"יש לי תקווה, אבל אין תרופות פלא"

ד"ר חגי קדם, מנהל האגף לתכנון מדיניות במינהל לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות ולשעבר בכיר במכבי, מכיר את ההתמודדות עם סרטן העור גם כחולה וגם כבכיר במערכת הבריאות. לפני כעשור התגלתה אצלו מלנומה והוא עבר ניתוח לכריתה של הגידול. המחלה חזרה בשנת 2013, ואף שלחה גרורות לאיברים נוספים.

"אני יכול רק להביע תקווה שהרעיון פורץ הדרך הזה יהפוך כמה שיותר מהר לתרופה פעילה", אמר קדם, "הרעיון בבסיס המחקר נשמע נהדר. שאלת מיליון הדולר היא בתוך כמה זמן מגיעים מתוצאות המחקר לתרופה פעילה, וזה משהו שיכול לקחת שנים. לצערי, לי זה כנראה כבר לא יהיה רלוונטי".

"פריצות הדרך במלנומה בשנים האחרונות הן מדהימות מבחינת הקצב שלהן. בחודש מאי 2014 הרופאה המטפלת בי, פרופ' מיכל לוטם מהדסה, חשבה שיש לי חודש לחיות, ועברו מאז יותר משנתיים", הוסיף קדם. 

עם זאת, הוא מצנן את ההתלהבות ומציין שגם התרופות החדישות ביותר אינן תרופות פלא. "אף אחת מהתרופות החדשות שקיבלתי, מחוץ לסל ובתוך הסל, לא עבדו. מה שעבד זו כימותרפיה שבסל", סיכם קדם.

•  •  •

נקודת אור

חוקרים מאונ' ת"א גילו את המנגנון שמאחורי התפשטות גרורות של סרטן מסוג מלנומה - וזיהו חומרים שיכולים לעכב את התהליך • מובילת המחקר, ד"ר כרמית לוי: "מקווים להפוך את המלנומה למחלה בלתי מאיימת"

פריצת דרך מדעית באונ' תל אביב: חוקרים גילו את מנגנון ההתפשטות של גרורות של מלנומה, סרטן העור האגרסיבי והקטלני ביותר. מלנומה גורמת למותו של אדם אחד בעולם בכל 52 דקות, על פי נתוני Skin Cancer Foundation, ומספר החולים עולה בהתמדה זה כ־30 שנה. המחקר מומן בתמיכתו של משרד המדע הישראלי במסגרת תכנית משותפת לחקר הסרטן עם המוסד הגרמני MOST DKFZ. 

במהלך השנים פיתחו מדענים טיפולים שונים, אך נכון להיום אין בנמצא מענה מלא למחלה הקשה. המחקר, שנערך לאחרונה באוניברסיטת תל אביב, מציע גישות חדשות ויעילות לאבחון ולמניעה של סרטן העור המסוכן מכולם.

ד"ר כרמית לוי // צילום: באדיבות אוניברסיטת תל אביב

המנגנון שמאפשר את התפתחות המלנומה החודרנית הוא מעבר התאים הסרטניים משכבת העור החיצונית (אפידרמיס), שבה מתפתח הגידול הסרטני הראשוני, אל שכבת העור הפנימית (דרמיס). החוקרים מצאו כי לפני שמלנומה מתפשטת, היא שולחת בועיות זעירות המכילות חומר גנטי מסוג מיקרו RNA, והן שיוצרות את השינוי במבנה הדרמיס - כהכנה לקליטת התאים הסרטניים ולשינוע הגרורות. החוקרים מצאו גם חומרים שיכולים לעצור את התהליך ועשויים בעתיד לשמש תרופה. 

 

"לעצור את התהליך"

"הסכנה במלנומה אינה בגידול הראשוני שמופיע על העור, אלא בגרורות שהסרטן שולח לאיברים חיוניים - כמו המוח, הריאות, הכבד והעצמות", הסבירה מובילת המחקר, ד"ר כרמית לוי מהמחלקה לגנטיקה של האדם וביוכימיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. לדבריה, "במחקר שלנו גילינו כיצד הסרטן מתפשט לאיברים רחוקים, ואף מצאנו דרכים לעצור את התהליך לפני השלב הגרורתי".

החוקרים בחנו דוגמאות פתולוגיות שנלקחו מחולי מלנומה והעלו ממצאים חדשים ומפתיעים. "הסתכלנו על דוגמאות של מלנומה ראשונית, לפני השלב הפולשני", הסבירה ד"ר לוי, "להפתעתנו מצאנו שינויים שלא דווחו מעולם במבנה של השכבה התחתונה של העור. 

"משימתנו הבאה היתה לברר מה הם בדיוק השינויים הללו, וכיצד הם קשורים למלנומה". וכך, במחקר ארוך ומורכב, עלה בידי החוקרים לחשוף - וגם לחסום - מנגנון מרכזי ביצירת גרורות המלנומה.

 

מסתמן: ישמש גם לזיהוי

ד"ר לוי הסבירה כי ידוע שהמלנומה נוצרת בתחילתה באפידרמיס, וכי בשלב ראשוני זה אין ביכולתו של הגידול לשלוח גרורות, כי באפידרמיס אין כלי דם - אותו "כביש מהיר" שמוביל את תאי הסרטן אל איברים אחרים בגוף. 

כדי לשלוח גרורות זקוק הגידול לקשר עם כלי הדם המצויים בשפע בדרמיס. לדבריה, אותן בועיות זעירות המכילות חומר גנטי מסוג מיקרו RNA יוצרות שינוי במבנה הדרמיס כהכנה לקליטת התאים הסרטניים ולשינוע הגרורות. "הבנו שאם נצליח לחסום את הבועיות, נעצור את המחלה כולה", סיכמה. 

החוקרים בחנו וזיהו חומרים כימיים ספציפיים שיכולים להתערב ולעצור את התהליך בשלביו הראשוניים. אחד החומרים מעכב את שליחת הבועיות מהגידול באפידרמיס אל שכבת הדרמיס, ואילו חומר אחר מונע את היווצרות השינויים בדרמיס גם לאחר הגעת הבועיות. 

שני החומרים יכולים לשמש בסיס לפיתוח תרופות עתידיות למניעת מלנומה // צילום: gettyimages

שני החומרים, שנוסו בהצלחה במחקר, יכולים לשמש בסיס לפיתוח תרופות עתידיות למניעת מלנומה. נוסף על כך, השינויים שזוהו בדרמיס, וכן הבועיות עצמן, עשויים לשמש סמנים מובהקים לאבחון מוקדם של הסרטן הקטלני. 

המחקר התפרסם אמש בכתב העת היוקרתי "Nature Cell Biology" כמאמר מוביל, ואף זכה לתמונת שער. "המחקר שלנו הוא צעד חשוב בדרך להתמודדות עם סרטן העור האגרסיבי ביותר", אמרה ד"ר לוי, "אנחנו מקווים שהממצאים שלנו יסייעו בעתיד להפוך את המלנומה למחלה בלתי מאיימת, שניתן להחלים ממנה בקלות יחסית".

הקבוצה מאוניברסיטת תל אביב פעלה בשיתוף פעולה הדוק עם פרופ' יורג הוהיזל ולורין סנדר מהמרכז לחקר הסרטן DKFZ בהיידלברג שבגרמניה, עם ד"ר שושי גרינברגר מהמרכז הרפואי שיבא ועם ד"ר רונן ברנר מהמרכז הרפואי וולפסון. המחקר נוהל במעבדה על ידי ד"ר שני דרור מקבוצת המחקר של ד"ר לוי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו