ענבל אור // צילום: יוסי זליגר

ענבל אור ו"ימי פומפיי האחרונים"

ההתנהלות העסקית האומללה של אשת הנדל"ן הדהימה אפילו את המומחים שהעידו מטעמה במשפט • "זו היתה עבודת אימים לעבור על הספרים" • השופט קבע: "לא ניתן לייחס לדו"חות כל משקל שהוא" • "נשענו על חזון אוטופי ולא מציאותי"

יותר מדי פנים עצובות ומודאגות נראו בחודשים האחרונים באולמו של נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין. המכנה המשותף שלהם היו השפעת מעלליה של אשת הנדל"ן היומרנית ענבל אור, שלאחרונה נפסק כי יש לפרק את החברות שבשליטתה וכי עליה להיכנס להליך כינוס נכסים.

בפסק הדין הנוקב של השופט אורנשטיין הוא מאמץ את ממצאיו החמורים של המפרק הזמני עו"ד איתן ארז, שהוגשו כבר לפני ארבעה חודשים. מהפרשה האומללה הזו עשויה לצמוח תועלת אם המחוקק יטה אוזן לשופט, שהמליץ כי "טוב יעשה המחוקק אם יתערב בהסדרת העניין של קבוצות רכישה, על מנת שתופעות מעין אלה לא תחזורנה על עצמן".

פסק הדין, המחזיק 56 עמודים, כולל התייחסות לטענות כבדות משקל שהעלו נושים רבים בדבר מצגי שווא שהציגה אור ומכירת יתר של דירות מטעמה. השופט התייחס לשורה של כשלים של אור וקבע כי השתמשה בכספים של החברות לצרכים אישיים, בין השאר, לגרוש שלה.

משה בן שמחון

אחד הפרקים הנוגים בפסק הדין עוסק ב־110 רוכשים תמימים שאור מכרה להם חלום בדוי: דירות בשני בניינים ברחוב הירדן ברמת גן. כל אחד מהרוכשים הללו שילם מקדמה בסך 100 אלף שקלים בפרויקט שמעולם לא הוחל בבנייתו. החומרה היתרה במעשיה של אור משתקפת בקביעת השופט, שלפיה לאור לא היה כלל הסכם עם בעלי הקרקע "ולמעשה למשיבות (החברות בשליטת אור, צ"ה) אין זכויות בפרויקט". 

לאחר שניתן פסק הדין, הודיעה אור קבל עם ואומה כי עתה תתפנה להגשת הערעור לעליון. ואולם, עלעול בפסק הדין מלמד שסיכוייה קלושים, וזאת דווקא בשל עדים מומחים שהיא עצמה הזמינה מטעמה לדוכן העדים. ככל שהעמיקה חקירתם של מומחים אלו, כך הם דווקא חיזקו את ממצאיו של המפרק הזמני.

המפרק הזמני עו"ד איתן ארז // צילום: גדעון מרקוביץ'

ניקח לדוגמה את רו"ח יעקב גרינברג, שהעיד על מצב הנהלת החשבונות של החברה. בפתח עדותו סיפר המומחה: "אבקש להגיד איך קיבלנו את הנהלת החשבונות. הנה"ח הגיעה כמו בפומפיי. הנה"ח כולה, אני אומר בזהירות, היתה מבולגנת ביותר. הנה"ח היתה מעורבבת בין החברות, וזו היתה עבודת אימים לעבור על הנה"ח של כל חברה וחברה. זו היתה עבודת פרך".

עדות בעייתית נוספת מבחינת אור היתה של רו"ח נוסף מטעמה, יואב סומך, שמסר דו"ח ורוד ביחס ליכולת הפירעון של החברות. השופט אורנשטיין שאל אותו מדוע לא ציין בדו"ח שהכין את התביעות התלויות ועומדות נגד החברות בשליטת אור. "זה לא חשוב, לדעתך, לקבל חוות דעת משפטית לצורך הערכת השווי?"

סומך ענה: "היו מספר תביעות גדולות".

השופט אורנשטיין: "זה לא רלוונטי?"

סומך: "בדקנו ושאלנו אבל לא קיבלנו חוות דעת משפטית". 

כמו כן נשאל רו"ח סומך, ביחס להלוואה חוץ־בנקאית שנטלה אור מאיש השוק האפור שלי נרקיס, בריבית בשיעור של 140% - ריבית של 2.5 מיליון שקלים על הלוואה של 7.5 מיליון שקלים לתקופה של כמה חודשים. 

השופט היקשה: "אם אשכול החברות בחוסן כלכלי, איך זה מסתדר שהוא נזקק להלוואה בתנאים קשים?" סומך ענה: "מתי שזה קרה היתה בעיה תזרימית".

השופט אורנשטיין // צילום: יוסי זליגר

במסקנותיו קבע השופט כי "היעדר הסבר מצד המומחה לכך שהחברות שאמורות להיות בעלות יכולת פירעון נדרשות להלוואות בריבית נשך, מצביע על כשל במסקנות (של סומך)". 

השופט קבע כי היה על סומך להצטייד בחו"ד משפטית ביחס לתביעות נגד החברות שבשליטת אור, "קל וחומר בהינתן ההיקף העצום של החובות ושל סכומי הגבייה שננקטו בהוצאה לפועל".

בסיכום הפרק שעסק בעדות המומחים מטעמה של אור, קבע השופט כי גם לעמדת בעלי המקצוע, "לא ניתן לייחס לדו"חות הכספים ולהנהלת החשבונות כל משקל שהוא. גם בכך יש להעיד על עוצמת הכשל בהתבססות על הדו"חות הכספים ומאזני החברות".

בעיני השופט, דו"ח רו"ח סומך מתבסס על שווי נכסי הנדל"ן כשיהיו בנויים, "בעוד בפועל מדובר בחזון אוטופי ולא מציאותי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו