קב"ט חברון במשפט אזריה: "היתה סכנה מהמחבל"

שבוע גורלי נוסף נפתח היום בפרשת משפטו של החייל היורה מחברון, סמל אלאור אזריה, עם חידושם של הדיונים בבית המשפט. העד הראשון מטעם ההגנה הוא אליהו ליבמן, קצין הביטחון של חברון, שקיבל בשנת 2002 את צל"ש הרמטכ"ל לאחר פעילותות באירוע שבו רצחו מחבלים 12 לוחמים בציר המתפללים בעיר.

לטענת ליבמן, הוא קיבל טלפון מאדם שעבד בלשכתו של שר הביטחון דאז משה יעלון, שאמר לו כי לדברי יעלון הוא עצמו (ליבמן) טען שהירי של אזריה לא היה תקין. "דבר זה הוא שקר וכזב, ההפך הוא הנכון", אמר ליבמן בבית הדין, "מאחר שיעלון מכיר אותי אישית הוא יכול לפנות אליי אישית ולברר את העניין, וכך הסתיימה השיחה. עד לרגע זה לא קיבלתי ממנו פנייה בעניין. זה הצטרף לאווירה שנוצרת, שגם מנסים להכניס לי מילים לפה, שאי אפשר לחשוב אחרת. שיש אווירה שצריך ליישר קו עם המערכת.

"למרות שב-22 השנים האחרונות נכחתי בהרבה מאוד תחקירים מבצעיים שהתנהלו בדלתיים סגורות, והלקחים הועברו לכוחות הרלוונטיים, מאחר והסיפור פה שלנו יצא מפרופורציות והפך לנחלת הכלל, ומסיבות נוספות לא זומנו אני או אנשיי, לתחקיר המדובר. יש לי חשש שלא סתם לא זומנו, בעקבות אותה התנהלות שהחלה על ידי שר הביטחון יעלון מספר דקות לאחר האירוע".

ליבמן ביקר בחריפות את דרג המפקדים בשטח. החל מהמ"פ, דרך המג"ד וכלה במח"ט, יריב בן עזרא. "איני יכול לשתוק שאותם אנשי צבא, אותם מפקדים, עם כל מסירות הנפש שלהם, מפקירים חייל צה"ל בסיטואציה שנוצרה. כשאני מגיע לזירה, חשוב לי לעשות את הסריקה הראשונית ולהבין את התמונה כוללת ולא להתמקד בסיטואציה כזו או אחרת" אמר, "האיום הממשי בזירה, הסכנה הייתה ברורה למי שהיה שם. כמעט לא רלוונטי חצי שעה לאחר האירוע, כשגופות המחבלים פונו, כשהחיילים הפצועים פונו, שהמח"ט לא ניגש אליי ובחר ללכת לאנשים אחרים כדי לקבל תמונת מצב על הזירה. גם המג"ד, גיבור ישראל, מגיע באיחור רב לזירה. איני יודע מה הסיבה.. אבל כשהוא מגיע כבר אין מחבלים בין החיים. המג"ד שמגיע ניגש למ"פ כדי לנסות להבין את הסיטואציה, כשהוא מגיע אליי זה סוף האירוע. כשמגיע אליי לא חשבתי שיש לו משהו לחדש לו, ולהגיד לו דברים שברורים לכל לוחם כשמש בצהריים. המ"פ, שיש לי המון הערכה לפועלו, אבל באירוע הזה הוא כשל. ההתנהלות בזירה וחוסר בידודה, חוסר ניהול אישי".

לאחר מכן המשיך ליבמן לתאר את האירוע, מנקודת מבטו. לדבריו, "המחבל עם המעיל השחור היה באופן חריג ביום חם, עם מעיל שחור מנופח בצורה שכל מי שיש לו קצת ניסיון מבין שבמציאות הביטחונית ולאור אירועים קודמים יש חשש כבד שהמעיל לא מנופח סתם, אלא שיש חשש גדול שיש שם חגורת נפץ או מטענים. אנשים טועים לגבי המילה ניטרול., יש שתי אופציות למחבל מנוטרל: אחת, כשמחבל שבא לבצע פיגוע הוא מחוסל, ירי למרכז מאסה ולאחר מכן כדור ניטרול בראש. או, במצב שהמחבל נבדק ע"י חבלן, מוכרז כזוכה מחשש לאמל"ח או חומרי נפץ נוספים, אזוק באזיקים בידיים וברגליים. רק במצב כזה אפשר להכריז על מחבל כמחבל מנוטרל. לקיחת המחבל מהזירה הייתה מסוכנת לכוחותינו. הוא נלקח בלי בדיקה מקצועית של חבלנים, הדבר סיכן את כל מי שיסחב אותו עד לרגע שבו חבלנים בדקו אותו והחליטו שהוא מזוכה ואין עליו חשש. כל עוד זה לא קרה היתה פה סכנה לכוחות. עד היום היו עשרות אירועים בחברון בהם חוסלו מחבלים. אפשר לבקש מצה"ל את נסיבות האירוע, מה עלה בתחקירים".                        

 לדברי ליבמן, "הסכין הייתה במרחק קרוב למחבל עם המעיל השחור. מבחינתי, ברגע שהמחבל עדיין בחיים- מספיק מסוכן בשביל שהוא יקום להשתמש בסכין וימשיך לדקור חיילים ואזרחים באזור. באירוע היה הרבה רעש וצעקות. צעקו תיזהרו מהסכין, יש עליו מטען. היה ברור בשטח, שלעומת מי שחי בסרט, ולוקח סרט של ארגון בצלם שכל כולו נגד צה"ל ומדינת ישראל - ולחשוב שזה האירוע, זה להיות מנותק מהמציאות. האירוע לא נגמר, עד שהוא לא נגמר. עד שיש מספיק כוחות שמזכים את הזירה. חלק מהאירועים בעת האחרונה, וגם לאורך השנים, בהם חיילים פעם ראשונה יצא להם לחסל מחבל לאחר האירוע, האמירות שלהם היו מאוד דומות למה שאמר אלאור. רק בעת האחרונה היו עשרות פיגועים שמחבלים חוסלו. לא הכרתי כל חייל ומפקד בצה"ל. 

"כשהגעתי לאירוע האירוע היה בעיצומו גם אם המחבלים היו שוכבים מאחר והזירה המתה באנשים ולא הייתה מבודדת, ועדיין חשנו כאמור תחת סכנה ותחת איום גם מהמחבל שעדיין לא נוטרל. גם מבחינת אירועים נוספים שיכולים להתרחש בזירה. באירוע מסוג כזה, אתה מבין שאתה קופץ לאירוע ואתה לא יודע מה יקרה בדרך ולאיזו סיטואציה תגיע, אתה רוצה להבין שאתה שולח צוותי כוננות ורפואה לתת מענה ראשוני- אם יש איום בזירה. אם המחבלים עדיין דוקרים ומנסים לשחוט אנשים חיים. בדרך לאירוע אתה רוצה להבין אם יש גישה, אם יש מספיק כוחות. להערכתי אם היו צוותי רפואה מטפלים בו בזמן האירוע אף אחד לא היה יורה לעברו תוך כדי שצוותי רפואה מטפלים בו".                         

הסנגור בסרגליק שואל את ליבמן האם המ"פ, המג"ד או המח"ט שאלו אותך על סכנה שהיתה? ליבמן משיב כי "לא. לא דיברו איתי ולא שאלו אותי. האחריות באירוע היא בלעדית של צה"ל, אנחנו כפופים וגורמים ממליצים במידה ומפקדים ירצו לקחת את המלצותינו לאור ניסיוננו לאורך השנים. היתה התרעה חמה על חוליית חמאס שהולכת לבצע פיגוע מורכב ומשולב. מתוך הבנה שזו לא חולייה רגילה, יתכן שתנסה לעשות פיגוע של ירי ומטען, סכין ומטען, מס' אופציות משולבות. האירוע הזה יכל להימנע מכ"כ הרבה סיבות ולא היינו נמצאים פה היום. לצערנו, עשרות הפיגועים הוכיחו שההרתעה היא חלקית, והם מצליחים להגיע עד לפתח בתינו. ההסתה שהיייתה ועדיין קיימת גרמה להרבה צעירים לבוא לעשות את מה שהם עשו בלי התרעה מוקדמת. למרות שהיו סיכולים עם שב"כ, השניים האלה פוספסו ברדאר ויצאו בעקבות ההסתה ללא שום הבנה מודיעינית של גורמי שב"כ".  

שורת עדים מומחים

בארבעה דיונים שיתקיימו השבוע יעלו לדוכן עדים עובדתיים מטעם ההגנה של אזריה. זהות מרבית העדים העובדתיים נשמרת כעת בסוד על ידי ההגנה, מכיוון שהיא אינה מחויבת להעביר את הפרטים לידי התביעה.

בהמשך החודש הבא יעידו גם עדים מומחים מטעם ההגנה, ובהם שלושה קצינים בכירים במילואים שיעידו לטובתו של אזריה. מדובר בסגן הרמטכ"ל לשעבר, אלוף (מיל') עוזי דיין, ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה לשעבר, אלוף (מיל') דני ביטון, ומפקד אוגדת עזה לשעבר, תת-אלוף (מיל') שמואל זכאי. מומחים נוספים שיעידו מטעם ההגנה הם מומחה בתחום החבלה, וכן פסיכיאטר שהעריך את מצבו של אזריה.

אליהו ליבמן בבית הדין, הבוקר // צילום: יוסי זליגר

תת-אלוף (מיל') זכאי התייחס בסוף השבוע לפרסום התצהיר שהעניק לחברי צוות ההגנה של אזריה - תצהיר שאותו העבירו לתביעה הצבאית, בהתאם להנ - חיית בית הדין הצבאי. "מי שהעביר את התצהיר לתקשורת עשה זאת ממניע פסול ומתוך ניסיון נוסף לחבל בהליך המשפטי", כתב בעמוד הפייסבוק שלו.

לדבריו, "הניסיון המקומם להציג כל מי שדעתו המקצועית והערכית (המבו , בין השאר, על יותר 30-מ שנה של שירות ממלכתי בצה"ל ובמערך האבט - חה הממלכתי של מדינת ישראל) שונה כפוגע בערכי צה"ל ובמפקדיו - הוא מקומם. אני לא צריך להוכיח את נאמנותי למדינת ישראל לאף אחד. ילדי משרת כלוחם ואינו משתמט. זוהי מדי - נתי ואני גאה על כך."

עוד כתב זכאי כי "גיבוי וערכים וגם אומץ לב אזרחי נמדדים לא רק בשדה הקרב, אלא גם ביכולת להעמיד אנשים ומפקדים על טעותם מתוך דאגה לצה"ל. הניסיונות לסתום פיות הוא פתטי, אותי הוא מצחיק ובטח לא מפחיד. כל אדם רשאי להחזיק בעמדתו, להתווכח עליה ולנסות לשכנע בדרך לגיטימית. הני - סיונות להציג את מי שעמדתו שונה כחוסר פטריוטיזם או כפגיעה בערכי צה"ל הם לא פחות ממטופשים ומירידה לתחתית הפופוליזם."

"נביא עדים רבים"

סניגוריו של אזריה, עוה"ד אייל בסר - גליק ואילן כץ, אמרו ל"ישראל היום" כי "במהלך פרשת התביעה, התביעה רשמה 77 עדים בכתב האישום. התביעה בחרה להביא 22 בלבד. הסיבה להבאתם של 22 עדים בלבד הינה שפרט למח"ט, למג"ד ולמ"פ אשר באורח פלא קודמו, שאר העדים סתרו במישרין ובצורה ברורה את תזת התביעה ואת גרסתה". השניים הדגישו כי יביאו עדים רבים נוספים. "גרסתם תומכת בחייל", נמסר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו