משפט צפון־קרולייני עתיק יומין יודע לספר שבמדינה השסועה קיימים רק שני תחומים שאינם פוליטיים, סמל לכאורה לעממיותם ולמקומם המרכזי בתרבות המיינסטרים המקומית - ברביקיו וכדורסל. הראשון הביא אל העולם נתחי בשר מעושנים שהפכו למותג; השני, אם כבר במותגים עסקינן, את מייקל ג'ורדן.
ברדיוס של 40 ק"מ בלבד במרכז המדינה, אחת מ־13 המושבות הראשונות של ארה"ב, ניצב לו המשולש הגיאוגרפי המפורסם ביותר בהיסטוריה של הכדורסל האמריקני. צלעותיו מחברות בין מכללת צפון קרוליינה של ג'ורדן השוכנת בצ'פאל היל, דיוק מדורהאם וצפון קרוליינה סטייט מראלי. מאז שנות ה־50 של המאה הקודמת, שלוש האוניברסיטאות זכו בסך הכל ב־12 תוארי NCAA, ייצרו מאות שחקני אן.בי.אי וכתבו, ביחד ולחוד, פרקים נבחרים בדברי הימים של ספורט המכללות בארה"ב. בשבועות האחרונים, לעומת זאת, נראה שצלעות הכדורסל הותירו את צלעות הברביקיו לבד על הצלחת.
חודשים ספורים לפני הבחירות בארה"ב, מוצאת את עצמה צפון קרוליינה תחת מתקפה של ממש. הרקע: חוק מעורר המחלוקת שהעבירה המדינה בחודש מארס, אשר מורה לטרנסג'נדרים להשתמש בשירותים במקומות ציבוריים על פי מינם המקורי. בסלנג המקומי: "חוק השירותים". ואכן, כפי שהתקופה האחרונה מדגימה היטב, מדובר בעסק די מסריח.
בעיות ה"אינסטלציה" החברתיות החלו לצוף כבר באפריל. את יריית הפתיחה לחרם העתידי ירתה חברת ההסלקה פייפאל, שעצרה תוכניות עתידיות להקמת משרדים במדינה. לאחר מכן הגיעו גם ברוס ספרינגסטין ואמנים נוספים וביטלו הופעות מתוכננות. את השמן הספורטיבי למדורה הוסיפה האן.בי.אי עם החלטתה מיולי האחרון לקחת מידי שארלוט, העיר הגדולה במדינה, את הזכות לארח את סופ"ש האולסטאר ב־2017.
רק שעם כל הכבוד למקומות עבודה עתידיים, לאמנות מודרנית או לספורט מקצועני, המכה הכואבת מכולן נחתה בשבוע שעבר, כאשר יום בהיר אחד נותרה צפון קרוליינה ללא קודש הקודשים שלה - הספורטיבי, התרבותי והכלכלי גם יחד - כדורסל המכללות.
"החוקים הנוכחיים במדינה מאתגרים אותנו להבטיח אירוח באווירה פתוחה לכל הקהילות", נכתב באנגלית מכובסת בהודעת ה־NCAA. השורה התחתונה היתה ברורה בהרבה: משחקי "מארס המשוגע" בצפון קרוליינה, שאירחה יותר כאלה מכל מדינה אחרת, יילקחו ממנה. ואם זה לא מספיק, פחות מ־48 שעות לאחר מכן הודיעה ה־ACC, ההתאחדות האחראית על ספורט המכללות בחלק מהאזור, על ביטול שבע אליפויות אזוריות בענפים שונים - מפוטבול, דרך שחייה ועד כדורגל.
דיוק וצפון קרוליינה נפגשות בפברואר האחרון. מסורת של עשרות שנים // צילום: אי.אף.פי
"הבנות שלנו אינן למכירה", התגונן סגן המושל הרפובליקני של צפון קרוליינה, דן פורסט - מדגיש את טענת תומכי החוק כי הוא מבטיח את ביטחונן של נשים מפני גברים שיחדרו לפרטיותן במרחב הציבורי. לא סתם בחר להשתמש במונחים מעולם הכלכלה: כדורסל הוא אמנם מקור הגאווה מספר אחת של המדינה, אך גם כזה המכניס לה בשנה מיליוני דולרים.
על פי ההערכות, הזזתן של האליפויות השונות עשויה לעלות למדינה ביותר מ־100 מיליון דולר כתוצאה מאובדן כספי תיירות ופרסום.
ובאומה שחושבת, נושמת, כועסת, צוחקת ומתרגשת דרך הכיס, לא מפתיע שבימים האחרונים, לאחר ההודעות של ה־NCAA וה־ACC, החלו חברים במפלגה הרפובליקנית בצפון קרוליינה להשמיע קולות מתונים יותר ולהציע שינויים מסוימים בחוק, שיאפשרו את קיום תחרויות ספורט.
כסף וקצת וערכים
כמו תמיד, כשגישת הפוליטיקלי קורקט נזרקת לים, במקרה הזה לאוקיינוס האטלנטי, האקשן האמיתי מתחיל. "הלוואי שה־NCAA היה מודאג ככה גם מהנשים שנאנסו בביילור", נכתב בהודעה רשמית של הרפובליקנים בצפון קרוליינה לאחר ההחלטה, שתוקפת את הארגון על שתיקתו בפרשת אונס במכללה הטקסנית שבמסגרתה התפטרו נשיא האוניברסיטה ומאמן נבחרת הפוטבול. מדובר כמובן בניסיון להסיט את האש למוקד אחר, אך גם כזה המכיל מידה לא מעטה של צדק.
זוהי גם הגישה הצינית אך הבלתי נמנעת כלפי העימות הנוכחי. ה־NCAA רוכב במשך שנים על גבם של סטודנטים שמשחקים בחינם, לעיתים בתנאים בעייתיים מאוד, בזמן שכל המערכת נהנית מהון עתק. בנושאים חברתיים שונים הוא אכן בלט דווקא בשתיקתו וגם במקרה צפון קרוליינה עלה על הסירה מאוחר. זו עמדה בעייתית להטיף ממנה מוסר, גם אם מדובר בהחלטה סולידרית לא מובנת מאליה עם הקהילה הלהט"בית.
בהקשר הספורטיבי לפחות, זכות הראשונים ראויה ללכת לאן.בי.אי, שהיה מספיק אמיץ להודיע על החלטתו כבר ביולי. ועדיין - כי כנראה חייבים - מדובר בליגה שמקיימת משחקים במקומות כמו סין, שלידה צפון קרוליינה היא כנראה המקום המוסרי ביותר עלי אדמות.
מאמן דיוק, מייק ששבסקי. תומך בהחלטה // צילום: GettyImages
אבל אם מותירים את הציניות וההסתייגויות בצד, נותרנו עם תרבות ספורט שמוכנה להקריב על מנת לתרום לשינוי חברתי. בדרך, כמו בפרשת קולין קפרניק ומחאתו בזמן ההמנון האמריקני, הצביעות האמריקנית אמנם נחשפת במלוא הדרה, אבל בשורה התחתונה - דיון מתנהל, חתיכת הישג עבור מי שבראייה הבסיסית אמורים בסך הכל לבדר לכמה שעות את האמריקני הממוצע על כוס בירה.
קשה להישאר אדיש, למשל, לתגובותיהן של דיוק וצפון קרוליינה, שהביעו תמיכה מוצהרת בהחלטה, למרות ההשלכות המשמעותיות עבורן - איבוד יתרון הביתיות בחלק מטורניר ה־NCAA. מייק ששבסקי, מאמן דיוק האגדי ונבחרת ארה"ב היוצא, אף כינה את החוק "מביך". גם סטף קרי, שהעביר את רוב ילדותו בשארלוט, השמיע ביקורת דומה.
לא מדובר, אגב, בתופעה חדשה בהיסטוריה של הספורט בארה"ב. ב־1990 החליט ה־NFL לקחת מידי אריזונה את הזכות לארח את הסופרבול שלוש שנים לאחר מכן, לאחר שהמדינה סירבה לאמץ את יום מרטין לותר קינג, שנחקק כחוק פדרלי בארה"ב באמצע שנות ה־80. המכה הכלכלית והתרבותית נחשבת לזרז שגרם לה בסופו של דבר להכיר בחג ב־1993.
אלה הם ימי בחירות בארה"ב - לא בדיוק התקופה האידיאלית לפשרות פוליטיות. כשהם יגיעו לסיומם בתחילת נובמבר יצטרכו בצפון קרוליינה להגיע להכרעות. אף אחד שם, רפובליקנים ודמוקרטים כאחד, לא שש לצפות בהיסטוריה של עשרות שנים יורדת לטמיון במחי לחיצה אחת על ידית הורדת המים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
