את השערורייה של האוטובוס המשותף ללבנון ולישראל אפשר להגדיר במילה אחת: חלמאות.
זה מתחיל בוועד האולימפי הבינלאומי, שהחליט בשום שכל (תרתי משמע) לשבץ את הספורטאים שלנו ואלה של מדינת אויב באוטובוס אחד. הרוח האולימפית? הצחקתם את השכנים מהצפון, שזיהו הזדמנות מצוינת להפוך לגיבורי השעה במדינתם והפכו את אותה רוח לפארסה אחת גדולה. בדיעבד היה אפשר לתהות מדוע לא שיבצו את המשלחת הישראלית באוטובוס הסורי, או אפילו האיראני. למה עצרו רק בלבנון? בעצם, היה אפשר לארגן אוטובוס דו־קומתי ולכתוב עליו "הטיול המאורגן של מדינות המזרח התיכון".
החלמאות נמשכה כאשר, כפי שנחשף כאן, התקרית הזו צולמה באחד המכשירים הניידים של אנשי המשלחת הישראלית, אולם הצילומים נאסרו לפרסום ברשתות החברתיות בתואנה מגוחכת על הפרת זכויות שידור של האולימפיאדה, בעידן שבו אפשר להעביר שידורים חיים דרך פייסבוק וטוויטר ולכל אחד יש מקל סלפי ותואר שני בסנאפצ'ט. זכויות שידור? במקום שהוא לא אולם ההתעמלות, הבריכה או מסלול האתלטיקה האולימפיים? באוטובוס, רגעים לפני אירוע משמעותי וחשוב לכל משחקים אולימפיים כמו טקס הפתיחה? במקום שבו כולם אמורים להיות ספורטאים שווים, שמכבדים זה את זה ואת רוח הספורט? זה לא עניין של זכויות שידור, אלא בעיקר של חובת ההשתקה מצד הוועד האולימפי הבינלאומי, שלא רצה להתחיל את המשחקים הללו בשערוריית ענק והעדיף לטייח.
חלמאות בכל רמה
אילו הסיטואציה היתה הפוכה והספורטאים הישראלים היו באוטובוס ראשונים, מישהו בכלל היה מעלה על דעתו שאורי ששון היה הולך וחוסם את הדלת ולא מאפשר להם לעלות? ברור שלא. אולי הלבנונים היו מסרבים לעלות לאוטובוס, אבל אז הם היו מבזים רק את עצמם והולכים לחפש לעצמם טרמפ אחר למרקנה.
וזה מסתיים בחלמאות גם של ראשי המשלחת הישראלית והוועד האולימפי שלנו. מדוע אסרתם על הספורטאים שלנו לדבר? מה כבר יש להשתיק כאן ומדוע משתפים פעולה עם מדיניות הטיוח וההשתקה של הוועד הבינלאומי? נעשה כאן עוול ענק לספורטאים הישראלים, שנאלצו לחוות השפלה אחת גדולה, וכשהם היו צריכים את הגב של הוועד שלנו, הם נתקלו בכתף קרה. וזו בהחלט דרך רעה במיוחד להתחיל את אולימפיאדת ריו.
• • •
בושה אולימפית
אחוות העמים? אחדות הספורטאים? לא כשמדובר ביחס הלבנונים לישראל • המארגנים שיבצו את שתי המשלחות לאותו אוטובוס, שהיה אמור להסיען לטקס הפתיחה - אבל ראש המשלחת הלבנונית מנע את כניסת הישראלים • בלבנון שיבחו את "הגיבור"; ראשי המשלחת הישראלית: "אירוע מביש"
אחד המסרים המרכזיים של האולימפיאדה הוא אחוות העמים דרך הספורט. לא בכדי חמש הטבעות האולימפיות כרוכות זו בזו. אלא שהמסרים האלה לא הגיעו אל המשלחת הלבנונית וכנראה לא תקפים ביחס לישראל: עוד לפני שהחלה האולימפיאדה בריו דה ז'נירו, הזכירה תקרית האוטובוס כמה קשה להפריד בין שנאת ישראל לספורט.
לא ברור אם אנשי הוועדה המארגנת ניסו לגרום לקירוב לבבות או שאולי היתה זו בדיחה לא מוצלחת, אבל בפועל הרעיון התברר כטעות הגדולה ביותר של אירוע טקס הפתיחה החגיגי: שיבוץ באותו אוטובוס של משלחות לבנון וישראל בנסיעה מהכפר האולימפי לאיצטדיון מרקנה המיתולוגי, שם נערך הטקס שהוציא לדרך את משחקי ריו 2016.
להפתעת הישראלים, ראש המשלחת הלבנונית סלים אל־חאג' ניקולא נעמד בפתח האוטובוס ולא איפשר לקולגות לעלות להסעה. אודי גל, מאמנם של שייטי ה־470 איל לוין ודן פרויליך, תיאר בחשבון הפייסבוק שלו את הרגעים הלא נעימים. "בושה!!!" כתב, "הנבחרת האולימפית של ישראל מתכוננת לעלות על האוטובוס לטקס הפתיחה. יצא שהאוטובוס הוא בשיתוף עם נבחרת לבנון. חברי נבחרת לבנון, ברגע שהבינו שהם יחד עם נבחרת ישראל, ובראשם ראש המשלחת שלהם, פנו לנהג ודרשו לסגור את הדלת. המארגנים ניסו לפזר אותנו באוטובוסים אחרים, מה שלא ייתכן ביטחונית וייצוגית. התעקשתי והתעקשנו שנעלה לאוטובוס המיועד ובמידה והלבנונים לא רוצים, הם מוזמנים לרדת. נהג האוטובוס פתח את הדלת, אך הפעם ראש המשלחת הלבנונית חסם בגופו את המעבר והכניסה. המארגנים ניסו למנוע תקרית בינלאומית ופיזית ושלחו אותנו הצידה להסעה מיוחדת".
המשלחת הלבנונית // צילום: רויטרס
גילי לוסטיג, מנכ"ל הוועד האולימפי של ישראל וראש המשלחת לריו, סיפר: "כשבאנו לאזור של האוטובוסים גילינו כי שובצנו בטעות עם המשלחת הלבנונית. לא היתה בעיה של מקום, אבל מהוועדה המארגנת ביקשו מאיתנו לא לעשות עניין, התנצלו בפנינו והביאו לנו אוטובוס חלופי". לדברי לוסטיג, "התנהגותו הבוטה של ראש המשלחת הלבנונית נוגדת את האמנה האולימפית. נפנה לוועד הבינלאומי בנוגע למה שקרה כדי שדברים כאלה לא יקרו שוב. עכשיו העניין מאחורינו ואנחנו מתכוננים לתחרויות".
דני אורן, מנהל היחידה לספורט הישגי, גם הוא מראשי המשלחת, אמר: "זה לא הגיע למצב של דחיפות או עימות פיזי כי הם היו בתוך האוטובוס ואנחנו מחוצה לו, אבל זה אירוע מביש מצד הלבנונים".
זריקת מוטיבציה
ספורטאי המשלחת הישראלית קיבלו הנחיה שלא לדבר על האירוע, אבל אחד הספורטאים סיפר: "זה באמת היה רגע לא נעים בכלל. גם אנחנו וגם כל הספורטאים ממשלחות אחרות מסביב היינו מאושרים לקראת אחד מרגעי השיא של האולימפיאדה, אבל התקרית הזו החזירה אותנו למציאות. זו היתה תזכורת לשיגרה שהמדינה שלנו חווה, ואפשר להגיד שזה אולי ידרבן את כולנו להשיג תוצאות טובות יותר".
תזכורת נוספת לסכסוך המזרח־תיכוני קיבלנו גם בשעת כניסת המשלחות לאיצטדיון, באחד הפרקים המרכזיים של טקס הפתיחה. בעת שהוכרז שמה של ישראל בכניסת המשלחת, עם המתעמלת נטע ריבקין שהניפה את הדגל בראשה, נשמעו מהיציעים גם מחיאות כפיים וגם שריקות בוז. לעומת זאת, המשלחת הפלשתינית היתה אחת הפופולריות בערב הארוך וזכתה לתשואות רמות בעת כניסתה.
הגירסה הלבנונית
המארגנים, באופן טבעי, ניסו להשקיט במהרה את האירוע ולא נשמע גינוי כלשהו להתנהגות הלבנונים.
בלבנון הפך ראש המשלחת לגיבור לאומי והפרשה סוקרה בהרחבה בארץ הארזים בפרט ובתקשורת הערבית בכלל. אל־חאג' ניקולא הציג לתקשורת הלבנונית גירסה שונה של האירועים. "עלינו לאוטובוס שלנו, שהיה מספר 22 מתוך 250 אוטובוסים", אמר, "על האוטובוס היה שלט ברור שהוא של המשלחת הלבנונית". לדברי אל־חאג' ניקולא, ברגע שהבחין בחברי המשלחת הישראלית מתקרבים לאוטובוס ומתכוונים לעלות עליו, דרש מהנהג לסגור את הדלתות. אלא שלטענת אל־חאג' ניקולא, המלווה של המשלחת הישראלית מטעם הוועדה המארגנת הברזילאית אסר על הנהג לסגור את הדלת. "כשהבנתי שהישראלים מתכוונים לעלות לאוטובוס שלנו, לא היתה לי ברירה אלא לחסום אותו בגופי", טען, "חלק מהישראלים מייד ניסו לעורר פרובוקציות, והחלו להתעמת איתי ולנסות להיכנס בכוח, אבל לא ויתרתי להם. ברור לי שזה היה אירוע מכוון של הישראלים. יש להם אוטובוס משלהם, כמו שיש לכל המשלחות. מדוע הם התעקשו לעלות לאוטובוס של המשלחת הלבנונית? הישראלים ניסו להתעמת איתי ונהגו בגסות רוח".
ראש המשלחת הלבנונית
תקרית האוטובוס מצטרפת לשורה ארוכה של מקרים, שבהם ספורטאים ממדינות מוסלמיות "חלו" לפני מפגש עם ספורטאי ישראלי. סביר שהדפוס יישמר גם הפעם: גילי כהן ואורי ששון, שניים מחברי משלחת הג'ודו, הוגרלו מול יריבים מערב הסעודית וממצרים, שצפויים "להיפצע" רגע לפני הקרב ולא לעלות להתמודד מול הישראלים.
בהכנת הידיעה השתתף דניאל סיריוטי
מיקי שגיא, שליח "ישראל היום" לריו• • •
בגלל "הפרה של זכויות שידור"
התקרית צולמה - אך את התיעוד אסור להפיץ
ל"ישראל היום" נודע שאחד המשתתפים במשלחת הישראלית לטקס הפתיחה צילם את האירועים המביכים במצלמה הסלולרית שלו, מתחילת האירוע ועד הסוף העצוב שלו מבחינת הישראלים, שפונו לאוטובוס אחר.
חברי המשלחת הישראלית שקלו להעלות את הסרטון כדי להראות לעולם מה באמת התרחש, אבל בוועד האולימפי הבינלאומי אוסרים הפצת צילומים כאלה ברשתות החברתיות, מכיוון שמדובר ב"הפרת זכויות שידור". כפי שפורסם בלעדית ב"ישראל היום" לפני המשחקים האולימפיים, הספורטאים הישראלים חתמו על מסמך חשאי, שלפיו אסור להם להפיץ חומרים ברשתות החברתיות. במשלחת הישראלית נטו להתעלם מהאירוע ואסרו על הספורטאים הישראלים להגיב על שאלות העיתונאים בכל הקשור למה שהתרחש ברחבת ההסעות.
מאמן בנבחרת השיט הישראלי, אודי גל, היה גם היחיד שהסכים לדבר על הדברים שהתרחשו ביום שישי בלילה, ערב טקס הפתיחה, ואמר ל"ישראל היום": "חבל שאנחנו מביאים בעיות מהמזרח התיכון, שנמצא עשרות אלפי קילומטרים מכאן, לתחרות הספורט הכי גדולה בעולם. הברזילאים מארחים אותנו כאן יוצא מן הכלל, וביום שישי הם מצאו את עצמם באירוע מביש לכל הדעות, ולא משנה כרגע מה ההשקפה הפוליטית שלך, מה שקרה נוגד את הרוח האולימפית. יכולנו להיגרר אחר הפרובוקציה, אבל העדפנו לא להגיע לבריונות. בניגוד אליהם, החלטנו שאנחנו נשמור על הרוח האולימפית, שהיא הדבר החשוב ביותר במשחקים הללו. לא ניתן לאף אחד להרוס את החוויה הזו".
עדי רובינשטייןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
