הערב יתקיים טקס פרסי אופיר, וכרגיל, לאף אחד אין מושג קלוש מי יהיו הזוכים. על הנייר עושה רושם שצפוי לנו מאבק איתנים בין שני סרטים איכותיים ומאוד שונים זה מזה, שמתהדרים ב־12 מועמדויות כל אחד.
הראשון, דרמת הבדואים המרשימה והמאופקת "סופת חול" של עלית זצקר, סיים זה עתה סיבוב פסטיבלים מרשים, שכלל קבלות פנים נלהבות בטליורייד ובטורונטו, ועלה בשבוע שעבר לאקרנים המקומיים לקול תשואות המבקרים. השני, "אבינו" של מני יעיש ("המשגיחים"), שמביא את סיפורו האלים והסוחף של שומר סף במועדון הופעות מזרחי, טרם עלה למסכים בישראל, אך זכה לביקורות חיוביות (ובפרס השחקן הראשי) כאשר הוקרן בפסטיבל ירושלים האחרון.
מלבד שני אלה, קטגוריית הסרט הטוב ביותר כוללת גם את הקומדיה הרומנטית החסידית "לעבור את הקיר" של רמה בורשטיין ("למלא את החלל") עם תשע מועמדויות בסך הכל, את הדרמה הקומית־טרגית "שבוע ויום" של אסף פולונסקי עם שבע מועמדויות בסך הכל, ואת הדרמה המשפחתית המטלטלת "מעבר להרים ולגבעות" של ערן קולירין ("ביקור התזמורת"), עם שש מועמדויות.
אז מי יזכה בפרס הגדול? שאלה מצוינת. מבין החמישה, "מעבר להרים ולגבעות" ו"אבינו" הם שני הסרטים שהכי פחות דיברו לקהל הבינלאומי, ועל כן, יהיה זה רק טבעי שלא יימצאו מתאימים לייצג אותנו באוסקרים. אך גם כאשר אנו נותרים עם שלושה סרטים בלבד, קשה עד בלתי אפשרי לנחש מי ייצא מהטקס כשידו על העליונה.
אחרי השבחים הנלהבים שהורעפו עליו בשבועות האחרונים בארץ ובחו"ל, "סופת חול" הוא כרגע המועמד עם הכי הרבה מומנטום, והוא גם זה שנהנה (בצדק) מהדימוי הכי "איכותי". אך למרות אופיים המסחרי יותר, גם "לעבור את הקיר" ו"שבוע ויום" רכשו לעצמם מעריצים רבים במהלך החודשים האחרונים, ושניהם זכו לביקורות מצוינות בתקשורת האמריקנית. כך שגם לאחר מחשבה מאומצת, הקטגוריה הזאת נותרת פתוחה (עם יתרון קל ל"סופת חול").
קטגוריית הבמאי אינה נראית פשוטה יותר לניבוי, וזאת מכיוון שתמיד יש האפשרות שהאקדמיה תבחר לפצל בין הזוכה בקטגוריה הזאת לבין הזוכה בקטגוריית הסרט (כפי שקרה כמה פעמים בשנים האחרונות). במילים אחרות, אם "סופת חול", למשל, יזכה בפרס הסרט הטוב ביותר וייסע לייצג את ישראל באוסקר, לא מן הנמנע שפרס הבמאי יהפוך לפרס ניחומים שיוענק לאסף פולונסקי (על "שבוע ויום") או לרמה בורשטיין (על "לעבור את הקיר"). בכל מקרה, זה שהכי מגיע לו לזכות, ערן קולירין ("מעבר להרים ולגבעות") דווקא נראה כבעל סיכויים נמוכים למדי. אבל לכו תדעו. אולי נופתע לטובה.
פרסי המשחק
אם נסתמך לרגע על המדגם האנונימי המסורתי שמתפרסם מדי שנה בבלוג הקולנוע "סינמסקופ", המצב אמור להיות טיפה יותר ברור בקטגוריית השחקן והשחקנית, שם מתנהלים קרבות צמודים בין שני מועמדים. בקטגוריית השחקן הראשי, הפייבוריטים הם מוריס כהן, שסוחב את "אבינו" על גבו בכישרון ניכר, ושי אביבי, שעושה את תפקיד חייו ב"שבוע ויום". ואילו בקטגוריית השחקנית הראשית עושה רושם כי כוכבת "לעבור את הקיר", נעה קולר, ויבגניה דודינה, שמגלמת את אשתו של אביבי ב"שבוע ויום", הן אלה שייאבקו ביניהן על הבכורה.
בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר נראה כי אורנה בנאי ("ישמח חתני") תתמודד מול רובא בלאל־עספור ("סופת חול") ורותם זיסמן כהן ("אבינו") על הפסלון, ובקטגוריית שחקן המשנה המועמדים עם סיכויי הזכייה הגבוהים יותר הם ככל הנראה שמיל בן ארי ("נמל בית"), דודו טסה ("הכל שבור ורוקד") ותומר קפון ("שבוע ויום"). בהצלחה לכולם!
"לעבור את הקיר" // צילום: סשה טמרין
קרב צמוד נוסף צפוי להתחולל בגיזרה התיעודית, שם אפשר למצוא שלושה סרטים - "המתנחלים", של שמעון דותן, "מיסטר גאגא", של תומר היימן, ו"פרינסס שואו", של עידו הר - שהצליחו כולם בקופות ושזכו לביקורות מהללות. מי ייקח? אסתכן ואהמר על "פרינסס שואו". אבל גם "המתנחלים" ו"עד קצה הזריחה", סרטו המינורי והמרגש של סילבן ביגלאייזן (שלא ברור כמה מחברי האקדמיה טרחו לצפות בו), בהחלט ראויים לפרס.
ובכל זאת, בתוך כל חוסר הוודאות הזה, על זוכה אחד אפשר להכריז כבר עכשיו. זהו הבמאי הוותיק דן וולמן, שיזכה בפרס מפעל חיים הודות לסרטים העלילתיים והתיעודיים הרבים שביים במהלך השנים (ובהם "מיכאל שלי", "מחבואים", "חייל הלילה", "המרחק", "אחות זרה", "הביוגרפיה של בן" ועוד).
"אבינו" // צילום: ורד אדיר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו