ג'ין וויילדר, שהלך לעולמו ביום שני האחרון בגיל 83 בעקבות סיבוכים במחלת האלצהיימר שממנה סבל, היה גאון קומי, לא פחות.
הופעותיו הקולנועיות הזכורות ביותר התמידו לנוע בין מופנמות רגישה לבין היסטריה ובין מלנכוליה לזעם מוטרף, ואף שנעדר מהמסך הגדול מאז 1991, שיתופי הפעולה המופלאים שלו עם התסריטאי־במאי מל ברוקס, הסרטים שעשה עם הקומיקאי השחור ריצ'רד פריור ותפקידו בסרט הילדים האהוב "ווילי וונקה ומפעל השוקולד", סידרו לו עוד קודם לכן מקום של כבוד בהיכל התהילה של הנצח.
וויילדר, שנולד במילווקי ב־1933 למשפחה של מהגרים יהודים מרוסיה, החל לגלות עניין במשחק מגיל צעיר. לאחר שנים ארוכות שבהן נדד בין קבוצות תיאטרון וצבר ניסיון בהפקות שוליים בברודוויי, ב־1963 הוא פגש לראשונה את מל ברוקס, שהציע לו לככב ב־"Springtime for Hitler", קומדיה מוסיקלית פרי עטו.
הסרט, שיצא למסכים חמש שנים אחר כך תחת השם "המפיקים", אמנם כשל בקופות וזכה לביקורות לא מחמיאות, אך וויילדר, שגילם רואה חשבון ביישן בשם ליאופולד בלום, זכה במועמדות לאוסקר. כיום הסרט נחשב בצדק גמור לאחת הקומדיות המצחיקות ביותר בהיסטוריה (גרסת המחזמר שלה, שהועלתה בברודוויי לראשונה ב־2001, רצה על הבמות במשך שנים וגרפה מספר שיא של 12 פרסי טוני).
למרבה האירוניה, גם סרטיו הבאים של וויילדר - ובהם קומדיית הסקס הפרועה "התחילו את המהפכה בלעדיי" (1970) ו"ווילי וונקה ומפעל השוקולד" (1971), שהתבסס על ספר הילדים האפל של רואלד דאל - לא נהנו מהצלחה בזמן אמת, והלהיט הגדול הראשון שלו הגיע רק ב־1974, כאשר נקרא ברגע האחרון להחליף את אחד השחקנים הראשיים ב"אוכפים לוהטים", מערבון פרודי מבריק ופורץ דרך שאותו ביים מל ברוקס. מייד לאחר מכן כיכב וויילדר בסרט נוסף של ברוקס - פרודיית האימה הגאונית "פרנקנשטיין הצעיר" - וגם השתתף בכתיבת התסריט (מה שהביא לו את המועמדות השנייה שלו לאוסקר).
ב־1976 פצח וויילדר בשיתוף הפעולה המשמעותי השני של הקריירה שלו כאשר חבר לריצ'רד פריור כדי לככב ב"קו הכסף", קומדיית מתח שהתרחשה על רכבת ושריסקה את הקופות. בשנים שלאחר מכן השניים עשו שלושה סרטים נוספים: "שיגעון על תנאי" (1980), שהתרחש מאחורי הסורגים (ושהיה להיט ענק גם הוא); "לא ראיתי, לא שמעתי" (1989), מהתלת פשע שבה וויילדר גילם גבר חירש ופריור גילם גבר עיוור; ו"המיליונר הזה הוא עני" (1991), המוצלח פחות.
נוסף על כך, וויילדר גם שיתף פעולה כמה פעמים עם הקומיקאית האגדית גילדה רטנר, שהיתה אשתו השלישית, ועם סרטיהם המשותפים אפשר למנות את "הנקי פנקי" (1982) ואת "האישה באדום" (1984), שאותו וויילדר גם כתב וביים.
ב־1986, במהלך צילומי הסרט "ירח דבש מכושף", אובחנה רטנר כחולת סרטן, ולאחר שנפטרה ב־1989, וויילדר החל להקדיש יותר ויותר מזמנו לפעילויות צדקה ומיעט להופיע בסרטים. ב־1994 נישא ברביעית, ב־2003 זכה בפרס האמי הודות להופעת אורח בסיטקום "וויל וגרייס", ב־2005 פירסם ספר אוטוביוגרפי חושפני בשם "Kiss Me Like a Stranger", ומעט אחר כך הוציא לאור שני רומנים נוספים.
לפני כשלוש שנים אובחן וויילדר כחולה אלצהיימר, אך שמר את דבר מחלתו בסוד. "הוא פשוט לא יכול היה לשאת את הרעיון שיהיה אפילו חיוך אחד פחות בעולם", הסביר אחיינו של וויילדר, ג'ורדן ווקר־פרלמן, בהודעה שמסר לתקשורת ביום שני האחרון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו