מתח במשרד הביטחון: מנהלת החלל במשרד הביטחון והתעשייה האווירית הוציאו הערב (שלישי) הודעה כי נוצר קשר עם לוויין התצפית אופק 11 ששוגר הערב לחלל ומערכותיו נמצאות בבדיקה.
צילום: אביחי חדד, אשדוד
"הלוויין נכנס למסלול סביב כדור הארץ, נוצר עמו קשר ומערכותיו נמצאות בבדיקה", כך נכתב בהודעה. עוד נכתב כי "מהנדסי מנהלת החלל שבמשרד הביטחון יחד עם מהנדסי התעשייה האווירית, ממשיכים בסדרת הבדיקות שתוכננו מראש".
שיגור הלוויין מגיע שבועיים לאחר שהלוויין עמוס 6 נהרס לחלוטין בהתפוצצות טיל השיגור פלקון 9 שנשא אותו.
השיגור של הלוויין, ששוויו היה 200 מיליון דולרים, היה תנאי למכירה של חברת חלל הישראלית - בעליו של הלוויין - לחברה סינית. מניית החברה התרסקה בעקבות האסון.
הלוויין, במשקל 5.5 טונות, היה השיגור הכבד ביותר שתוכנן אי פעם בטיל פאלקון 9 של SpaceX. פייסבוק הייתה אמורה להשתמש בשירותי הלוויין כדי להפיץ מהחלל אינטרנט חינם, במסגרת פרויקט internet.org.
עמוס 6 היה אמור להחליף בחלל את לוויין התקשורת המתיישן עמוס 2, המספק תקשורת בחלקים של אפריקה, המזרח התיכון, אירופה ובריטניה.
מדינת ישראל החלה את פעילותה בחלל בראשית שנות ה-80, ומאז שיגרה לוויינים אחדים, לשימושים צבאיים, אזרחיים ולמחקר. ניתן למנות את סדרת חמשת לווייני התקשורת "עמוס", עשרת לווייני "אופק" לצורכי מודיעין, זוג לווייני הצילום "ארוס", ולוויין המחקר "טקסאט 2".
תעשיית החלל של ישראל מתמקדת בלווייני צילום ברזולוציה גבוהה המוצבים במסלולים נמוכים (LEO) ובלווייני תקשורת המוצבים במסלול גיאוסטציונרי (GEO). לווייני הצילום של ישראל נחשבים למובילים בזירה העולמית במונחי עלות-תועלת עם ביצועים גבוהים ביחס למשקל נמוך.
יכולת השיגור של ישראל מוגבלת ללוויינים קלי משקל ולמסלולים נמוכים בלבד. הלוויינים הצבאיים, מסדרת "אופק", שוגרו מבסיס פלמחים בישראל, למעט הלוויין הצבאי טכסאר-פולאריס, ששוגר מהודו. השיגור הצבאי בוצע באמצעות משגר שביט, שפותח ויוצר בישראל על בסיס משגר טילים צבאי ישראלי מדגם יריחו 2.
הלוויינים האזרחיים הגדולים יותר שוגרו מבסיסי שיגור זרים - קוסמודרום בייקונור בקזחסטן, בסיס החלל האירופי קורו בגיאנה הצרפתית ושיגור עמוס 6 שנכשל והיה אמור להמריא מקייפ קנאברל בפלורידה.
