83 מתמחים למדו בדרך הקשה את שיעורם המשפטי הראשון: המתמחים בעריכת דין נבחנו בבחינה האחרונה במאי 2016 בבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין, ביקשו לפסול רבע מהשאלות מחמת חוסר סמכות בהצגת השאלות והן בשל חוסר סבירות קיצוני בניסוח השאלות ובבחירת התשובות הנכונות.
בית המשפט דחה את עתירתם וחייב כל אחד מהם לשלם תשלום הוצאות משפט בסך 1,200 שקלים ובסך הכל כ-100 אלף שקל.
בהכרעת הדין של סגן נשיא בית המשפט המחוזי ירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, השופט יורם נועם, נכתב כי העתירות הללו מצטרפות לעתירות חוזרות ונשנות במהלך השנים המוגשות על ידי נבחנים בבחינות ההסמכה ללשכת עורכי הדין.
בשאלת מתחם ההתערבות השיפוטית בהחלטות הוועדה הבוחנת ציין סגן הנשיא נועם כי כבר ניתנו מספר החלטות בידי בג"צ בנושא והן פסקו פעם אחר פעם כי "הכלל הוא שבית המשפט אינו נוטה להתערב בשיקול הדעת של מי שהוסמך לבחון את הכשירות המקצועית אלא אם כן הוכח לו כי שיקול הדעת לוקה בפגם של שיקולים זרים או בפגם אחר מן הפגמים שיש בהם כדי לפסול שיקול דעת מנהלי, וזה הכלל גם בתחום המשפטים".
סגן הנשיא התייחס בהכרעת הדין המורחבת לכל הטענות שהועלו ודחה את כולן על הסף, תוך שהוא מנמק את הסיבות לכך שאין עילה שיפוטית להתערב בשיקול דעתה המקצועית של ועדת בחינות ההסמכה.
"בנסיבות העניין", קבע סגן הנשיא נועם כי "ישלמו כל עותר ועותרת מבין עשרות העותרים, ללשכת עורכי הדין הוצאות בסכום 1,200 שקלים".
בעקבות פסק הדין אמר ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה כי "פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי מדבר בעד עצמו. אליו מתווסף פסק הדין שניתן בסמיכות זמנים גם בבג"צ אשר גם לפיו נדחתה עתירה לבג"צ כנגד הבחינה. המסר לציבור העותרים הינו שאת רישיון עריכת הדין יקבלו באמצעות לימוד ומעבר הבחינה ולא באמצעות עתירות משפטיות נגד הלשכה וועדת הבחינות".
נוה הוסיף סיכם כי הגיעה העת שהמתמחים יתמקדו בלימוד והכנה לבחינה הבאה.
