תקופת שמעון פרס בבית הנשיא הביאה אותו לחישוב מסלול מחדש: הוא נפרד מהרשות המחוקקת ומהרשות המבצעת לאחר עשיה עשירה של 50 שנה בה הפך לאזרח מספר אחד. במעמדו החדש הוא נפתח לעידן חדש בו קיבל את החום והערכה להם הוא לא זכה מקרב הציבור בישראל מזה שנים.
מעגל העשייה, המרץ לעוד ועוד הוא כחומר ביד היוצר, אין מי שיכל לעצור בעדו, גם לא הגיל. החשיבה והמחשבה אודות הדברים שעוד לא פותחו, במה עוד ניתן לתרום לאנושות, אחרי הננו-טכנולוגיה וחקר המוח.
מאז טבע את מטבע הלשון שלו "מזרח תיכון חדש" עברנו אירועים דרמטיים ב"שכונה" המשנה את פני המזרח התיכון. אלה, היו ממאפייני המהפכה ההיסטורית והדרמטית של המזרח התיכון מהפכה בתקופתי עם הנשיא פרס.
"האביב הערבי", שינוי גאופוליטי היסטורי בעולם הערבי אותו איש לא הצליח לחזות. אלו היו כוחות שמאוד קשה לקרוא אותם ולדעת מתי יעברו את נקודת המסה קריטית. הציבור לקח חלק בהפגנות בשל חוסר יציבות כלכלית ודרך פעילות ברשתות החברתיות – היא תופעה מהפכנית. מדובר בהתפוררות משטרים שאיש מקהילת המודיעין לא צפה אותה, עידן הגלובליזציה, עידן ההעצמה האישית.
במצרים, ההפגנות וההדחה של הנשיא חוסני מובארק, הביאו לעליית מורסי ו-"האחים המוסלמים". השד הדמוקרטי לא הצליח להוביל את מצרים להפוך למדינה שהולכת על פי הערכים עליהם דיברו בכיכר תחריר. לאחר עליית "האחים המוסלמים", עלתה השאלה איך האידאולוגיה מתפתחת למעשים, מול ההבטחות לציבור. מצרים נפגעה מאוד מתהליך שינויי השלטון, הטרור והג'יהאד העולמי וכן הקרבה לגורמי חמאס בסיני. הצבא עדיין מוקד כוח משמעותי ומוביל בשילטון במצרים, אלא שעם עליית הטרור ודפוסי התנהגותו של הנשיא מורסי בתוך מצרים, מביא שר ההגנה א-סיסי למהפך ולהדחתו של הנשיא מורסי ולעלייתו שלו לנשיאות.
בסוריה, המשטר העלאווי מתמודד עם מלחמת האזרחים ללא הכרעה. יש בה רק מפסידים: האזרחים שנהרגו, שנפצעו, הפליטים שעזבו את סוריה. מול התרחשויות בתקופה זו ובסמוך להן, אנו עדים (עפ"י מקורות זרים) לתקיפת כור גרעיני בסוריה, שיכל לחמש היום את סוריה בפצצה גרעינית אילו לא הותקף. אלא שבנוסף, ומכל מיני סיבות גאופוליטיות, הנושא נדחק. השתלטות המדינה האיסלאמית –דעאש, מעיראק ועד למרחבי סוריה, הפכה למוקד הלחימה של משטר אסד, בסיוע איראן וחיזבאללה ביום יום.
אסד הפך לגשר בין ההשפעה האיראנית במזרח התיכון ללבנון. לתמיכה האירנית הצמודה בחיזבאללה בנשק, בכסף, באימונים לא הייתה משמעות ללא הדחיפה הסורית. חסן נסראללה, מזכ"ל החיזבאללה בלבנון –נדחק לשולי הבמה של העולם הערבי בפופולריות שלו בשל תמיכתו במשטר אסד, וכמי שעמד מאחורי רצח ראש ממשלת לבנון, רפיק אל חרירי ב-2008. נסראללה ממשיך לבסס את ארגונו כגורם החזק בממשלת לבנון על פיו יישק דבר. חיזבאללה התחזק צבאית והפך לאיום על ישראל בכמות הנשק, בטווח ואף בגודל ראשי הנפץ מאז מלחמת לבנון השנייה. מחיר הדמים אותו משלם חיזבאללה בלחימה בסוריה כולל שורה של מפקדים מהבכירים ביותר בדמותו של עימאד מורנייה, ומאות חיילים.
נפילת המשטרים הישנים במזרח התיכון איפשרה הקמת מובלעת טרור בתוך גבולות מדינתיים סמוך לישראל, לא רק בלבנון ובעזה. במציאות החדשה מדובר בטרור המתבסס על שטח בשליטתו בתוך גבולות טריטוריאליים ללא ריבונות. האחד ממערב לנו מצרים, והשני בגבול סוריה. השילוב של אירגוני הטרור יחד עם תשתיות ביטחוניות לרבות אמל"ח רב ומתקדם, והיעדר משילות מדינתית - יצר פוטנציאל לפגיעה בישראל.
בנושא איראן, לא הרבה מבינים את הנקודה שבה האיראנים נמצאים בדרך למימוש תכנית הגרעין שלהם וכי האיום האירני הוא איום קיומי לישראל. על כן התגייס הנשיא לסייע במישור המדיני במפגשיו עם ראשי מדינות בארץ ובעולם ובראשם נשיא ארה"ב הנשיא ג'ורג בוש הבן. במפגשים הוא תיאר את הישגי איראן עד לסף הטכנולוגי, עד ליכולת לייצר ארסנל של פצצות. זה הזמן המיידי ללחץ למעורבות בינלאומית שמטרתה לחדול מתכנית הגרעין. לחץ ממנו התפתחה לה תכנית הסנקציות הכלכליות, כל עוד הפרויקט נמשך. במקביל לאלה, פעלה גם דרך של תחבולות ומכות כואבות לעיכוב. עוד עלו לבחינה האפשרויות הצבאיות של תקיפה באיראן, אפשרות שעם הזמן נדחתה. ארה"ב בראשות הנשיא אובאמה עם הקהילה הבינלאומית, החליטה להתמודד עם הגרעין האיראני במישור הדיפלומטי במסגרת "הסכם הגרעין".
במישור הפלשתיני, השקיע הנשיא פרס לא מעט בקידומו של תהליך השלום. בהיעדר גילוי של יוזמה והתנהלות כלשהי לפתרון העימות מול הפלשתינים, ההתנהגות הלעומתית בנושא הפלשתיני לא הניחה את מנוחתו, לעמוד מהצד, גם בשעה שרה"מ הכריז על 2 מדינות לשני העמים.
בפעם הראשונה יש לנו ליגה ערבית לא לעומתית בה אפשר להכריע את החמאס. אנו, הסעודים, מדינות המפרץ ומצרים בדעה אחת - גם בעניין איראן והגרעין, וגם בעניין האיסלאם הרדיקלי. יש בידינו להביא את השינויים בחסות הליגה הערבית.
הכותב כיהן כמזכירו הצבאי של הנשיא שמעון פרס
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו