לפני ארבע שנים בדיוק, אחרי שסיים את התרגילים הנקיים ומלאי הביטחון העצמי שלו ב־O2 ארנה בלונדון, שפע אלכס שטילוב חיוכים וכבר ביום הפתיחה של אולימפיאדת 2012 העניק למשלחת הישראלית סיבה לחגיגה עם העפלה לגמרים בתרגיל הקרקע ובקרב־רב.
גם היום, בריו אולימפיק ארנה, הפנים אמרו הכל, אבל הפעם התמונה כבר היתה שונה לגמרי. גם אחרי תרגיל המתח, ובעיקר בסיום תרגיל הקרקע, ההתמחות שלו, הבין שטילוב שהחלום האולימפי שלו הסתיים. נשיכת שפתיים, ראש למטה, תנודות ראש מצד לצד והמתנה דרוכה וארוכה לתוצאה שהיה ברור שתהיה חלשה ולא תאפשר לו לחלום על מקום בגמר, גם אם הוא התחרה רק בקבוצה הראשונה של המוקדמות והיום עוד היה צעיר.
עוד לפני שהקהל הברזילאי התחיל למלא לפחות חלקית את 15 אלף המושבים ביציעי האולם הגדול ולהרעיש בעידוד למען האליל המקומי דייגו היפוליטו, קיבלנו סימן ראשון שזה לא היום של שטילוב. תרגיל בינוני שלו במתח העניק לו ציון בהתאם, 14.066 נקודות (6.7 על דרגת הקושי ו־7.366 על הביצוע), אבל רצינו להאמין שהוא שומר את הכוחות לדבר האמיתי מבחינתו - תרגיל הקרקע.
"ביצעתי שגיאה קטנה, לא נכנסתי לאלמנט כמו שצריך ונפלתי. הבנתי שזה אבוד ולא הופתעתי מהציון הנמוך", סיפר בסיום באכזבה גדולה על התרגיל החלש שלו, שמנע כל תקווה לשחזור גמרי הקרקע שלו מבייג'ין 2008 ומלונדון 2012. אותה מעידה והנחיתה הלא טובה שעליהן דיבר הורידו את הציון של שטילוב ל־13.5 בלבד (6 ו־7.5 בהתאמה), רחוק מאוד משיאו.
"צריך לדעת להתמודד עם אכזבות, וכמו שהיו הצלחות בעבר, יש גם ימים כאלה. האולימפיאדה שלי נגמרה, אבל החיים ממשיכים. כמו כל דבר, גם דברים טובים נגמרים", סיכם בבגרות מדליסט הארד מאליפות אירופה האחרונה. "מה שקרה זה לא תסריט שעבר לי בראש, אבל זה הספורט ואין מה לעשות. פרישה? זה לא הזמן לדבר על זה, רגע אחרי שנגמרה התחרות".
_2.jpg)
גם בתרגיל המוט שטילוב לא הצטיין // צילום: רויטרס
שטילוב כנראה ייקח את הזמן וסביר להניח שגם ידון עם מאמנו אלכס וייסבורג אם היה ראוי לבזבז אנרגיות בתרגיל המתח ולא להתרכז רק במקצוע החזק שלו (קרקע). בהמשך הוא גם יחליט מה הלאה, ונכון לעכשיו לא ברור אם ימשיך לקמפיין נוסף, משום שבגיל 29 לא בטוח שיהיו לו הכוחות לאולימפיאדה נוספת.
לשאלתי איך ההרגשה לסיים כך את מה שאולי היתה האולימפיאדה האחרונה שלו, שטילוב השיב כי "אני עדיין לא מסכם. פיזית ונפשית יש לי כוחות לעוד אולימפיאדה, אבל אני עוד צריך לחשוב על זה ולא להחליט כאן, רגע אחרי שנגמר הסיפור שלי בברזיל". אבל מה שבטוח, גם עוגמת הנפש מהבוקר הקיצי בריו דה ז'נירו לא יכולה למחוק את שרשרת ההישגים של מי שייקח עוד הרבה זמן עד ששמו יימחק מהטייטל "המתעמל הישראלי הטוב בכל הזמנים".
