מפגן הגאווה הישראלי: עם דגלי ישראל ענקיים וקטנים לצד שירה וקריאות בעברית, ברמקול, משקפי שמש עליהן כתוב באנגלית, 'I LOVE TEL AVIV' ודגלי גאווה צבעוניים, כך הראו הישראלים במאלמו, שבדיה, נוכחות במצעד הגאווה בעיר הכי מוסלמית במדינה.
המארגנת והיוזמת אילנה אדנר, שקיבלה סיוע משגרירות ישראל בשבדיה, היא ישראלית שמתגוררת מזה 40 שנה במאלמו, גרושה ואם לבן שעד לאחרונה שירת בגולני וחזר לשבדיה ללמוד, סיפרה: "המפגן הזה היה בעיקר לעצמנו. די, נמאס לנו לפחד. זו היתה הרגשה טובה להרים את דגל ישראל אל מול דגל פלשתיני ומול הקללות נאצה 'Fuck Israel' ו-'Fuck Jews'. נפגש גם בשנה הבאה רק עם יותר דגלים ויותר צועדים אוהבי ישראל".
אדנר, שמדגישה בחיוך ענק כי היא אינה לסבית ובנה אינו גיי, הצליחה לגייס קבוצה של 30 ישראלים, יהודים ואוהבי ישראל שנטלו חלק במצעד הגאווה במאלמו שהתקיים בשבת בצעדה שהשתתפו בה כ-9000 בני אדם. לפני האירוע, פנתה אדנר לסיועו של שגריר ישראל בשבדיה יצחק בחמן.
אדנר, פעילה חברתית העובדת למחייתה כמורה לשבדית לילדי הפליטים, מתרגמת סרטים ישראלים ויועצת לענייני הגירה, סיפרה ל "ישראל היום": "אנחנו לא מתכוונים לפחד יותר - הצעדה הזו עם הדגלים היתה הכרזה ברורה לומר, 'אנחנו פה וגם אנחנו תושבי העיר. פשוט נשבר לנו מכל הטרור הנפשי, הפיזי, הנידויים החרמות הצעקות וההשפלות רק בגלל היותנו יהודים. בצעדה, עמדו לידנו צעירות שנשאו דגלי פלסטין וצעקו 'Free Palestine'. אמרתי לאחת מהן: 'בואי נחזיק יד ביד ונלך ביחד'. היא אמרה לי, 'רק כשפלשתין תהייה משוחררת'. אמרתי לה 'תמשיכי לחכות' והמשכנו לצעוד בגאווה עם דגלי ישראל. רק באזור מסויים במרכז העיר ברחוב ההליכה בית קפה לנרגילות, שזה דבר חדש, ראינו איך הערבים זזים באי נוחות, מישהו הצביע, ומישהו אחר קרא 'Fuck Israel'. רק אחרי כמה דקות בהמשך הרחוב, התקיפו אותנו מוסלמים במלל למה אנחנו צועדים ועוד עם דגלי ישראל, קיללו אותנו. לכי תסבירי להם שאנחנו פה כדי להשאר פה".
מספר ימים לפני ההפגנה כתבה אדנר בפייסבוק את הסיבות להשתתפותה במצעד. מעבר להיותה תומכת בקהילה כמתנדבת בארגון 'תיבת נוח' מאז 1994, נמאס לה לא להעז ולחשוש רק בשל היותה יהודית וישראלית מוצהרת שלמרות אזרחותה, חוששת מלהיראות בפומבי את שרשרת מגן הדוד שעל צווארה: "המציאות אבסורדית. אני לא מעיזה להראות סממן לדת אליה אני שייכת בעוד שמוסלמית לא חוששת להסתובב עם החיג'אב שלה ולא יגידו לה כלום. ברגע שאני עם מגן דוד הכי קטן מיד תוקפים אותי בקריאות אנטישמיות ואנטי ישראליות". לטענת המשתתפים שצעדו עם דגלי ישראל בידם, האבטחה שהרשויות המקומיות הבטיחו על מנת להבטיח את בטחונם של הצועדים: "הבטיחו לנו נוכחות של שוטרים לידנו, הבטיחו גם שוטרים שיהיו רכובים על סוסים ואף אחד לא נראה בסביבה".
"האבטחה המשטרתית לקתה בחסר" // צילום: אילנה אדנר
יצחק בחמן שגריר ישראל בשבדיה, שלא נכח בצעדה, מסר ל "ישראל היום", כי עם פנייתה הוא מיד נרתם לעודד ולקדם את היוזמה יחד עם עובדי השגרירות, בדגלים שסיפקו לצועדים ובעזרים נוספים. "לצד קידום ברשתות החברתיות שלנו וזה לא פשוט" הוא אומר ומסביר, "בשטוקהולם כשהיה מצעד גאווה שבוע קודם עם נוכחות ישראלית זה היה מוצלח מאוד. לאורך כשלוש שעות כמעט של צעידה לא היתה אפילו צעקת גנאי אחת להיפך, היו מחיאות כפיים. מאלמו היא העיר השלישית בגודלה בשבדיה ובה אחוז הזרים הגדול ביותר. מתוכם הנתח המוסלמי הוא משמעותי מאוד וחלק גדול מהם הם מהמזרח התיכון כך שהם מביאים עימם את שנאת ישראל ושנאת היהודים שלמדו אותה בבית וחונכו עליה ואת מרגישה את ההבדל גם כשאת צועדת ברחובות במפגנים כמעין אלה. הם בהחלט אומרים את מה שיש להם לומר".
אם כך, ההערות הבודדות שנזרקו לעברם, במידת מה, הן גם סוג של הצלחה.
"בוודאי. זו בהחלט פריצת דרך בשבדיה לשאת דגל ישראל. למרות כל הליברליות והפלורליזם בשבדיה אך במה שנוגע בישראל יש קיבעון נוראי. מבחינתם אנחנו מתגרים או מניפים בד אדום כשדגל ישראל מתנוסס אבל מתחת לפני השטח יש רבים שתומכים בישראל. בשנתיים האחרונות אנחנו בהחלט עושים עבודה פה, פעילים אקטיבים ברשתות החברתיות, זו עבודה אנטנסיבית לדחיפת עמדה של ישראל לכלי התקשורת השבדים שהיו בעבר סגורים בפנינו ויש תוצאות. אנחנו רואים שיש יותר ויותר אנשים בשבדיה שמשנים דעתם ובקול אבל עדיין יש לנו עבודה ארוכה מאוד ומהלך כזה מצעד עם דגלי ישראל – זה חשוב מאוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו