משקי הבית בעלי ההכנסות הנמוכות ביותר הם בעלי ההוצאה הגבוהה ביותר על מזון לא בריא כמו סוכר ומשקאות ממותקים; כך עולה מדו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת לבקשת ח"כ איילת נחמיאס ורבין.
משקי הבית בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר צורכים יותר מזון בריא כמו פירות וירקות טריים, צורכים פחות נקניקים ונקניקיות מאשר ארבעת החמישונים התחתונים וקונים פחות תבשילים מוכנים באריזה, שנחשבים לעשירים בנתרן ולא בריאים.
גם הלחמים שאוכלים בחמישון התחתון נחשבים לבריאים פחות. בחמישון העליון מוציאים כ־38 שקלים בחודש על "לחם מיוחד", ובתחתון 12 שקלים. בחמישון התחתון צורכים יותר לחם שחור או לבן אחיד וקמח לבן אחיד וצורכים במובהק הרבה יותר פיתות מאשר ביתר החמישונים.
בחמישון התחתון מוציאים מדי חודש כ־12 שקלים על סוכר ו־80 שקלים על משקאות ממותקים, לעומת כ־5 שקלים על סוכר ו־60 על שתיה ממותקת בחמישון העליון.
בעוד שבחמישון העליון מוציאים כ־200 שקל בחודש על ירקות טריים ו־150 על פירות טריים, בשני החמישונים התחתונים מוציאים כ־90 שקלים בלבד על פירות ו־150־160 שקל על ירקות. בעלי ההכנסות הגבוהות גם מוציאים יותר על אגוזים. ברכישת ירקות יבשים אין הבדלים משמעותיים בקרב בעלי הכנסות שונות.
מחברי הדו"ח מציינים כי "לא ניתן לקבוע על בסיס נתונים אלו את הסיבות להבדלים בהוצאות משקי הבית לפי חמישוני הכנסה. הוצאות אלו יכולות להיות מושפעות, לדוגמה, ממודעות שונה לצריכת מוצרי בריאות, כמו גם מגורמים אחרים".
בימים אלו מסיימת את דיוניה ועדה ל"אסדרה של תזונה בריאה" מטעם משרד הבריאות. עיקר דיוני הוועדה עוסקים בהנגשה של מזון בריא לכלל הציבור. בוועדה חברים גם נציגים של תעשיית המזון כשחלק מהיוזמות שעולות בדיונים הם הגבלת מרכיבים כגון מלח וסוכר במזון המיוצר; סימון ברור יותר על האריזה, שיסייע לציבור לדעת אילו מזונות הם בעלי ערך תזונתי טוב יותר, וכן מיסוי מזון בעל ערך תזונתי נמוך.
כך למשל, ישנן מדינות שהעלו מיסוי על מזונות לא בריאים וניתבו את הכסף להורדת מחירים למזונות בריאים.
ח"כ איילת נחמיאס ורבין ממפלגת העבודה, יו"ר שדולת התעשייה הישראלית, אמרה: "אני רגישה לצרכים ולאתגרים הרבים מולם התעשיה צריכה להיאבק, אך גם רואה אותה כבעלת אחריות גדולה לאיכות החיים של הציבור. תעשיה מקומית טובה היא אחת שרואה את צרכי האזרחים לנגד עיניה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו