"עומדות היו רגלינו"

עכשיו אפשר להבין טוב יותר את גודל ההחמצה. עכשיו גם אפשר להעריך פי כמה את עבודת הנמלים של הארכיאולוגים גבי ברקאי, צחי דבירה ואנשיהם, שמתנהלת כבר יותר מעשור בעמק צורים שבירושלים: אלמלא היו המוסלמים מנתצים את עתיקות הר הבית ומפזרים אותן כמוץ ברוח במזבלות אל־עזריה ובעמק קדרון, הרי אריחי הריצוף מחצרות בית המקדש השני, שהוצגו אתמול, היו מתגלים זה מכבר, שלמים יותר, יחד עם ממצאים נוספים שמאששים את קיומו של בית המקדש. על פי המוסלמים - אם צריך להזכיר - אותו מקדש מכונה כבר שנים "אל־מזעום", משמע: השקרי והמדומיין.

הממצא שהוצג אתמול נחקר שנים ארוכות. הוא מעניק ממשות מרגשת למילותיו של משורר תהילים בשיר המעלות (מזמור קכ"ב): "עומדות היו רגלינו". במקרה ספציפי זה אמנם לא "בשערייך ירושלים", אלא "גבוה" יותר. בפתח בית המקדש ממש. יוסף בן מתתיהו מתאר את המרצפות הללו בהתפעמות גדולה: "מי יוכל לתאר את מרצפת הבניינים האלה, אבנים מאבנים שונות ויקרות, אשר הובאו מכל הארצות למכביר", והוא מדייק עוד: "וכל הכיכר מתחת לרקיע היה רצוף אבני צבעונים, אבנים מאבנים שונות". גם הגמרא במסכת סוכה מתארת שורות של "אבני שישא, כוחלה ומרמרא", שמהן נבנו חלקים מהמקדש.

בפעם הראשונה יכולים עתה בני דורנו לראות ולגעת באריחי הריצוף הללו, שנמצאו בעפר שהמוסלמים השליכו למזבלות מחוץ להר הבית. הם ביקשו לסכל כל אפשרות לחפירה מסודרת או למעקב מדעי אחרי החפירות הבלתי חוקיות שלהם, ולהזים את קיומו של המקדש. מזימתם סוכלה. הגילוי מאתמול מצטרף אל שורה של ממצאים ארכיאולוגיים שהכנס ה־17 של מחקרי עיר דוד מחר יקדיש להם מושב מיוחד. המשותף לכולם הוא העדות הארכיאולוגית שתועדה לאורך השנים, מול המגמה הגוברת של הכחשת המקדש והזיקה היהודית לירושלים על ידי המוסלמים.

שחזור אריחי הריצוף הוא פרי עבודה כמעט בלשית של פרנקי שניידר, חברת צוות החוקרים של פרויקט הסינון ומומחית לחקר רצפות בעת העתיקה. שניידר גייסה את מומחיותה במתמטיקה וביהדות כדי לשחזר את הצורות הגיאומטריות של רצפות ה"אופוס סקטילה". היא משערת שהרצפות הללו היו מתנת הקיסר אוגוסטוס לרעו, המלך הורדוס, כאשר זה האחרון בנה מחדש את הר הבית במחצית המאה הראשונה לספירה. שניידר מציינת שאריחי הריצוף היו "טרף קל" לשודדים לאחר החורבן, ושלא פעם הם נבזזו כדי לשלבם במבנים אחרים.

הישגה שלה, יחד עם זה של ברקאי, דבירה והארכיאולוג אסף אברהם, יידון בוודאי במסגרות אקדמיות וארכיאולוגיות, וטוב שכך. מהתרשמות ראשונית הוא מבוסס כדבעי. הממצא מהר הבית אף הוצלב עם רצפות דומות שנתגלו בארמונות ובווילות מפוארות באיטליה, מבנים שאף הם מיוחסים לימיו של הורדוס, וכן עם רצפות דומות שנתגלו בארמונותיו של הורדוס במצדה, ביריחו ובהרודיון. ההתרגשות הפעם היא בהחלט במקומה.

•   •   •

לגעת ברצפה של בית המקדש השני

לראשונה, הצליחו החוקרים להרכיב חלקים מקוריים מרצפת המסדרונות שהקיפו את המתחם • האריחים נוצרו מאבנים, שחלקן היו מתנת הקיסר אוגוסטוס למלך הורדוס

 

גבריאל ברקאי (במרכז), צחי דבירה ופרנקי שניידר  //  צילום: דודי ועקנין

לראשונה במחקר הארכיאולוגי הצליחו חוקרים לשחזר בסבירות גבוהה מרכיבים אדריכליים מסוימים ששימשו במפעל הבנייה של בית המקדש השני וחצרותיו, מזמן שלטונו של המלך הורדוס (4-37 לפנה"ס). השחזור הוא של רצפות מעוטרות בצבעים שונים ובדגמים גיאומטריים, ששימשו כנראה במסדרונות מקורים שהקיפו את מתחם המקדש, ואולי גם במבנים חשובים אחרים וברחבות הגדולות שבהן נאספו עולי הרגל. 

תחילתו של השחזור במפעל סינון העפר מהר הבית, שנערך בגן הלאומי עמק צורים על ידי חוקרים מאוניברסיטת בר־אילן במימון עמותת עיר דוד והקרן לקידום הארכיאולוגיה בישראל. בסינון התגלו כ־600 אריחי ריצוף צבעוניים מאבן. כ־100 מהם תוארכו בוודאות לימי הבית השני, בהתבסס על מידותיהם ועל מקבילות מארמונותיו של הורדוס במצדה, בהרודיון, ביריחו ובאתרים נוספים. כמו כן, מתבסס התארוך על רצפות דומות שהתגלו בארמונות ובווילות מפוארות באיטליה, מבנים המיוחסים אף הם לימיו של הורדוס.

אריחי ריצוף אלה נוצרו מסוגי שיש ואבנים צבעוניות, שרובן יובאו מרומא, מאסיה הקטנה (היום שטח טורקיה), מתוניסיה וממצרים. הם נוסרו ונחתכו בצורות גיאומטריות שונות. לאחרונה הצליחה פרנקי שניידר, חברת צוות החוקרים של פרויקט הסינון ומומחית לחקר רצפות מעוטרות בעת העתיקה, לשחזר כמה מהדגמים המפוארים שעיטרו את חצרות הר הבית ואת אגפיו. "הצלחנו לשחזר שבעה דגמים פוטנציאליים של הרצפות המפוארות שעיטרו את מבני הר הבית", אמרה, "הדגמים ששוחזרו עד כה כוללים שילובים של ריבועים, משולשים, דגמים דמויי כוכב ודגם דמוי שבשבת, העשויים מאריחים מנוסרים ומוחלקים היטב, שהותאמו זה לזה בדייקנות רבה מבלי שניתן היה להחדיר ביניהם אפילו להב של סכין חדה". 

עבודות הסינון בעמק צורים  //  צילום: דודי ועקנין

צחי דבירה, יזם ומנהל שותף של פרויקט סינון העפר מהר הבית, הסביר שכל המחקרים הקודמים לא עסקו עד עתה בסוגי הרצפות שהיו בהר הבית ובמקדש. ד"ר גבריאל ברקאי, יזם ומנהל הפרויקט: "אנחנו אמנם לא זכינו לראות את בית המקדש בתפארתו, אבל כעת עם חשיפת הרצפות המיוחדות הללו, אנחנו מצליחים לקבל, ולו מושג קטן, על מאפיין אחד מן הפאר של בית המקדש השני". 

הרצפות המקוריות יוצגו ביום חמישי בגן הלאומי עיר דוד, בכנס הארכיאולוגיה השנתי של מכון מגלים. 

יורי ילוןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו