ישראל".
"זו התחושה העמוקה שלנו היום. תחושה שתם פרק בחייה של אומה, תם פרק בחיינו. הפרידה שלנו ממך, היא גם פרידה שלנו מעצמנו. כשאנו רואים את מנהיגי העולם, ידידינו מקרוב ומרחוק, אשר הגיעו לכאן לחלוק לך כבוד אחרון, אנו מבינים שלא רק כאן אלא בעולם כולו יתגעגעו אליך. ואנחנו, כולנו, כבר מתגעגעים", אמר ריבלין.
ריבלין סיכם את הספדו לנשיא התשיעי פרס, ואמר: "היה שלום, שמעון. האיש שדרכיו דרכי נעם וכל נתיבותיו שלום. נוח בשלום על משכבך והיה מליץ יושר. לעם ישראל אותו אהבת כל כך. 'כי עוד נפשי דרור שואפת, לא מכרתיה לעגל פז, כי עוד אאמין גם באדם, גם ברוחו, רוח עז'. היה שלום, אדוני הנשיא".
"משפחת פרס, נשיא המדינה וראש הממשלה, חברי כנסת, הנשיא אובאמה וכל המכובדים שהגיעו מהעולם, זהו היום הראשון של ישראל ללא פרס. יותר מ-70 שנים, כך או כך, היה משרת של הציבור. בהתחלה היינו בקשר בגלל הסכמי אוסלו, אבל אז פשוט הפכנו לחברים. הוא ידע לגעת גם במי שלא פגש בו, הוא רצה את טובם של כולם.
הנשיא ריבלין ורה"מ נתניהו עם נשיא ארה"ב אובאמה בטקס האשכבה // צילום: סוכנויות הידיעות
אדלשטיין: "היה מגיע ללשכתי - לוחץ ידיים לכל העובדים ושואל לשלומם"
יו"ר ראש הכנסת יולי אדלשטיין הספיד את פרס, ואמר: "'אני לא רוצה למות בעודי בחיים', אמר שמעון פרס לא מכבר. 'אני יודע שיבוא יום ואפנה את מקומי כמו כל אדם, אבל אעשה שגיאה אם כל זמן שאני חי - לא אעשה את מה שאדם חי צריך לעשות'".
"מילותיך, שמעון, היו תמיד מדודות להפליא. משפטיך בנויים לתלפיות, כיאה לאיש הגות וספר מושבע. אבל ניחנת בסגולה: מלים יפות לא היו אצלך תחליף לעשייה, ולא הסתפקת באמירות מהשפה ולחוץ", אמר אלדשטיין.
יו"ר הכנסת סיפר: "הרשו לי לתת לכם הצצה קטנה אל אחורי הקלעים, לאותם רגעים בהם היה מגיע ללשכתי פעמים רבות כנשיא המדינה, והוא כבר כבן תשעים. לא הייתה פעם שלא היה ניגש לכל אחת ואחד מעובדי לשכתי, לוחץ את ידם ושואל לשלומם".
אדלשטיין ציין כי "בכך הרי ניכר אדם: לא רק ברגעיו הגדולים והפומביים, אלא גם בהתנהגותו הבין-אישית, בצנעה. בשם כנסת ישראל, חבריה וחברותיה בעבר ובהווה, אני שולח חיבוק חם ותנחומים כנים לבני משפחתו. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים ויהי זכרו ברוך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
