מצב בריאותה של הילארי קלינטון הפך פתאום לנושא המרכזי במערכת הבחירות האמריקנית. ההתמוטטות של המועמדת הדמוקרטית, במהלך הטקס לציון 15 שנה למתקפת התאומים שלשום בניו יורק, גרמה לכך שהנושא מעסיק עתה לא רק את חסידי תיאוריות הקונספירציה השמרנים, אלא את כלל האמריקנים, שתוהים מדוע להילארי יש בעיה של שקיפות גם בעניין בנאלי כמו דלקת ריאות - אם אכן בזה מדובר. בל נשכח, אנחנו עוסקים בהילארי...
הבעיה של הילארי היום כפולה: בריאות - ואמינות. לרוע מזלה, אוזלת היד של צוות הקמפיין שלה איחדה את סוגיית האמינות עם סוגיית הבריאות. האזרח האמריקני יכול היום לשאול את עצמו: האם מישהו שמשקר לגבי מצב בריאותו לא יכול לשקר לי גם על שאר הנושאים?
מישהו מקרב יועצי הקמפיין שלה היה אמור לאסור עליה להגיע לטקס בגראונד זירו אם היא אכן סובלת מדלקת ריאות ונוטלת אנטיביוטיקה. הילארי תחגוג באוקטובר 69. היא כבר לא ילדה. יכול להיות שהיא חשה שהיא נמצאת במגרשה הביתי - היא הלוא גם הסנאטורית לשעבר של המדינה וגם מתגוררת בניו יורק - אך התוצאה היתה קריסה לעיני המצלמות וביטול אירועים בקליפורניה. אובדן שיווי המשקל שלה תועד היטב בזיכרונם של מיליוני אמריקנים, שילכו להצביע בעוד פחות מחודשיים.
ולא כך רוצה לראות האזרח האמריקני את מי שאמור להיות המפקד העליון של הכוחות המזוינים של ארצו. ביום הכי עצוב של השנה, יום שבו אמריקה מתייחדת עם קורבנותיה, יום שבו אמריקה מפנימה שוב את רמת הפגיעות שלה (לטרור!), דווקא באותו יום, האדם שאמור לסמל יותר מכל את הכוח, את העוצמה, את הדמות שאמורה להגן על האומה, על המולדת, על המעצמה המובילה בעולם - צונחת מול המצלמות. זה לא משדר כוח. זה משדר חולשה.
מכאן שהאירוע הדרמטי שלשום בניו יורק הוא בהחלט רעידת אדמה לקמפיין של הילארי. זהו אירוע חמור מאוד עבורה, גם אם שום דבר במירוץ עדיין לא סגור.
טראמפ, אתמול // צילום: אי.פי.אי
אילו מדובר היה בבחירות רגילות ובזמנים נורמליים, התקרית שלשום וניהול המשבר הקטסטרופלי של הקמפיין של קלינטון - שמונה שעות לקח להם להגיב בזמן שהסרטון הופץ ברחבי העולם - כבר היו מכריעים את המירוץ לטובת המועמד הרפובליקני.
ומה עם טראמפ בכל הסיפור? התגובה שלו לרשת פוקס אומרת את הכל. הוא הירשה לעצמו להישמע רציני, אפילו נשיאותי. באופן ג'נטלמני הוא איחל ליריבתו בריאות וחזרה מהירה לקמפיין. הוא לא צריך לתקוף. התקשורת עושה זאת בשבילו היום. אותה תקשורת שעד שלשום תקפה אותו. אכן עולם מוזר.
פתאום הכדור עובר להילארי. הלחץ היום הוא עליה. היא זו שצריכה עתה להוכיח את עצמה בעימותים, לא עוד טראמפ. התקשורת תעקוב אחריה בשבע עיניים והיא תצטרך לשדר בריאות, חדות ונמרצות. הילארי תיאלץ להיות התקפית ומעתה כל שיעול שלה ייבחן על ידי 350 מיליון רופאים.
בסידרה "הבית הלבן" נשאל היועץ מה צריך לעשות בפרשה מסוימת. הוא עונה: "שחררו את הכל, כמה שיותר. הציפו אותם במידע, שמרוב מסמכים לא יידעו מה לעשות בהם". זה מה שהילארי היתה צריכה לעשות עם מצבה הבריאותי. ב־2008 הפיץ ג'ון מקיין, המועמד הרפובליקני בן ה־72, את הדו"חות הרפואיים שלו. 1,000 עמודים. אנשים העדיפו לקרוא את "מלחמה ושלום".
להילארי קלינטון יש היום יותר מדי בעיות: היא לא מצליחה ליצור את ההתלהבות הנחוצה בקרב הבוחרים כפי שעשה אובאמה ב־2008 והיא גם לא משדרת אמינות.
האמריקנים מוכנים לשאת הכל חוץ משקרים. במחשבה שנייה, גם על שקר הם מוכנים לסלוח, אבל בתנאי שקוראים לך קלינטון. אלא שלא הילארי, אלא ביל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו