חברת לוקהיד מרטין, התעשייה הביטחונית הגדולה בעולם, הוציאה בשנה שעברה, 2015, סכום דמיוני של 839 מיליון דולר לצרכי מחקר ופיתוח. בשנת 2016, אומרים בחברה, הסכום הזה עוד צפוי לעלות. הנקודה המעניינת היא, שלא כל הסכום הזה מושקע במערכות צבאיות: נתח לא מבוטל ממנו מופנה לבחינת אנרגיות ירוקות, חקר החלל, חינוך טכנולוגי ועוד.
באחרונה ביקר בישראל מנהל הטכנולוגיה הראשי (CTO) של החברה, ד"ר דנה ג'קסון. העניין המידי שמעוררת החברה בישראל בימים אלה, הוא כמובן היותה היצרנית של מטוס החמקן F-35, הרכש החדש של חיל האוויר המכונה בישראל "אדיר." אולם, החלטנו לנצל את ההזדמנות כדי לשאול את מר ג'קסון גם שאלות החורגות מהמובן מאליו, והתשובות, מתברר, מעניינות לא פחות.
ג'קסון, שמגדיר את תפקידו "אולי התפקיד הטוב ביותר בכל תאגיד 'לוקהיד מרטין' לאדם טכני," אחראי על אסטרטגיית הטכנולוגיה של החברה, כולל השקעה בטכנולוגיות עתידיות. "אנחנו מסתכלים עשר-עשרים שנה קדימה, ושואלים את עצמנו מה יהיו הדברים שיעשו את ההבדל עבור לוקהיד מרטין. במסגרת זו נכללת, כמובן סוגיית הביטחון גלובלי, שהוא נתח גדול מהעסקים, אבל אנחנו מתעניינים גם בהתקדמות מדעית, בחלל ועוד."
ג'קסון הגיע לתפקיד מתחום החלל. "אני אישית עבדתי בתחום לווייני תקשורת, התרעה מפני טילים ולווייני תצפית. כמו כן, הייתה לי ההזדמנות במשך מספר שנים להוביל את התוכניות לבניית מערכות ניווט מבוססות GPS, שלוקהיד מרטין הייתה החלוצה בתחום. היום GPS הוא משהו מובן מאליו. זה נמצא בטלפון שלך, אבל המימדים עצומים: רק בשנה האחרונה יוצרו בכל רחבי העולם למעלה ממיליארד מכשירים עם GPS. בשנה אחת! זה שינה לחלוטין את החיים של כולם. אם רק תסתכל על ההשפעה הכלכלית של ה-GPS, העסקים הללו מניבים למעלה משמונים מיליארד דולר בשנה בכל העולם."
לא הכול הולך ללוקהיד מרטין, אכן כך?
"לא. זה היה נפלא אם הכול היה הולך ללוקהיד מרטין, אבל זה לא קורה. עם זאת, כל בשוק העצום הזה מתבסס על כך שיש GPS, שלוקהיד מרטין פיתחה."
תוכל לתת דוגמה לאסטרטגיה טכנולוגית? באילו תחומים מדובר?
"השאלה העסקית היא, כמובן, איפה כדאי להשקיע, אנחנו בוחנים הכול: החל מעיבוד אותות ממוחשבים ועד מדעי המידע הקוונטיים, מחשוב קוונטי, חישה קוונטית, תקשורת קוונטית. אנחנו מאוד מתעניינים בדברים כמו מערכות אוטונומיות, בעתיד של הרובוטיקה עבור העסקים שלנו, ולא רק ברובוטיקה אלא גם בממשק המתקדם בין אדם למכונה. דוגמה מצוינת לכך היא ה-F-35, אם תסתכל על הקסדה המתקדמת שהטכנולוגיות בה יוצרו כאן, בישראל, יחד עם אלביט, הרי שהיא מייצגת שיא טכנולוגי: כל המידע נאגר מחיישני המטוס ישירות אל הקסדה של הטייס. זה ללא תקדים."
הגנת סייבר?
"הגנת סייבר היא תחום שיש בו עניין רב עבור לוקהיד מרטין. תסתכל על הקשר ההולך וגדל בין כל מה שאנחנו עושים, לבין הכמות העצומה של הנתונים המצטברים. היכולת לבצע ניתוח בזמן אמת על המידע אך גם לוודא שהמידע והחישובים מאובטחים, חשובה מאוד."
האם אתה מתמקד רק במערכות צבאיות ובטכנולוגיות צבאיות או גם בטכנולוגיות אזרחיות?
"אנחנו עוסקים בעיקר בצבא וביטחון, זה חלק חשוב מאוד מהעסקים שלנו, אבל אנחנו עושים הרבה יותר מזה. בנושא מדעי החלל, אתן שתי דוגמאות. אני חושב שהדוגמה החשובה ביותר היא 'אוריון,' הדור החדש של חקר החלל העמוק על ידי שיגור משלחות מאוישות. בדצמבר 2014 היה השיגור הראשון שלנו של החללית 'הורייזן,' שהיה מוצלח מאוד וכעת אנחנו מכינים את הקרקע למשימה הבאה, ב-2018. והמשימה הזו תכין את הקרקע לשיגור המאויש הראשון ב-2020 או ב-2021. לכן אנחנו מאוד נרגשים בנוגע לכך וכמובן שהדבר ישלב סדרה שלמה של יכולות שבסופו של דבר יאפשרו לשגר בני אדם למאדים."
זאת משימה שהיא שלב בדרך להנחתת אדם על מאדים?
"בהחלט. זה לא השלב היחיד אבל השיגור מתבסס למעשה על קפסולת חלל, רכב חלל, שיאפשר את המשימה למאדים. לוקהיד מרטין הייתה שותפה בכל משימת שיגור של ארצות הברית למאדים מאז החלה תכנית החלל. נאס"א עדיין עובדים על מפת הדרכים שלהם בנוגע למשימות לירח, משימות לחקר אסטרואידים וכד', רכב החלל 'אוריון' יפתח, לפיכך, דור שלם של טכנולוגיית שיגור בני אדם אל עומק החלל.
מאדים // צילום: מתוך הפייסבוק של "לוקהיד מרטין"
"גם בתחום השיגורים הלא מאוישים, אנחנו עושים רבות. רכב החלל 'ג'ונו', שהחל להקיף את צדק, נבנה על ידי צוות של לוקהיד מרטין בדנבר; ואני כבר מתרגש לקראת שיגור ב-8 בספטמבר של חללית בשם 'סורגי אוזיריס'. החללית תשוגר מקייפ קנברל בפלורידה, אל אסטרואיד בשם 'בנו'. לחללית יש מקל פוגו; זה מקפץ. החללית תגיע, תיקח דגימה מפני השטח של האסטרואיד ואז תשוב לכדור הארץ עם הדגימה. אנחנו גם עושים הרבה בנושאים הקשורים למזג האוויר בחלל ופיזיקה של החלל. פותרים בעיות פיזיקליות, כיצד נספגות קרני השמש שלנו, למשל, והבנה כיצד השמש והאטמוספירה שלה משתנים עם הזמן."
מתי עתידה השמש להתפוצץ? אני רוצה להיות מוכן.
"מעבר לבדיחה, אתה מעלה נושא חשוב מאוד. מחזוריות מזג האוויר בשמש חשובה מאוד לכדור הארץ. סופות שמש גדולות עלולות להשפיע על רשתות החשמל והתקשורת וגם על לוויינים שמקיפים את כדור הארץ. לכן כל כך חשובות המערכות שממפות את מזג האוויר בחלל, שבהן גם לוקהיד מרטין מעורבת, כדי להבין לא רק מה קורה על השמש אלא מה יקרה גם כאן בכדור הארץ."
מה עם תחום האנרגיה?
"אנחנו עוסקים בזה במגוון תחומים, החל ממערכות בקרה לתחנות כוח גרעיניות, ועד פיתוח טכנולוגיות מאוד מעניינות של אנרגיה מתחדשת, כמו לדוגמה, מאגרי אנרגיה שמאוד חשובים לרשתות החשמל. אם אתה חושב על אנרגיה מתחדשת, תהיה לך, למשל, אנרגיה סולרית רק כאשר השמש זורחת. תהיה לך אנרגיית רוח רק כאשר הרוח נושבת. מה אתה עושה כדי לאגור את האנרגיה הזו ולהשתמש בה לאורך כל היום, גם כאשר מקורות האנרגיה אינם זמינים? לכן לוקהיד מרטין משקיעים הרבה בטכנולוגיות לאגירת אנרגיה בהיקף ענק שתווסת אותה ותספק אותה במשך כל שעות היממה."
אנרגיית היתוך (fusion), הייתם מעורבים גם בזה? זה נראה מאוד מעניין מפני שמדובר בסוג אנרגיה שאינך צריך להשקיע בו דבר ועדיין לקבל המון הספק.
"אני חושב שזה אחד החלומות של האנושות: שיהיה מקור אינסופי וזול של אנרגיה, אם תרצה, אבל אני חושב שאנחנו עדיין רחוקים ממימוש של דבר כזה. כמובן שזה מעניין אותנו ואם הוא יצליח, זה עשוי לעשות מהפכה באספקת החשמל. אתן עוד שתי דוגמאות בנושא האנרגיה; אלה נושאים יחסית חדשים. הראשון - המרת האנרגיה התרמית של האוקיינוס, באמצעות אנרגיית הפרש הטמפרטורות בין פני השטח של האוקיינוס למים הקרים שמתחתיהם.
"ביצענו הדגמה בהוואי, שם הראינו שניתן לייצר במבנה סגור אנרגיה בת קיימא ואנחנו פועלים כדי שנוכל לתת הערכה על רמת היעילות בתוך מספר שנים. זהו תחום מחקר מרתק ופעיל בתוך לוקהיד מרטין, מפני שזו אנרגיה מאוד נקייה, שבסך הכול שואבת מים קרים מהמעמקים, תוך ניצול הפרש הטמפרטורה עם המים החמים, מופעלת טורבינה שמייצרת חשמל. זה פועל מעצמו ואינך חייב להוסיף דבר, כך שזו אנרגיה מאוד נקייה.
"דוגמה נוספת שאנחנו עובדים עליה בסקוטלנד היא של טורבינות גאות. הטורבינות מופעלות באמצעות הגאות והשפל של גלי הים והן די גדולות, ממש כמו טחנות רוח, רק מתחת למים. שוב, ניתן יהיה לייצר הרבה מהחשמל שאותו חלק בסקוטלנד יזדקק לו.
"נושא נוסף שאנחנו מעורבים בו הוא המרה של אשפה לאנרגיה. מדובר בכל סוג של דשן אורגני למשל, או פסולת עץ, ביומסה, וזו אנרגיה מאוד נקייה. לא מדובר בכבשנים כפי שהיה בעבר, מדובר במערכת מאוד נקייה, שהופכת את כל הזבל לדלק גזי סינתטי ונקי מאוד, שניתן לשרוף אותו כדי להפיק ממנו חשמל. יש כאן שני אפקטים. אחת, נפטרים מהאשפה, והשנייה, ניתן לייצר אנרגיה נקייה בכל מקום בעולם בקצב כמעט קבוע. אנחנו פותחים את מפעל הפיילוט הראשון בניו יורק, בסתיו הקרוב."
האם אתה רואה בעתיד הנראה לעין מצב שבו לא נהיה תלויים עוד בדלק מאובנים?
"אני מניח שארגונים אחרים, כמו הפורום הכלכלי העולמי עוסקים בזה, אבל ברור שהרבה גורמים משפיעים על מחיר דלק המאובנים, שהוא יחסית נמוך עכשיו. אבל מחירי השימוש באנרגיה המתחדשת רק יורדים משנה לשנה. בכל התחזיות שאתה רואה, תחזיות גלובליות, נאמר שהשימוש בדלק מאובנים יגיע לשיא ואז יחל לרדת שוב. בטווח הארוך זה יקרה בוודאות."
בוא נחזור לצבא. ברור ששדה הקרב הנוכחי, ובוודאי שדה הקרב העתידי, לא מזכירים כלל את שדות הקרב של לפני כמה עשורים. אין יותר קרבות טנקים רחבי היקף ואין באמת קרבות אוויר. יש לוחמה א-סימטרית. מנקודת המבט שלך, איזה סוג של טכנולוגיה תשלוט בשדה הקרב העתידי? האם היא תהיה בלתי מאוישת, עם רובוטים שיילחמו זה בזה, האם אלה יהיו מזל"טים? ככל הנראה תצטרך לגבות את שדה הקרב עם הטכנולוגיה המתאימה. מה מתוכנן לשמש את שדה הקרב הזה?
"נכון מאוד, אך עדיין יש עימותים בין צבאות והיכולות של היריבים בכל רחבי העולם רק הולכות ומשתפרות. יש שיפור ביכולת ההגנה האווירית, לדוגמה, ולכן חשוב להמשיך ולשדרג את ציי האוויר. ה-F-35 הוא דוגמה מצוינת לכך, בשל היכולות שהוא מצויד בהן והיכולת להתמודד עם אותן מערכות הגנה מתקדמות. אבל אתה מתמודד גם, כפי שציינת, בלוחמה א-סימטרית או היברידית. יש איומי טרור וארגוני טרור כמו דאע"ש, לדוגמה. זה מדגיש את הצורך שהמערכות שלך יהיו קלות תנועה, עמידות במצבי לחץ ושיותאמו למגוון רחב של איומים.
"ציינת את המערכות האוטונומיות. אנחנו חושבים שהמערכות הללו לא יחליפו לחלוטין הרבה מהמערכות שיש לנו היום, אבל אתה הולך לראות תלות גוברת והולכת, שמבוססת על ה-3D – Dull, Dirty, Dangerous (משעמם, מלוכלך ומסוכן). התפיסה שלנו היא, שהרובוטים יחליפו מערכות אנושיות בשימות מהסוג הזה: משימות משעממות, או מלוכלכות או מסוכנות – או כל שילוב ביניהן. זה יקרה, למשל, במקומות שבהם לא תרצה לסכן בני אדם. אבל בסופו של דבר, אנחנו נראה יותר מערכות אוטונומיות, שמהוות חלק אינטגרלי בעבודת צוות, יחד עם מערכות אנושיות."
איך אפשר להתגבר על כל שפע המידע שמגיע אל מקבלי ההחלטות בשדה הקרב?
"זה אכן משפיע על הלוחמה המודרנית, העובדה שהמלחמה עתירה בנתונים וברישות. אתה לוקח מידע ממערך מבוזר של חיישנים ומשלב את כל המידע לתוך תמונה מבצעית אחת, וזה מאפשר לבני האדם בחמ"ל לקבל החלטות מהירות ולהגיב בהתאם. קח לדוגמה את קסדת ה-F-35, שציינתי קודם לכן. למעשה, התמונה הזו נבנית ומוקרנת בפני הטייס, אך גם נותנת לו אפשרויות, באילו כלי נשק תוכל להשתמש כנגד אילו איומים, כלומר בני האדם יכולים לעשות יותר, הרבה יותר מנווטן Navigator)) למשל, מאשר ממערכת שלמה של כלי נשק שהייתה מוצבת בכלי טיס בעבר, הלוחמה תהיה יותר משולבת, יהיו יותר מקורות מידע שתצטרך להצליב, תזדקק לניתוח מתקדם שיעשה סדר בכל האוקיינוס הזה של המידע שיאפשר לך לקבל החלטות מבצעיות טובות יותר. צריך לחשוב על זה לא רק במונחים מסורתיים של אוויר, ים ויבשה אלא גם חלל וסייבר. אינטגרציה חלקה בכל התחומים הללו תהיה חשובה למגוון רחב של פעילויות שבהן תזדקק למידע שוטף וליכולת לפעול בצורה החלטית."
תמונת שדה הקרב העתידי הזו גם חושפת אותך להתקפות סייבר, מפני שהתלות במחשבים כל כך גדולה. כיצד אתה מתמודד עם זה?
"הגנה מפני מתקפות סייבר, על כל היבטיה, היא דבר שזוכה לעניין רב אצל לוקהיד מרטין, ודבר שזוכה להקצאת משאבים אצלנו. ציינת שהטכנולוגיה הזו היא חרב פיפיות ואתה כמובן צודק. יש הרבה הגנות בהרבה שכבות כדי להבטיח את מה שאנו מכנים הבטחת המידע בפלטפורמת ההגנה מפני מתקפות סייבר. אבל למעשה מה שחשוב הוא שנישאר צעד אחד אמו כמה צעדים קדימה אל מול האויב. לכן, לוקהיד מרטין שמה דגש רב על מחקר ועל טכנולוגיה כדי להבטיח לא רק הגנה ממתקפות סייבר ברשת אלא בכל הפלטפורמות, בין אם אלה מטוסים, מל"טים, ספינות וכיוצא באלה. ראשית אנחנו מוודאים שאנחנו מגנים על המערכות שלנו. יש המון מרכזי מידע, גם מידע קנייני וגם מרכזי מידע עבור הלקוחות שלנו, מסחריים וממשלתיים. אז אנחנו משתמשים הרבה באותן טכניקות, שאנחנו מכנים 'שרשרת החיסול של הסייבר,' שפיתחה לוקהיד מרטין כדי להגן לעומק מפני איומי סייבר, אך איני יכול לפרט בנושא מעבר לכך."
אתה מתעסק בטכנולוגיה העתידית, וכנראה גם מעורב במחקר ופיתוח. האם תוכל לפרט מעט במה אתם משקיעים היום?
"כמובן. רק כדי להכניס דברים להקשר הנכון, לוקהיד מרטין מתמקדת באופן די חזק בפיתוח טכנולוגיות העתיד, מאז שפיתחנו במרכז הפיתוח בקליפורניה את מטוס החמקן הראשון, ואת המטוס העל-קולי הראשון, כמו ה-SR-71 ("הציפור השחורה," עדיין המטוס המהיר בעולם 3.5 מאך), וה-F117 (החמקן הראשון), למשל. אלה מטוסים מפורסמים. זה ממשיך להיות נושא מחקר ופיתוח גדול אצלנו. יש לנו גם מרכזי מחקר ופיתוח אחרים: מרכז טכנולוגי מתקדם בפאלו אלטו בקליפורניה, בעמק הסיליקון, שעוסק הרבה במחקר מתקדם במדעי החלל ובמערכות בקרה בחלל; מעבדות טכנולוגיות מתקדמות בניו ג'רזי ובווירג'יניה, שם אנחנו עובדים על מערכות אוטונומיות, רובוטיקה והגנת סייבר, ובניתוח מידע. 'ביג דאטה' למשל. אם תסתכל על כל תחום המחקר והפיתוח בלוקהיד מרטין, הוצאנו ב-2015 כ-839 מיליון דולר, וזו הוצאה שהולכת וגדלה מדי שנה. אנחנו מצפים שהסכום של 2016 יהיה גדול אף יותר.
מטוס החמקן // צילום: חיל האוויר האמריקני
"נושא חשוב נוסף שיש לזכור הוא שלא מזמן רכשנו את סיקורסקי בעסקה של תשעה מיליארד דולר. בכך גם הבאנו טכנולוגיות מתקדמות שהתווספו למרכזי המחקר והפיתוח שלנו. כעת יש לנו את החידושים של סיקורסקי, דברים מאוד מרגשים שיותקנו במסוקים. למשל, מערכות אוטונומיות, מה שמכונה טכנולוגית המטריקס או 'שרה.' כיום אפשר להנחית באופן אוטומטי מסוק של סיקורסקי על פלטפורמת נפט, בלי ידיים. וזו מערכת מאושרת שמגדילה גם את הבטיחות וגם את האמינות. אבל גם יש לזה רווח כלכלי ללקוחותינו מפני שהם יכולים לחסוך את הטרחה של ההנחתה ושל השימוש בצוות שיעזור בנחיתה. אז לא רק טכנולוגיה מדהימה אלא גם יתרונות מדהימים לעסקים.
"תחום מעניין אחר הוא ניתוח מידע, שמאפשר לך לחזות מראש מתי רכיבים צפויים להתקלקל, כך שיש לך זמינות טובה יותר עבור כלי הטיס שלך ועבור הלקוחות שלך. זהו הדבר החשוב ביותר כשאתה מפעיל מטוס אחד או צי של כלי טיס: היכולת להשתמש בהם כמה שיותר. ניתוח המידע הזה ממש עושה מהפכה בלוגיסטיקה ובתחזוקה של הפלטפורמות שלנו, לא רק למסוקים אלא לכל המערכות של לוקהיד מרטין. יש ציפייה עם הצטרפותה של סיקורסקי להשקעה של יותר מ-900 מיליון דולר בטכנולוגיה."
האם אתם המשקיעים הגדולים ביותר בעולם במחקר ובפיתוח לדעתך?
"בתעשייה שלנו, בתחום החלל ומערכות ההגנה, אנחנו הכי גדולים."
בישראל יש תמיד מחסור במהנדסים ובאנשים טכניים והממשלה השקיעה מאמצים להפוך את החינוך הטכנולוגי ליותר סקסי לדור הצעיר. איך עושים את זה?
"חינוך למדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (אגד נושאים הקרוי באנגלית STEM) הוא תחום הזוכה להתמקדות רחבה בלוקהיד מרטין. רק כדי לשים דברים בפרספקטיבה, יש בחברה כשישים אלף מהנדסים, מדענים וטכנולוגים בכל העולם. מדי שנה, כדי לשמור על איזון, אני צריך להעסיק בין אלפיים לשלושת אלפים מהנדסים וטכנולוגים חדשים. כאשר יש לך מערך טכני מיומן ומשכיל ברמה גבוהה, הדבר מאוד קריטי וזו כמובן אחת הסיבות שאנחנו כאן בישראל, מפני שישראל ידועה גם כמובילה טכנולוגית וכמרכז טכנולוגי. הדגש צריך להתחיל בחינוך מהגילאים הצעירים ביותר. והדבר הזה חשוב בכל המקומות בהם אנו עושים עסקים, וכאן בישראל, אנחנו מתמקדים בשני דברים. הראשון, להתחיל בחינוך המדעי-טכנולוגי כבר בשלבים הראשונים בגן (גן מדעי בשם "מדעקידס" הוקם בבאר שבע בשנה שעברה במימון משותף של לוקהיד מרטין וקרן רש"י, ומנכ"לית החברה, מרלין יוסון, חנכה אותו), ולהמשיך עם זה גם בבית הספר היסודי והתיכון ועד לאוניברסיטה. מבחינת נושאי הלימוד, תחום הסייבר נמצא בפוקוס, במיוחד כשאתה מסתכל על ההשתתפות של נשים בתחום הסייבר, שמספרן נמוך כיום, אנחנו למעשה יכולים לפתור את הבעיה של מיעוט המהנדסים, מדעני המחשב ומומחי סייבר אם יותר נשים יגיעו לתחומים האלה."
זו מחשבה מעניינת. מה עוד אתם עושים בישראל בתחום החינוך הטכנולוגי?
"זה מתחיל בגן, אבל אחר כך מגיעים לתיכון, וזה השלב שבו מתחילים לאבד הרבה נשים צעירות שהיה להן עניין במדעים ובמתמטיקה והחליטו לעסוק בדברים אחרים. עליך להיות מעורב בשלב הקריטי הזה בחינוך שלהן. לכן יזמנו כאן בתל אביב מחנה סייבר לבנות. בשנה שעברה התקיים המחזור הראשון, שבו השתתפו חמישים ותשע בנות מכיתות ט' ו-י', והשנה, זו השנה השנייה, המחנה יתקיים בבאר שבע, וכמעט שילשנו את המספר: מאה וחמישים בנות מכל רחבי ישראל, במיוחד מהפריפריה, שיבלו במחנה ארבעה ימים וילמדו את המיומנויות הדרושות להגנת סייבר, וגם מיומנויות בתכנות, ויקבלו הדרכה שתעודד אותן להישאר בתחומים המדעיים במהלך לימודיהן עד לאוניברסיטה וגם אחריה. אנחנו מייצרים כאן מערכת מאוד טובה, למשל עבור צה"ל. כשהן יגיעו לשירות הצבאי שלהן, יש שם דגש חזק על העלאת יכולת הסייבר, ולאחר השירות הצבאי הן ימשיכו לעשות הזה קריירה. זה מרגש להיות חלק מזה ואנו חושבים שהמחנה השני הולך להוביל אפילו לדברים טובים וגדולים יותר. וזה לא הכול. קיימנו את תחרות רובוטי הלגו הראשונה, מאות ילדי בית ספר יסודי השתתפו והתלהבו ממה שניתן לעשות עם רובוטים וטכנולוגיה של מדעי המחשב; קיימנו תחרות מיומנויות, הקאתון. גם שם, הצלחנו להגיע אל מאות סטודנטים שהתלהבו מהחינוך המדעי טכנולוגי."
אז אלה כמה מהדברים שאנחנו עושים כאן בישראל."
בעולם הזה, שבו כל ילד בן שנתיים צד פוקימונים, עדיין צריך לעודד אותם להתעניין בטכנולוגיה? זה הרי אמור להיות דבר טבעי.
"אני מסכים, אבל אתה צריך להבין את ההבדל בין מישהו שהוא משתמש לבין מישהו שהוא מעצב ומפתח. אנחנו מנסים לייצר את האנשים שיכולים לתכנן עיצוב ארכיטקטורה, לבנות את המערכות הבאות, מעבר ל'פוקימון גו'. אנחנו מנסים לגרום להם לקפוץ ממשתמשים בעמדה נוחה אל העמדה שבה הם מתכננים את הדור הבא ואת הדור שאחריו, בין אם זה מחשב, מטוס או חללית."
אתה מאמין בטכנולוגיה? כלומר, במובן שזה ייצור חיים טובים יותר לכולם?
"בוודאי. אני לא יכול להתייחס לכל היבט של הטכנולוגיה, אבל יש לנו מזון בטוח יותר, יותר מזון, פריון טוב יותר, מים נקיים יותר, הפחתנו בצורה משמעותית את ההשפעה שיש על הסביבה מיצירת אנרגיה, וגם בתחום החלל; הכול היום, בימי חיינו. בעבר היינו שולחים דואר ומכתבים ומקבלים תשובה כעבור שבועות, כיום התקשורת היא מידית בכל רחבי העולם. ניווט כיום, אתה יודע היכן אתה נמצא בכל מקום בעולם, עד כדי דיוק של מטר, שזה דבר יוצא מן הכלל. ויש לנו טכנולוגיה הרבה יותר טובה כדי, למשל, לדעת מה קורה עם מזג האוויר, להתכונן כדי למנוע אסונות, להגיב לאסונות טבע. אז אם תחשוב רק על היתרונות שתחום החלל הביא, זו מהפכה מדהימה ועוד בימי חיינו."
כמובן שלטכנולוגיה יש גם חסרונות. אתה הורג יותר בני אדם בצורה יותר מדויקת ויותר מהירה.
"אני מסתכל על זה מעט שונה. הדגש שאנו שמים הוא על תקיפה ממוקדת ששינתה את הלוחמה. כבר אין הפצצות שטיח חסרות הבחנה של אוכלוסייה אזרחית, לדוגמה. אתה פוגע במטרה באופן מדויק במינימום נזק לסביבה. מלחמה אף פעם אינה יפה אבל אנחנו עושים דברים כדי לפגוע בדיוק במטרה המיועדת."
וזה משהו שאתה לוקח בחשבון כשאתה מפתח מערכות חדשות?
"כן, הדיוק הוא דבר שאנחנו תמיד חושבים עליו במערכות שאנו מפתחים."
אתה טוען שאתה למעשה הופך את המלחמות למלחמות קטנות וממוקדות. שאתה פוגע במטרות ממוקדות בדיוק כפי שרצית ולא כפי שקרה למשל במלחמת העולם השנייה בדרזדן, שנמחקה מהמפה, או הטלת פצצת האטום על הירושימה, או הפצצות השטיח בווייטנאם, שנועדו 'להחזיר אותה לתקופת האבן'. כל זה לא קיים בשדה הקרב המודרני?
"אני חושב שהעלית נקודה מאוד חשובה בנוגע ללוחמה מודרנית, וניסחת את זה בצורה טובה מאוד. אנחנו כמובן לא בעניין של לעצב את מדיניות ההגנה, אלא בעניין של ליצור את המערכות הטכנולוגיות המתקדמות ביותר שיאפשרו לממשלות להגן על אזרחיהן."
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו