יש חיים אחרי האולימפיאדה

תחרות ה"וולטקלאסה" בציריך היא הרבה פעמים משיאי העונה, אבל כמובן לא ברגיעה הפוסט־אולימפית. אבל היא כן סיפקה לנו ביום חמישי האחרון מבט אל הסיבות והגורמים לכך שספורטאים מסוימים הופכים לאלופים אולימפיים, ואחרים נשארים מאחור - הם לא רוצים להפסיד בשום מקום ואז הם מתרגלים לזה. 

זה בלט במיוחד בריצת ה־200 מטר לנשים. אם דפני סחייפרס ההולנדית לא הצליחה לסגור בריו את הפער מאיליין תומפסון, הפעם היא הובילה עליה לפני שקאמבק של הג'מייקנית הסתיים בניצחון במאית השנייה - 21.85 שניות שהן שיא של הדיימונד ליג. 

וכששתיהן בנות 24, זו נראית כמו יריבות גדולה שתלך ותתפתח בשנים הקרובות. רנו לאבילני ניצח במשותף עם קנדריק פרקינס בקפיצה במוט ב־5.90 מטר. הם הקדימו את האלוף מריו טיאגו בראז, אבל בסך הכל התוצאות הפוסט־אולימפיות ממחישות שהפסדו של לאבילני בריו לא היה מקרי. 

הוא הפסיד לפרקינס גם כמה ימים קודם לכן בלוזאן. האם פה תהיה יריבות עולמית גדולה? צריך לזכור שפרקינס יצטרך למלא בקרוב את התחייבויות השירות שלו לצבא האמריקני כקצין במערך התובלה. 

כששוחחתי איתו בריו הוא אמר שהוא מיועד לשרת בקרוב בעיראק או באפגניסטן. 

בלונדון החלה המכירה המוקדמת של כרטיסים לאליפות העולם של השנה הבאה, עם מיליון הזמנות כרטיסים בתוך כמה שעות. כולל 200 אלף בקשות למה שצפויה להיות ריצת ה־100 מטר האחרונה של יוסיין בולט. 

גם לשחייה יש עונה פוסט־אולימפית, שרק ממחישה את עליבות הענף בין אירועי השיא. הרבה שחיינים מדברים על כך במשחקים האולימפיים, אבל בתוך הזוהר האולימפי זה לא כל כך ברור. עד שמגיעים לעונה הלא־אולימפית. 

סבבי הגרנד פרי רק ממחישים את היתרון האמריקני. לא היה שחיין אמריקני אחד מהנבחרת האימפריאלית של ריו בברלין בשבוע שעבר. הם בבית עם הבונוסים האולימפיים מהמפרסמים - לפחות אלו שלא מאבדים את חוזי הפרסום שלהם בגלל טיפשות - בעוד שאר העולם מקושש פרנסה. 

זה כמעט מביש לצפות בקטינקה הוסו, השחיינית ההונגרית עם שלוש מדליות הזהב שלה מריו שוחה 100 מטר מעורב בבריכות קצרות בקיץ עבור כמה מאות דולרים. 

העצב שוב דופק בחלון

אוהדי ספורט ממהרים לא פעם לפטור מחאות פוליטיות או חברתיות של ספורטאים במשפטים כמו: "מה כל המולטי־מיליונרים הללו מתלוננים על החיים הקשים שלהם?" אבל עבור הרבה ספורטאים שחורים שהתעשרו המרחק הוא קצר. ואז הם נמצאים לא פעם בדילמה. אם הם ממשכנים ומפרנסים הרבה בני משפחה וחברים - האוהד ברחוב לועג להם. אם הם לא עוזרים לסביבתם, הם נתפסים כחסרי אכפתיות. כמובן הם יכולים להשתמש בכספם כחלק מתהליך של דאגה לאנשים בסביבתם לפרנסה בכבוד. אבל זה לא הכי פשוט כשבינתיים צריך לעבוד על הג'אמפ שוט. 

ווייד. חייו של מגה סטאר אפרו-אמריקני אינם פשוטים // צילום: אי.פי

דוויין ווייד דיבר בשבוע שעבר נגד אלימות ונשק במרכז קהילתי בשיקגו. למחרת הגיעה הבעיה לפתחו באופן הכואב ביותר, כשקרובת משפחה, אם לארבעה, נרצחה בשיקגו. היא היתה מעט צעירה ממנו - בת 32. היא לא חיה בעוני והיתה בדרכה לרשום את ילדיה לבית ספר למצוינות. הנה לכם המחשה סטטיסטית מצמררת. 90 אנשים נרצחו בשיקגו באוגוסט. לשם השוואה, מספר ההרוגים הישראלים באינתיפאדת היחידים של השנתיים האחרונות הוא 39. שני המואשמים ברצח הם אחים ששוחררו לאחרונה לתקופת מבחן מהכלא על עבירות נשק. הם התכוונו לרצוח מישהו אחר במסגרת מלחמת כנופיות מזדמנת, וירו בה בטעות. בין אי האמון במשטרה לבין הכנופיות בשכונות, גם מערכת המשפט תורמת את חלקה לטרגדיה. לפני הרצח ווייד דיבר על כך שהמעבר לשיקגו היה בין היתר כדי לנסות לעזור לעיר להתאושש מהקיץ האיום.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו