קצת אחרי חגיגות יום הולדת 70, ושנה אחרי שיצא אלבומו האחרון, "המקרה והטעות", שלום חנוך מוציא אלבום חדש - "זום".
שיר הנושא, שהאלבום על שמו, הוא גם שיר הפתיחה, והוא נפתח עם האקורדיון של משה לוי. אחריו נכנס הרוק הבלוזי נוסח שיקגו, שכל כך אופייני לחנוך. משהו באקספוזיציה הזו מכין את השטח לקראת הקול המחוספס והנהדר שלו, ומרגיש כמו הקדמה לסיפור אהוב ומוכר. השיר עצמו הוא סיפור אורבני אפל ומסתורי, שיכול להתרחש בכל עיר מערבית גדולה, אבל כנראה מחובר בטבור לישראל, בדיוק כמו חנוך.
ברוב הזמן החיבור הזה נשמע נהדר, גם אם הוא מגיע מתוך כאב גדול. כשהוא שר "המדינה הזאת צריכה אמא", ברור לחלוטין שהוא חרד ממצבה הפוליטי והחברתי של הארץ שבה הוא חי, אבל במקום לוותר ולהתייאש הוא מאחל לה חמלה ואמפתיה נשית. ב"אל חסר רחמים" הוא נועץ חצים מרירים במושא התפילות, אבל לא מתריס מולו בהפגנתיות. חנוך לא מסתיר את השיוך הפוליטי שלו ואת החרדה שלו מחלק מהתהליכים שעוברים על החברה הישראלית, וכשהוא בתוך האלמנט שלו זה עובד נהדר.
התערובת השלום חנוכית של רוקנרול, בלוז וג'אז קליל היא הבסיס שעליו נשענים רוב שירי האלבום. היא לובשת גון רומנטי ב"את עוד לא אמרת לי", מתכסה באבק דרכים ב"המזוודה" או באפלולית תיאטרלית ב"אתה אשם בכל". אבל התערובת הזו, שמתחדדת ונעשית מדויקת עם השנים, תמיד שנייה להגשה שלו. גם באלבום הזה, שבחלקו נשמע חנוך נחרץ ומדויק פחות, גון הקול והטון שלו מצליחים לסחוב את השירים. כל זמן שהוא בתוך האלמנט שלו, זה עובד נהדר.
אבל יש משהו שמוציא את חנוך מהאלמנט שלו. ושם זה כבר לא עובד נהדר. ליתר דיוק, זה לא עובד בכלל. זה לא הקיטוב החברתי, לא שלטון הדת ולא שינוי מוקדי הכוח בישראל. הצורך להתחדש, להמציא את עצמו שוב, לנסות להתחבר לטרנדים, ללכת למקומות חדשים, הוא זה שמוציא אותו מהאלמנט. ב"עיר החטאים", שבו מתארחות איילה אינגדשט ומזי כהן, מופיעה לה אלקטרוניקה שמשבשת לחלוטין את התמונה. המרחק בין ההגשה האנלוגית של חנוך לבין הסאונד הדיגיטלי מייצר דיסוננס לא נוח, במקום ליצור נוף סאונד רענן עבור חנוך להלך בו.
זה נעשה חריף יותר ב"איך זה את", הדואט עם שרית חדד ששוחרר כסינגל, שבו נשמע חנוך מסורבל, חסר חן טבעי ומתאמץ להתחבר. חנוך, הרוקר העצי, לא מגלה בעצמו צד חדש דרך הדואט הזה ולרגעים מרגיש כאילו כל העניין נכפה עליו בניגוד לרצונו. מעניין מה לחנוך של "מחכים למשיח" היה להגיד עליו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו