הכתבה הבאה עשויה לעצבן את בני הדור הצעיר, במיוחד אוהדי ריאל מדריד שבהם, כי היא תעסוק ברונאלדו האמיתי. אדם אמיץ היה מוסיף כאן רונאלדו היחיד, אבל בעידן הנוכחי זו עילה למתקפת סייבר על המחשב האישי, ואין לי עניין בכך.
שלא יהיה ספק, כבודו של כריסטיאנו במקומו מונח, אבל לא סתם דאגו הסובבים אותו לקרוא לו בשמו הפרטי. רונאלדו יש רק אחד. אפשר לקרוא לו שמן וזקן, כפי שעשה פעם סר אלכס פרגוסון, אבל ביום הולדתו ה־40, שיערך מחר, צריך לעשות כבוד ולנסות להסביר מדוע "IL FENOMENO" (הפנומן), הוא החלוץ הטוב ביותר ששיחק את המשחק. כן, עד כדי כך נחרץ.
לפני כחצי שנה, רומולו לוקאקו התמקם על כיסא במגרש האימונים של אברטון והתכונן לראיון העונתי הקבוע. הבלגי החביב ענה בסבלנות על כל השאלות, אך לקראת הסוף ניכר שאיבד עניין. התשובות התקצרו, העיניים חיפשו את השעון או את קצין העיתונות שיסמן שתם הזמן. "מי היה גיבור ילדותך?", נשאל, והראיון קם לתחייה. לוקאקו הזכיר תחילה את דידייה דרוגבה וניקולה אנלקה, אך הוסיף שמעל כולם היה זה רונאלדו הברזילאי. "הוא שינה את הכדורגל", אמר החלוץ בהתלהבות, "כולם הסתכלו עליו וניסו ללמוד ממנו איך עושה את הדברים המטורפים האלה. הוא היחיד שאני נותן לו ציון 10, אפילו 11. הגולים שלו היו כל כך מדהימים, שאתה מוצא את עצמך אומר וואו, זה לא אמיתי!".
כמה ימים אחר כך, חלוץ ווסט ברומיץ', סלומון רונדון, נשאל באותו נושא וענה גם הוא רונאלדו הברזילאי. חלוצה של נבחרת ונצואלה העמיד אותו באותה שורה עם מייקל ג'ורדן כהשראה הספורטיבית שלו. ולא רק הם, גם זלאטן איברהמוביץ' מעריץ. "הגדול מכולם, טוב כמו פלה", הכריז השבדי שבילדותו החזיק מעל מיטתו תמונות של הברזילאי. קארים בנזמה, קון אגווארו ואפילו לאו מסי סיפרו כי הושפעו ממספר 9 של ברזיל. אין הוכחה גדולה יותר לגדולתו של שחקן מאשר המורשת שהוא משאיר מאחוריו, ורונאלדו משפיע עד היום על דור שלם של חלוצים בכל רחבי העולם ובכל הגילאים. לוקאקו סיפר כי הוא עדיין צופה בביצועיו של הברזילאי ביוטיוב, ובכל פעם מחדש לא מאמין למראה עיניו.

רונאלדו ורגע הפציעה בריאל מדריד // צילום: אי.פי
אז למה גיבור ההמונים הזה לא מוזכר בדיון הרחוב כשחקן הטוב בתבל? בגלל שהפוטנציאל אף פעם לא מומש עד תום. מכיוון שפציעות קשות עצרו את מה שאמורה הייתה להיות הקריירה המופלאה מכולן. למרות שגם אחרי השיקום, רונאלדו הניף ב־2002 גביע עולמי עם 8 שערים באותו טורניר, הישג השיא של חלוץ מאז גראד מולר ב־1970, תמיד ישנה תחושה של החמצה. ורונאלדו לא הרבה להחמיץ.
הסיוט של כל מגן
ב־1999, כשקרע את רצועות הברך בפעם הראשונה במדי אינטר, רונאלדו היה רק בן 23, כשמאחוריו למעלה מ־200 גולים בקרוזיירו, ברצלונה, הנראזורי ונבחרת ברזיל. העונה היחידה שלו בקאמפ נואו הייתה כל כך מדהימה, עד שנכנסה לפולקלור של המועדון. 47 שערים ב־49 משחקים, כל אחד מהם יפה מקודמו. היום התרגלנו למספרים כאלה מכריסטיאנו, מסי ולואיס סוארס, אבל באותה תקופה הכמויות האלה היו דמיוניות לחלוטין. המלצה חמה למי שיש לו זמן פנוי: לחפש ביו טיוב את הביצועים של הברזילאי באותה עונה, עם דגש על הגול מול קומפוסטלה.
"רונאלדו היה מקבל את הכדור בקו האמצע והאצטדיון היה נדלק", נזכר מאמנו בבארסה בובי רובסון. השילוב בין מהירות, כוח הפריצה והשליטה בכדור הפכו את הברזילאי למוצר נדיר שטרם נראה כמותו. הוא עבר שחקנים כמו קיצוני, רק שעשה זאת במרכז המגרש ולא באגף. הוא רץ מהר יותר עם הכדור מאשר בלעדיו. בגמר גביע אופ"א 1998, מול לאציו, הוא חלף על פני השוער לוקה מרקג'יאני מבלי לגעת בכדור בכלל. חפשו ביוטיוב, תעשו לעצמכם טובה.
בעיני רבים, רונאלדו היה החלוץ הלהטוטן הראשון, שחקן פלייסטיישן עוד לפני שהומצאה הקונסולה. באותו גמר גביע אופ"א הוא ביצע על אלסנדרו נסטה את התרגיל שהפך לסימן ההיכר שלו, "EL ELASTICO", וזה היה מופלא. לכו ליוטיוב כבר. "המשחק הכי נוראי בחיי", הודה כעבור כמה שנים הבלם האיטלקי, "אבל רונאלדו היה בלתי ניתן לעצירה".

רונאלדו במדי ברצלונה. שיחק בה עונה אחת בקריירה, אבל איזו עונה... // צילום: אי.פי
העובדה שרונאלדו עצר, וחזר, הופכת את הסיפור שלו למופלא אפילו יותר. היא נותנת פרופורציות ואמת מידה למה שהיה יכול להיות. בגמר מונדיאל 1998 מול צרפת הוא היה על תקן נוכח נפקד ומאותה נקודה פחות או יותר הקריירה החלה לסבול מעליות וירידות, פציעות וניסיונות קאמבק. רונאלדו המשוקם היה פחות מהיר וחד, אך עדיין נותר קטלני ומבריק. בריאל מדריד כבש למעלה מ־100 שערים, זכה בשתי אליפויות וקיבל סטנדינג אוביישן באולד טראפורד אחרי שלושער לרשת של מנצ'סטר יונייטד. בהמשך שוב סבל מפציעות, החל לבלות יותר ולהתאמן פחות, עבר למילאן, חזר הביתה לקורינתיאנס וב־2011 הודיע על פרישה ממשחק.
ולמרות הכל, רונאלדו הברזילאי הוא החלוץ הגדול מכולם. הוא שינה את המשחק ונתן השראה לרבים מבלי שהספיק להיות מה שיכול היה להיות. הוא היה חומר הגלם המרגש והמבטיח ביותר ב־30 השנים האחרונות, רק הדמיון יכול לדעת לאן היה מגיע לולא הפציעות. ובכל זאת, כשהיה בשיאו, לא היה אחד שהתקרב אליו. עד היום מדובר בזוכה הצעיר ביותר בתואר שחקן השנה, רק בן 21, וכזה שזכה ברוב מוחלט של הקולות. יש לא מעט שחקנים עם ארון גביעים מפואר משלו, אבל אין אחד שהחזיק בסט היכולות של רונאלדו. הברזילאי. האמיתי. השמן. הראשון. לא משנה איך תקראו לו, תזכרו שכמוהו יש רק אחד. לא מאמינים? תסתכלו ביוטיוב כבר!!!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו